עיתון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוכן עיתונים

עיתון הוא כתב-עת היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ובדפוס, או באופן אלקטרוני.

היסטוריית העיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריית העיתון
קריאת עיתון משנת 1956

ככל הידוע, כתבי עת הדומים לעיתונים נמצאו לראשונה ברומא, במחצית המאה הראשונה לפני הספירה. העיתון הראשון למעשה היה ה"אקטה דיאורנה" (בעברית: "מעשי היום"). הוא נכתב על גבי פפירוס, אבן או מתכת על ידי עבדים משכילים ונתלה בחוצות הפורום של רומא, בכיכר המרכזית, וסיקר נושאים שונים. כיום אין ולו עותק אחד שלו, משום שהברברים שכבשו את רומא שרפו את הכנסיות שבהן נשמרו העותקים. העיתון המודרני הראשון בעולם הוא ה"אביסה" (בגרמנית: "איגרת"). הוא יצא לאור בשנת 1809 בעיר שטרסבורג שבצרפת. העיר הייתה מצמתי המסחר החשובים באירופה, דבר שהאיץ את התפתחותו של העיתון במקום.

התפתחות העיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות הדפוס הביאה לצמיחת ענף העיתונות, בכך שאפשרה לבצע הדפסות המוניות של טקסט קבוע, אם כי הרכבת הגלופות הייתה יקרה, והפכה תיקוני מהדורות לנטל כלכלי. לאחר התפתחות של הוצאה לאור דיגיטלית, ניתן כיום להוציא לאור עיתונים במחזור קטן יחסית, ובפורמט נוח לתיקון.

העיתונים בימינו הם מרכיב מרכזי בין אמצעי התקשורת, אם כי כוחם ירד עם עלייתה של הטלוויזיה. העיתון איפשר לציבור הרחב לרכוש מידע באופן מרוכז ולרוב מהימן; מידע חדשותי, תרבותי, חברתי ואחר. חשיבות העיתון צמחה ועלתה עד כדי הפיכתו לגורם מעצב בחברה ובתרבות האנושית.

שגשוגו של הענף הביא לפריחתם על עיתונים רבים, בגדלים ובתחומי עניין מגוונים.

ביצירת תכניו של העיתון עוסקת מערכת העיתון, שבראשה עומד עורך העיתון. העיסוק ביצירת חומר מערכתי לעיתון קרוי עיתונאות.

המודל העסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכירה של עיתונים ברחוב

הכנסותיהם של עיתונים מסחריים נובעות בעיקר מהמודעות המתפרסמות בהם, בעוד שעיקר ההכנסות ממכירת העיתון משמשות למימון הפצת העיתון.

עיתון הפועל שלא על בסיס מסחרי, כגון בטאון של מפלגה או תנועה, משלים את הכנסותיו ממודעות בהכנסות מתרומות או מתקציב של הגוף שבחסותו הוא פועל.

למחלקת המודעות יש, בנסיבות אלה, חשיבות גדולה בפעילותו של כל עיתון, ומשקלה גדול במיוחד בעיתון מסחרי. עם זאת, מתקיימת הפרדה בין מחלקת המודעות ובין מערכת העיתון, כך שמחלקת המודעות אינה מכתיבה את תוכנו של העיתון (אם כי לעתים תוכנו של העיתון גורם לגיוס מודעות רלוונטיות לתוכן זה).

המבנה של עיתונים מודרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה קוראת עיתון מודרני

עיתוני חדשות בימינו פיתחו מבנה מובהק במרוצת השנים. עיתון יכול אמנם לעסוק בתחום מצומצם (כגון למשל עיתוני ספורט, או עיתוני אופנה) אך אלו אינם יוצאים לאור במהדורה יומית. עיתונים יומיים לרוב יעסקו בתחומים הבאים:

  • חדשות: תיאור ודיווח "אובייקטיבי" ומתומצת של אירועים שקרו במרוצת היממה שחלפה.
  • טורי דעות ופרשנות: עיתונאים ופרשנים שונים כותבים את דעתם על אירועים שונים - לרוב מהשבוע החולף. טורים אלו אמורים להיות מובדלים מכתבות וחדשות, היות שהם כתובים מנקודת השקפה של אדם בודד.
  • כתבות ותחקירים: עיקר עיסוקו של העיתון. כתבים נשלחים למשימות שונות, מראיינים אנשים, מצלמים אירועים, ובונים סיפור עיתונאי מבוסס שחושף בפני הקורא מידע שיש לו משמעות לציבור. כתבות עיתונאיות מחויבות להיות אובייקטיביות, ולהציג את "שני צדדי הסיפור". כתבה מביאה טענה כנגד אדם או חברה, נוהג העיתון לפנות ולפרסם תגובה מהמבוקר.
  • מידע לציבור: בעיתונים יומיים מתפרסמות הודעות לציבור הרחב (לרוב על ידי גופי שלטון) בנושאים רלוונטיים. כך למשל בהתקרב מועד הבחירות במדינה דמוקרטית, העיתון יפנה חלק מעמוד מסוים בעבור הודעה מטעם הממשלה המודיעה על כך לאזרחים.
  • לוחות: לוח הוא אוסף של מודעות המרוכזות בדף כלשהו, לרוב ללא מבנה טבלאי מסודר כבשאר העיתון. למשל, מודעות אבל, או לוח תעסוקה. הקהל הרחב יכול לקנות מקום בלוח, בדרך כלל לפי גודל משבצת, ולהכניס בה מודעה מוגבלת במילים. העיתון שומר על הזכות לפסול מודעות, ונחשב כאחראי לתוכנן.
  • מידע פופולרי: במרבית העיתונים קיימים עמודים ספציפיים אשר מוקדשים לתחומי עניין ציבוריים שאינם עיתונות לשמה, ולא עונים על ההגדרות מעלה. נושאים כמו רכילות, אסטרולוגיה, תשבצי סודוקו וכו' יכולים להיכלל תחת הגדרה זו. לעתים, עיתונים הכוללים בעיקר מידע מסוג זה נקראים צהובונים.
  • לוח שידורים: מרבית העיתונים היומיים כוללים מידע אודות לוח השידורים של ערוצי הטלוויזיה העיקריים, כמו גם מועדי הקרנה של סרטים.

הפורמט של נייר העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים קוראים עיתון מנייר
קריאת עיתון מנייר.

להדפסתם של עיתונים מקובלים פורמטים אחדים:

  • ברודשיט (broadsheet): בפורמט זה גודל הדפים כפול מזה של הטבלואיד. בדרך כלל מאפיין את העיתונות האיכותית [דרוש מקור] והעיתונות הכלכלית [דרוש מקור]. בישראל היה פורמט זה מזוהה עם העיתונים "דבר" ו-"הארץ", אך החל מ-2007 מודפס "הארץ" בפורמט ברלינר, וחלקים שלו, כמו המוסף הכלכלי TheMarker, מודפסים בפורמט טבלואיד, ואילו "דבר" נסגר ב-1996.
  • מידי (midi) או ברלינר (berliner): פורמט ביניים. בפורמט זה מודפסים עיתונים רבים באוסטריה ושווייץ, והחל מ-2005 גם הגארדיאן הבריטי.
  • טבלואיד (tabloid): זהו הפורמט הנפוץ יותר. הוא בנוי בצורה מוקטנת ונוחה לאחיזה ודפדוף, טורים עם כותרות גדולות בדרך כלל. זהו הפורמט המשמש את העיתונות הפופולרית בעולם. בישראל זהו הפורמט המאפיין את העיתונים ישראל היום, "ידיעות אחרונות" ו"מעריב".
  • קומפקט (compact): פורמט קטן במקצת מטבלואיד. זהו פורמט חדש יחסית. בבריטניה החל העיתון The Independent להופיע בפורמט זה, ואחריו עבר גם העיתון The Times לפורמט זה.

לפורמט טבלואיד דימוי של פורמט שנועד לעיתונים עממיים, רבי תפוצה, בעוד שלפורמט ברודשיט דימוי של פורמט שנועד לעיתונים אליטיסטיים. דימויים אלה נשחקים בתחילת המאה ה-21 עם התרחבות מעברם של עיתונים לפורמט טבלואיד, הנוח יותר. לשם שמירת הבידול, עברו עיתונים אליטיסטיים בבריטניה לפורמט קומפקט, הקטן מעט מפורמט טבלואיד.

עיתונות מיקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתונות המקצועית היא כיום העיתונות הבולטת ביותר המצליחה להתפתח ולשגשג למרות הכניסה של האינטרנט והרשתות החברתיות. העיתונות המקצועית מצליחה ומשגשגת בשל העובדה שהיא תורמת תרומה מקצועית והקורא שזו פרנסתו קורא בשקיקה עיתונות זו.העיתונות המקצועית היא עיתונות ותיקה מאוד שתמיד חייה בצילה של העיתונות הכללית,אך כיום עם ירידת קרנה של העיתונות הכללית העיתונות המקצועית בולטת ביותר ומצליחה להתפתח ולשגשג למרות הכניסה של האינטרנט והרשתות החברתיות. העיתונות המקצועית מצליחה ומשגשגת בשל העובדה שהיא תורמת תרומה מקצועית והקורא שזו פרנסתו קורא בשקיקה עיתונות זו. בישראל מתקיימות הוצאות לאור המוציאות לאור מבחר עיתונים מקצועיים כדוגמת "מדיום","תירוש". קבוצת "משוב" מתמחה בהוצאה לאור של עיתונות בתחום החקלאות והגינון.

עיתונות אלקטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתון אלקטרוני הוא עיתון המופץ באמצעים אלקטרוניים (אתר אינטרנט, דואר אלקטרוני). לעיתונים הכתובים יש, בדרך כלל, גם גרסה אלקטרונית, אולם, קיימים גם עתונים אלקטרוניים רבים ללא גרסה כתובה. לדוגמה, עיתון "ארשת". לסוג זה של עיתונות ניתן לשייך גם עיתונים של ארגונים המופצים בדואר אלקטרוני או באתרי הארגונים ואשר מיועדים לקדם מוצרים או שירותים מסוימים.

עיתון קיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתון קיר הוא עלון (בין אם מודפס או בכתב יד) אשר נתלה במקום פומבי וכולל מידע או אף מאמרים המובאים לידיעת ציבור מסוים. עיתוני קיר משמשים אמצעי תקשורת במוסדות שונים, לרבות בתי ספר.

עתיד העיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות כגון מהפכת האינטרנט מטילות צל על עתידו של הענף. זרימת המידע החופשית, הפורומים, הטלוויזיה הזמינה, מעלה את השאלה בדבר נחיצותו ויעילותו של עיתון מודפס המופיע בשעה קבועה ביום, בזמן שהחדשות הופכות לעתים קרובות את הידיעות בעיתון לאנכרוניסטיות.

כדרך להתמודדות עם בעיה זו, עיתונים רבים בארץ ובעולם פתחו אתרי אינטרנט, המציגים את מלוא תכולתו של העיתון (למשל אתר "הארץ"), או חלק ממנה (למשל אתר ynet הקשור ב"ידיעות אחרונות"). תכולה זו מוצעת לעתים חינם, תוך התבססות על הכנסות מפרסום, ולעתים תמורת תשלום. כל אתרי האינטרנט בישראל נותנים את המידע השוטף חינם, אך בחלק מהם עיון בארכיון הוא תמורת תשלום. דוגמה לאתר הפתוח אך ורק למנויים, הוא אתר העיתון Wall Street Journal.

לפי פרנסיס גארי ראש הסוכנות לקניין רוחני באו"ם עד 2017 ייעלמו העיתונים המודפסים בארצות הברית ועד 2040 ייעלמו העיתונים המודפסים בעולם כולו. כבר כיום נמכרים בארצות הברית יותר עותקים דיגיטליים של עיתונים מעותקים מודפסים‏[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוברט אלבין, כרוניקה של דלדול התבונה: אתיקה בפרקטיקה העיתונאית, הקיבוץ המאוחד, 2004.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]