הדיוויזיה השישית (האימפריה הגרמנית)
 | |
| סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הקיסרות הגרמנית |
| שיוך |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 5 בספטמבר 1818 – 20 ביוני 1919 (100 שנה) |
| מלחמות | מלחמת העולם הראשונה |
הדיוויזיה השישית (בגרמנית: 6. Division) הייתה דיוויזיה של צבא הקיסרות הגרמנית. הדיוויזיה לחמה במלחמת אוסטריה–פרוסיה, מלחמת צרפת–פרוסיה ובמלחמת העולם הראשונה, ופורקה עם סיומה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיוויזיה הוקמה בדיסלדורף בנובמבר 1816 כחטיבה, וב-5 בספטמבר 1818 הפכה לדיוויזיה ה-6. חיילי הדיוויזיה גויסו מפרובינציית ברנדנבורג, ובפרט מאזור ברנדנבורג. בשנת 1820 עבר מטה הדיוויזיה לטורגאו, ובשנת 1850 הוא עבר לברנדנבורג. בשנת 1866 לחמה הדיוויזיה במלחמת אוסטריה–פרוסיה והשתתפה בקרב קניגרץ, ובמלחמת צרפת-פרוסיה היא לחמה בקרב מארס-לה-טור, קרב גרבלוט ובמהלך המצור על מץ.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 הייתה הדיוויזיה חלק מהקורפוס ה-3 בפיקוד אוואלד פון לוכו, אשר היה חלק מהארמייה הראשונה. הדיוויזיה נטלה חלק בקרבות מונס, לה קאטו ובקרב על המארן. לאחר מכן השתתף בהדיפת המתקפות הצרפתיות בסואסון יומיים קודם לכן. לאחר מכן השתתף בבלימת המתקפות הצרפתיות באראס ובלה באסה. באוקטובר 1915 הועברה הדיוויזיה לסרביה, שם השתתפה במערכה המוצלחת לכיבוש הארץ, ולאחר מכן היא הועברה בחזרה לחזית המערבית והשתתפה בקרב ורדן ובקרב על הסום. בשנת 1917 היא לחמה במהלך הקרב השני על האן, ולאחר מכן הועברה לתקופה קצרה לחזית המזרחית. בשנת 1918 היא לחמה במתקפת האביב, ובכלל זה הקרב השלישי על האן, ולאחר מכן לחמה במתקפת מאה הימים. לאחר המלחמה חזרה הדיוויזיה לגרמניה, וב-20 ביוני 1919 פורקה הדיוויזיה.
מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וילהלם פון רדזוויל (6 במרץ 1848–18 בפברואר 1852)
- וילהלם פון תימן (19 בפברואר 1852–25 באוקטובר 1854)
- קרל פון הרמן (26 באוקטובר 1854–6 ביוני 1856)
- פרידריך אדולף פון ויליזן (7 ביולי 1856–7 ביולי 1858)
- אלברט פון קורצפלייש (8 ביולי 1858–9 במרץ 1863)
- גוסטב פון מנשטיין (10 במרץ 1863–25 בינואר 1867)
- גוסטב פון בודדנברוק (26 בינואר 1867–17 באוגוסט 1871)
- קורט פון שוורין (18 באוגוסט 1871–18 בנובמבר 1876)
- רודולף פון מנטויפל (19 בנובמבר 1876–13 בינואר 1879)
- אוטו פון פרסטר (14 בינואר 1879–4 בנובמבר 1882)
- קרל פון לאריש (11 בנובמבר 1882–14 בינואר 1887)
- גוטליב פון היזלר (15 בינואר 1887–21 במרץ 1889)
- פרידריך פון האסל (22 במרץ 1889–24 במרץ 1890)
- פרידריך אוגוסט ציגלר (20 בספטמבר 1890–16 במאי 1892)
- וילהלם פון פפאף (17 במאי 1892–17 באפריל 1895)
- פדור פון ברודובסקי (18 באפריל 1895–2 ביולי 1899)
- ברונו יונס (3 ביולי 1899–8 באפריל 1901)
- אדוארד פון ליברט (9 באפריל 1901–6 באפריל 1903)
- הנס פון בזלר (18 באפריל 1903–15 בספטמבר 1904)
- הרמן יוליוס פון דר לאנקן (16 בספטמבר 1904–21 בספטמבר 1910)
- פרדיננד פון קוואסט (22 בספטמבר 1910–28 בפברואר 1913)
- זיגיסמונד פון פרסטר (1 במרץ 1913–2 בפברואר 1914)
- מנפרד פון ריכטהופן (3 בפברואר 1914–1 באוגוסט 1914)
- ריכרד הרודט פון רוהדן (2 באוגוסט 1914–14 בדצמבר 1917)
- מקסימיליאן פון מוטיוס (15 בדצמבר 1917–21 בפברואר 1919)
- בורגר פון אופן (22 בפברואר 1919–7 במאי 1919)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ruhmeshalle unserer Alten Armee. Herausgegeben auf Grund amtlichen Materials des Reichsarchivs, Militär-Verlag, Berlin 1927, S. 66, 113–114.
