ויקטור יעקובי

**ויקטור יעקובי**
**Jacobi Viktor**
לידה	22 באוקטובר 1883; בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	10 בדצמבר 1921 (בגיל 38); ניו יורק, ארצות הברית
מוקד פעילות	הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
סוגה	אופרה, אופרטה
	פרופיל ב-IMDb

ויקטור יעקובי (בהונגרית: Jacobi Viktor; בודפשט, 22 באוקטובר 1883 – ניו יורק, 12 בדצמבר 1921) היה מלחין יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקטור יעקובי נולד בבודפשט במשפחה יהודית. אביו היה ד"ר שמואל יעקובי "בכינויו: שַמוּ" (1844–1913) עורך דין, המייסד, ונשיא הכבוד של חוג השחמט של פשט, ואמו הייתה וילמה ברַכפלד (1850–1896), ילידת לובשברני. הם התחתנו ב-12 ביוני 1878 בבודפשט.^[1] ^[2] כבר כתלמיד תיכון זכה יעקובי להצלחה עם הקומפוזיציות שלו. באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט הוא היה תלמידו של יאנוש קוסלר, מוזיקאי שהלך בעקבות אסכולת ברהמס. יעקובי למד שם לפחות שנתיים אקדמיות (1903/4 ו-1904/5). הוא למד בקורסים יחד עם אמריך קלמן, אלברט סירמאי וליאו ויינר. יעקובי סגד מן ההתחלה למוזיקה הקלה יותר של האופרטות. כבר במהלך השנים הסטודנטיאליות שלו חיבר את היצירה הבימתית הראשונה שלו, "הנסיכה הנחושה", שהוצגה ב-17 בדצמבר 1904. מאז ועד 1914 הוא הופיע עם אופרטה חדשה כמעט כל שנה, הפזמונאי הנפוץ ביותר שלו היה פרנץ מרטוש. בהשפעת גל ההונגריזציה בתחילת המאה, הוא סימן את היצירה הזו כמחבר בשם כ"יאקאבפי" (Jakabfi). כתוצאה מההצלחה הגדולה שלו הוא עזב את האקדמיה לאחר שנתיים אקדמיות כנראה, ושקע בהלחנת אופרטה עם הידע שרכש עד אז. כמעט מדי שנה פרסם יצירה מצליחה נוספת, בדרך כלל עם הליברית של פרנץ מרטוש. ביצירות הראשונות שלו ניסה להתאים את סגנון המוזיקה לטעם של הזמר ההונגרי שרווח אז בתיאטרון קיראי, אחר כך, בתקווה להצלחה בינלאומית, הוא פנה לסגנון מערבי, אך לא לאופרטה האוסטרו-הונגרית בת זמנו, אלא התחיל להשתמש באלמנטים של ג'אז והביט לעבר העולם האנגלו-סכסי. הסגנון אכן הביא לו את התוצאה המקווה. ההצלחות הגדולות ביותר שלו הגיעו: "יריד הבנות" (באנגלית נקרא: The Marriage Market) ו"סיבּיל". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא היה עסוק בהכנת הבכורה של "סיביל" בלונדון, אך גורש מבירת בריטניה כאזרח של מדינת אויב. הוא עבר לארצות הברית, שם עבד על בתרגום הצלחותיו התיאטרליות למקומיות ובהלחנת קטעי פסנתר. הוא הפך לאחד מהספקים של בימות ברודוויי. בשיתוף פעולה עם הכנר והמלחין היהודי-אוסטרי פריץ קרייזלר כתב יצירה (Apple Blossoms). הוא ערך ביקור נוסף באירופה בשנת 1920, אך נפטר מסרטן דם בגיל 38 בבית החולים לנוקס היל (Lennox Hill Hospital) בשנה שלאחר מכן.^[3]

הוא זכה להצלחה עם האופרטות שלו עוד בחייו בארץ הולדתו ושתי היצירות העיקריות שלו נותרו ברפרטואר הן בהונגריה והן מחוצה לה, אם כי על פי הסטטיסטיקה של האופרהבייס (Operabase, שהוא מאגר מקוון של מופעי אופרה, בתי אופרה ומבצעים בעצמם או של סוכניהם), בין השנים 2004–2020, שתי יצירות המופת שלו הוצגו רק בהונגריה כמה פעמים. (יריד הבנות הוסרט שלוש פעמים (1918, 1941, 1982)). קבלת הפנים של יצירותיו שנכתבו באמריקה הייתה הרבה אחרי ההצלחות שלו בבודפשט. בנוסף לסיביל, רק Apple Blossoms זכתה להצלחה גדולה, אך קושרים את זה יותר לשמו של פריץ קרייזלר.

אופרטות, מחזמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיכה הנחושה (1904)
ההוסאר האמיץ ביותר (1905)
פיית עין הים (1906)
ורד קוצני (1907) (בעקבות סיפורו של יוקאי)
יש, אבל אין (1908)
יאנושקה (1909)
יריד הבנות (אופרטה). 1911, תיאטרון קיראי, בהשתתפות מרטון ראטקאי ושארי פדאק, לִבְרִית: מיקשה ברודי)
סיביל (1914)
פריחת התפוחים (Apple Blossoms ,1919, עם פריץ קרייזלר)
חצי הירח (The Half Moon ,1920)
מכתב האהבה (The Love Letter ,1921)
מיאמי (1925, לאחר מותו נערך על ידי ז'יגמונד וינצה)