הדרך אל האושר
"הדרך אל האושר" הוא מדור סאטירה שפורסם בעיתון "מעריב" בין השנים 1994 ו-2001. את המדור ערכו וכתבו אבנר אברהמי ודודו גבע, שאף אייר ועיצב אותו.
בשנת 1994 המאייר וצייר הקומיקס דודו גבע והעיתונאי והמעצב אבנר אברהמי החלו לשתף פעולה ב"מעריב" ביצירת מדור סאטירי. גבע הגיע לאחר שעזב את העיתון "חדשות" ואברהמי עבד לפני כן בעריכת חלקים שונים ב"מעריב", ביניהם מוסף השבת ("סופשבוע") והמקומון "זמן תל אביב". באותה עת אייר גבע במקביל ב"מעריב" גם את משבצת הקומיקס "חדשות ומשמעותן" שהתפרסמה בשולי מדור הדעות היומי.
השניים יצרו כפולת עמודים, המעוצבת כמהדורת חדשות עם מדורים קבועים, שמתעסקת בענייני השעה בדרך מאוירת, לעיתים מוקצנת. המדור, שנפרש בשער האחורי של המוסף המדיני לשבת של העיתון, היה בנוי מכותרות עיתונאיות, קטעים כתובים ומספר רב של איורים וטורי קומיקס, תוך שילוב דמויות ידועות מהחיים הציבוריים. המדור הופיע במשך שמונה שנים, כאשר ב-4 האחרונות ערך אותו גבע לבד, עם מעברו של אברהמי לעריכת "מוסף הארץ" בספטמבר-97'.
במסגרת המדור הצליחו השניים, ובייחוד גבע, להסתכסך עם מספר רב של אנשים, בהם סופרת הילדים תמר בורנשטיין לזר והעיתונאים מתי גולן, אדם ברוך ויואל מרקוס.
בשנת 2001 עזב גבע את "מעריב" ולאחר שנה החל לעבוד בעיתון "הארץ" ובמקומון "העיר" (שם יצר את המדור הסאטירי "שתיקת הברווז"). לאחר עזיבתו נתמנו עמרי מרכוס, ליאור שליין וארז בן ארי לעריכת המדור הסאטירי, לו נתנו את השם הסרקסטי "סוף הדרך".