הדיוויזיה ה-27 (האימפריה הגרמנית)
 | |
| סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הקיסרות הגרמנית |
| שיוך |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 18 בדצמבר 1871 – 9 בדצמבר 1918 (47 שנים) |
| מלחמות | מלחמת העולם הראשונה |
| פיקוד | |
| מפקד נוכחי |
Otto Knappe von Knappstädt  |
  | |
הדיוויזיה ה-27 (וירטמברג ה-2) (בגרמנית: 27. Division (2. Königlich Württembergische)) הייתה דיוויזיה של ממלכת וירטמברג, אשר הפכה לחלק מצבא הקיסרות הגרמנית. הדיוויזיה לחמה במלחמת העולם הראשונה, ופורקה עם סיומה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיוויזיה הוקמה בשנת 1817, כדיוויזיה ה-2 של צבא ממלכת וירטמברג, אולם ב-27 ביולי 1848 היא אוחדה עם הדיוויזיה הווירטמברגית ה-1 לדיוויזיה אחת, אשר השתתפה במלחמת אוסטריה–פרוסיה ולחמה בקרב טאוברבישופסהיים. ב-11 במאי 1868 פורקה הדיוויזיה, אולם יחידותיה לחמו במלחמת צרפת–פרוסיה, והשתתפו בקרב סדאן ובמצור על פריז. ב-18 בדצמבר 1871 היא הוקמה מחדש, וב-4 במרץ 1872 היא הפכה לדיוויזיה ה-27 בצבא הקיסרות הגרמנית.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוס ה-13 (וירטמברג) במסגרת הארמייה החמישית, והשתתפה במערכה על הגבולות בבלגיה ובצרפת, ובכלל זה בקרב הארדנים. בשנת 1916 היא לחמה בקרב ורדן ובקרב על הסום, ובשנת 1917 היא לחמה בקרב אראס. בשנת 1918 לחמה הדיוויזיה במתקפת האביב הגרמנית, ובלחימה במתקפות הנגד של בעלות-הברית, כולל מתקפת מאה הימים. לאחר המלחמה חזרה הדיוויזיה לגרמניה, וב-9 בדצמבר 1918 פורקה הדיוויזיה.
מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גנרל-לוטננט פרידריך פון שטרקלוף (4 במרץ 1872–17 במאי 1876)
- גנרל-לוטננט אוטו קנאפה פון קנאפשטדט (18 במאי 1876–8 בדצמבר 1878)
- גנרל-לוטננט אלכסנדר פון סלביאטי (9 בדצמבר 1878–22 בפברואר 1881)
- גנרל-לוטננט וילהלם אדם פון אוסטן (15 במרץ 1881–15 בנובמבר 1882)
- גנרל-לוטננט הרמן פרנץ זיגמונד פון גורצקי-קורניץ (16 בנובמבר 1882–14 בנובמבר 1887)
- גנרל-לוטננט אוטו פון האלדנוונג (15 בנובמבר 1887–26 באוקטובר 1890)
- גנרל-לוטננט ברתולד ניקיש פון רוזנגק (27 באוקטובר 1890–1 באפריל 1895)
- גנרל-לוטננט וילהלם פון פפאף (2 באפריל 1895–26 בינואר 1897)
- גנרל-לוטננט וילהלם יוהאן אלפרד פון זיק (27 בינואר 1897–3 ביוני 1899)
- גנרל-לוטננט פריץ פון הילר (4 ביוני 1899–26 בינואר 1902)
- גנרל-לוטננט קרל פון שטורר (27 בינואר 1902–3 באפריל 1902)
- גנרל-לוטננט רודולף פון פרוידנברג (22 באפריל 1902–21 באפריל 1905)
- גנרל-לוטננט אלכסנדר פון לינסינגן (22 באפריל 1905–12 באוגוסט 1907)
- גנרל-לוטננט ריכרד פון בק (13 באוגוסט 1907–30 באוגוסט 1909)
- גנרל-לוטננט אברהרד פון קורובסקי (31 באוגוסט 1909–24 באפריל 1912)
- גנרל-לוטננט פרנץ פון פפיל אונד קליין-אילגוט (25 באפריל 1912–13 ביוני 1916)
- גנרל-לוטננט אוטו פון מוזר (14 ביוני 1916–11 במרץ 1917)
- גנרל-מיור היינריך פון מאור (12 במרץ 1917–9 בדצמבר 1918)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ruhmeshalle unserer Alten Armee. Herausgegeben auf Grund amtlichen Materials des Reichsarchivs, Militär-Verlag, Berlin 1927, S. 66, 113–114.
