עיתון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיתון הוא כתב-עת היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ובדפוס, או באופן אלקטרוני.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריית העיתונות
 |
ערך מורחב – היסטוריית העיתון |
[עריכה] התפתחות העיתונות
התפתחות הדפוס הביאה לצמיחת ענף העיתונות, בכך שאפשרה לבצע הדפסות המוניות של טקסט קבוע, אם כי הרכבת הגלופות הייתה יקרה, והפכה תיקוני מהדורות לנטל כלכלי. לאחר התפתחות של הוצאה לאור דיגיטלית, ניתן כיום להוציא לאור עיתונים במחזור קטן יחסית, ובפורמט נוח לתיקון.
העיתונים בימינו הם מרכיב מרכזי בין אמצעי התקשורת, אם כי כוחם ירד עם עלייתה של הטלוויזיה. העיתון איפשר לציבור הרחב לרכוש מידע באופן מרוכז ולרוב מהימן; מידע חדשותי, תרבותי, חברתי ואחר. חשיבות העיתון צמחה ועלתה עד כדי הפיכתו לגורם מעצב בחברה ובתרבות האנושית.
שגשוגו של הענף הביא לפריחתם על עיתונים רבים, בגדלים ובתחומי עניין מגוונים.
ביצירת תכניו של העיתון עוסקת מערכת העיתון, שבראשה עומד עורך העיתון. העיסוק ביצירת חומר מערכתי לעיתון קרוי עיתונאות.
[עריכה] המודל העסקי
הכנסותיהם של עיתונים מסחריים נובעות בעיקר מהמודעות המתפרסמות בהם, בעוד שעיקר ההכנסות ממכירת העיתון משמשות למימון הפצת העיתון.
עיתון הפועל שלא על בסיס מסחרי, כגון בטאון של מפלגה או תנועה, משלים את הכנסותיו ממודעות בהכנסות מתרומות או מתקציב של הגוף שבחסותו הוא פועל.
למחלקת המודעות יש, בנסיבות אלה, חשיבות גדולה בפעילותו של כל עיתון, ומשקלה גדול במיוחד בעיתון מסחרי. עם זאת, מתקיימת הפרדה בין מחלקת המודעות ובין מערכת העיתון, כך שמחלקת המודעות אינה מכתיבה את תוכנו של העיתון (אם כי לעתים תוכנו של העיתון גורם לגיוס מודעות רלוונטיות לתוכן זה).
[עריכה] המבנה של עיתונים מודרניים
עיתוני חדשות בימינו פיתחו מבנה מובהק במרוצת השנים. עיתון יכול אמנם לעסוק בתחום מצומצם (כגון למשל עיתוני ספורט, או עיתוני אופנה) אך אלו אינם יוצאים לאור במהדורה יומית. עיתונים יומיים לרוב יעסקו בתחומים הבאים:
- חדשות: תיאור ודיווח אובייקטיבי ומתומצת של אירועים שקרו במרוצת היממה שחלפה.
- טורי דעות ופרשנות: עיתונאים ופרשנים שונים כותבים את דעתם על אירועים שונים - לרוב מהשבוע החולף. טורים אלו אמורים להיות מובדלים מכתבות וחדשות, היות שהם כתובים מנקודת השקפה של אדם בודד.
- כתבות ותחקירים: עיקר עיסוקו של העיתון. כתבים נשלחים למשימות שונות, מראיינים אנשים, מצלמים אירועים, ובונים סיפור עיתונאי מבוסס שחושף בפני הקורא מידע שיש לו משמעות לציבור. כתבות עיתונאיות מחויבות להיות אובייקטיביות, ולהציג את "שני צדדי הסיפור". במידה וכתבה מביאה טענה כנגד אדם או חברה, נוהג העיתון לפנות ולפרסם תגובה מהמבוקר.
- מידע לציבור: בעיתונים יומיים מתפרסמות הודעות לציבור הרחב (לרוב על ידי גופי שלטון) בנושאים רלוונטיים. כך למשל בהתקרב מועד הבחירות במדינה דמוקרטית, העיתון יפנה חלק מעמוד מסוים בעבור הודעה מטעם הממשלה המודיעה על כך לאזרחים.
- לוחות: לוח הינו אוסף של מודעות המרוכזות בדף כלשהו, לרוב ללא מבנה טבלאי מסודר כבשאר העיתון. למשל, מודעות אבל, או לוח תעסוקה. הקהל הרחב יכול לקנות מקום בלוח, בדרך כלל לפי גודל משבצת, ולהכניס בה מודעה מוגבלת במילים. העיתון שומר על הזכות לפסול מודעות, ונחשב כאחראי לתוכנן.
- מידע פופולרי: במרבית העיתונים קיימים עמודים ספציפיים אשר מוקדשים לתחומי עניין ציבוריים שאינם עיתונות לשמה, ולא עונים על ההגדרות מעלה. נושאים כמו רכילות, אסטרולוגיה, תשבצי סודוקו וכו' יכולים להיכלל תחת הגדרה זו. לעתים, עיתונים הכוללים בעיקר מידע מסוג זה נקראים צהובונים.
- לוח שידורים: מרבית העיתונים היומיים כוללים מידע אודות לוח השידורים של ערוצי הטלוויזיה העיקריים, כמו גם מועדי הקרנה של סרטים.
[עריכה] הפורמט של נייר העיתון
להדפסתם של עיתונים מקובלים פורמטים אחדים:
- טבלואיד (tabloid): זהו הפורמט הנפוץ יותר. הוא בנוי בצורה מוקטנת ונוחה לקריאה, טורים עם כותרות גדולות בדרך כלל. זהו הפורמט המשמש את העיתונות הפופולרית בעולם. בישראל זהו הפורמט המאפיין את העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב".
- ברואדשיט (broadsheet): בפורמט זה גודל הדפים כפול מזה של הטבלואיד. בדרך כלל מאפיין את העיתונות האיכותית והעיתונות הכלכלית. בישראל היה פורמט זה מזוהה עם עיתון "הארץ", אך החל מ-2007 מודפס עיתון זה בפורמט ברלינר, וחלקים שלו, כמו המוסף הכלכלי TheMarker, מודפסים בפורמט טבלואיד.
- מידי (midi) או ברלינר (berliner): פורמט ביניים. בפורמט זה מודפסים עיתונים רבים באוסטריה ושווייץ, והחל מ-2005 גם הגארדיאן הבריטי.
- קומפקט (compact): פורמט קטן במקצת מטבלואיד. זהו פורמט חדש יחסית. בבריטניה החל העיתון The Independent להופיע בפורמט זה, ואחריו עבר גם העיתון The Times לפורמט זה.
לפורמט טבלואיד דימוי של פורמט שנועד לעיתונים עממיים, רבי תפוצה, בעוד שלפורמט ברואדשיט דימוי של פורמט שנועד לעיתונים אליטיסטיים. דימויים אלה נשחקים בתחילת המאה ה-21 עם התרחבות מעברם של עיתונים לפורמט טבלואיד, הנוח יותר. לשם שמירת הבידול, עברו עיתונים אליטיסטיים בבריטניה לפורמט קומפקט, הקטן מעט מפורמט טבלואיד.
[עריכה] עיתונות אלקטרונית
עיתון אלקטרוני הוא עיתון המופץ באמצעים אלקטרוניים (אתר אינטרנט, דואר אלקטרוני). לעיתונים הכתובים יש, בדרך כלל, גם גרסה אלקטרונית, אולם, קיימים גם עתונים אלקטרוניים רבים ללא גרסה כתובה. לסוג זה של עיתונות ניתן לשייך גם עיתונים של פירמות המופצים בדואר אלקטרוני או באתרי הפירמות ואשר מיועדים לקדם מוצרים או שירותים מסוימים.
[עריכה] עיתון קיר
עיתון קיר הוא עלון (בין אם מודפס או בכתב יד) אשר נתלה במקום פומבי וכולל מידע או אף מאמרים המובאים לידיעת ציבור מסוים. עיתוני קיר משמשים אמצעי תקשורת במוסדות שונים, לרבות בתי ספר.
[עריכה] העיתונות לאן?
ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות כגון מהפכת האינטרנט מטילות צל על עתידו של הענף. זרימת המידע החופשית, הפורומים, הטלוויזיה הזמינה, מעלה את השאלה בדבר נחיצותו ויעילותו של עיתון מודפס המופיע בשעה קבועה ביום, בזמן שהחדשות הופכות לעתים קרובות את הידיעות בעיתון לאנכרוניסטיות.
כדרך להתמודדות עם בעיה זו, עיתונים רבים בארץ ובעולם פתחו אתרי אינטרנט, המציגים את מלוא תכולתו של העיתון (למשל אתר "הארץ"), או חלק ממנה (למשל אתר ynet הקשור ב"ידיעות אחרונות"). תכולה זו מוצעת לעתים חינם, תוך התבססות על הכנסות מפרסום, ולעתים תמורת תשלום. כל אתרי האינטרנט בישראל נותנים את המידע השוטף חינם, אך בחלק מהם עיון בארכיון הוא תמורת תשלום. אתר הפתוח אך ורק למנויים הוא זה של העיתון Wall Street Journal.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- Newseum - העומדים הראשיים של עיתוני העולם מאתר מוזיאון החדשות (באנגלית)
- Newspaper Index - רשימת עיתונים ברחבי העולם (באנגלית)
