הודעה קטלנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הודעה קטלנית
One Missed Call
מבוסס על One Missed Call עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי Éric Valette עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי אנדרו קוסובה, ברודריק ג'ונסון עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אנדרו קלאוון, טקאשי מיאיקה, Yasushi Akimoto עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה סטיב מירקוביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים שאנין סוסאמון
ג'ייסון בגיי
ג'וני לואיס
רודה גריפיס
Dave Spector
אריאל וינטר
לורה הרינג
מרגרט צ'ו
Azura Skye
אדוארד ברנס
מיגן גוד
אנה קלאודיה טלנקון
ריי וייס
Wilbur Fitzgerald עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ריינולד הייל עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום גלן מק'פירסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן, ארצות הברית, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה אלקון אנטרטיימנט, Kadokawa Pictures, Intermedia עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 20 במרץ 2008 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 87 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט אימה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, סרט רוחות רפאים עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו onemissedcall
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הודעה קטלניתאנגלית: One Missed Call; בתרגום מילולי לעברית: שיחה אחת שלא נענתה) הוא סרט אימה אמריקאי, שיצא לאקרנים בשנת 2008, אשר מבוסס על נובלה בשם "Chakushin Ari" מאת יאסושי אקימוטו, ומשמש כרימייק לסרט תאילנדי באותו השם משנת 2003. הסרט בוים על ידי אריק וולט, נכתב על ידי אנדרו קלאוון, ומככבים בו שאנין סוסמאון, אדוארד ברנס, אנה קלאודיה טלנקון, ריי וויס ואזורה סקיי. הסרט הוא שיתוף פעולה בין ארצות הברית, בריטניה, יפן וגרמניה.

למרות ההצלחה בקופות, הסרט נכשל בביקורות והוכתר כ"רימייק אימה יפני" הכי גרוע עד כה[דרוש מקור]. הסרט קיבל את הביקורות הכי גרועות לשנת 2008 וקיבל 0% טריות באתר Rotten Tomatoes.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נפתח עם ילדה קטנה שמחולצת משריפה בבית חולים. אחד הכבאים שואל אותה אם אמה עדיין בפנים, אך הילדה שותקת.

בינתיים, שלי, תלמידת מכללה יושבת מחוץ לבריכת דגי הקוי שבחצר ביתה ומנהלת שיחת טלפון עם חברתה לין. לאחר השיחה היא שומעת את החתול שלה מוציא קולות מוזרים מפיו ולאחר מכן היא שומעת קולות מבריכת הדגים. לפתע, יד יוצאת מהמים ומושכת את שלי לתוך הבריכה, מטביעה אותה. ממתק בצבע אדום צף מעל המים ולאחר מכן היד מטביעה את חתולה של שלי בבריכה.

מספר שבועות לאחר מכן, תלמידת מכללה בשם בת' ריימונד מדברת עם חברתה לין, שנכחה בלוויה של שלי. הטלפון הסלולרי של לין מצלצל עם רינגטון שדומה לשיר ערש ועל המסך מופיע השם "שלי". לין מקשיבה להודעה הקולית ושומעת את עצמה צורחת. התאריך שבו ההודעה התקבלה הוא שלושה ימים קדימה. לין מתחילה להזות ולהילחץ. בזמן החזרה הביתה, כמה דקות לפני תאריך ההודעה, היא מתקשרת לבת'. בת' ממהרת להגיע ללין, אבל מאחרת את המועד ולין נופלת מגשר היישר לרכבת נוסעת ומתה. מתוך פיה יוצא ממתק בצבע אדום וידה המתה מחייגת למספר לא ידוע.

בלוויה של לין, טיילור, שותפתה לחדר של בת' מדברת על השיחה המוזרה ששלי קיבלה לפני מותה, בדיוק כמו לין. בריאן, בן זוגה לשעבר של לין, מתחיל להזות בעצמו ועוזב את הלוויה במהרה. בת' פוגשת אותו מחוץ לבית קפה ובריאן מראה לה הודעה קולית שהוא קיבל בלילה שבו לין מתה מהטלפון שלה. בת' רואה שתאריך ההודעה הוא כמה שניות קדימה לעתיד ופיצוץ שמתרחש באתר בנייה סמוך גורם למוט מתכת ליפול ולשפד את בריאן. בדומה ללין, בריאן יורק מפיו ממתק אדום ומת מול בת' המבוהלת.

כאשר בת' חוזרת לביתה, טיילור המבוהלת מחכה לה וטוענת שהיא יודעת שהיא הבאה בתור, וזאת אף על פי שהיא לא קיבלה הודעה קולית. בת' מבטיחה לה ששום דבר רע לא יקרה לה ומוציאה את הסוללות מהטלפונים של שתיהן במטרה לא לקבל שיחות. באותו הלילה, בת' וטיילור מתעוררות לאחר שטיילור מקבלת שיחה עם רינגטון שדומה לשיר ערש מהטלפון חסר הסוללה שלה. אף על פי שהוא בלי סוללה, המסך של טיילור מציג הודעת וידאו שמציגה את מותה, שאמור להתרחש יומיים קדימה בעתיד.

בבוקר שלמחרת, בלש משטרה בשם ג'ק אנדרוס מבקר את בת' ואומר שאחותו היא זאת שהתקשרה לשלי, אך זאת הייתה מתה בזמן שהשיחה בוצעה. הוא גם אמר שהוא עוקב אחר מקור ההודעה הקולית בסלולרי של אחותו כדי להבין מי שלח אותה, אישה בשם מרי לייטון. אנדרוס נעזר בדו"חות חדר המתים ומגיע לגופתה של אלי לייטון, בתה הגדולה של מרי שנהרגה מהתקף אסתמה. השניים מוצאים דו"חות על אשפוזים בבית החולים של אלי ולורל לייטון, הבת הקטנה של מרי ואחותה הצעירה של אלי. לורל נפצעה לעיתים תכופות ובת' חושבת שאמה התעללה בה.

בינתיים, מפיק טלוויזיה יוצר קשר עם טיילור אחרי ששמע על השיחות והמיתות המוזרות ומתכנן לבצע גירוש שדים על טיילור והטלפון שלה בדיוק בשעת המוות שנחזתה לה. בת' ממהרת לטיילור בזמן גירוש השדים ורואה את טיילור נחנקת למוות על ידי כוח בלתי נראה ומיד לאחר מכן ממתק אדום יוצא מפיה. לפתע, הטלפון של בת' מצלצל והיא מקבלת הודעה קולית עם התאריך של מחר. במטרה להציל את עצמה, בת' מחליטה לברר פרטים על השריפה בבית החולים לבדה.

בת' מגיעה לבית החולים הנטוש כחצי שעה לפני שעת מותה ומתחילה להזות. היא נתקלת באנדרוס והשניים מנסים לברוח מבית החולים. הם מופרדים ובת' מוצאת חלל קטן לזחילה ומגלה בו את גופתה של מרי לייטון, שרופה לחלוטין ומחזיקה בידה טלפון סלולרי. השעה למותה של בת' הגיעה וגופתה של מרי תוקפת את בת' המבוהלת, אך מסתבר שרוחה של מרי ניסתה להגן על בת' מהמוות ולא לפגוע בה. בת' ניצלת ממותה החזוי.

לאחר מכן, בזמן שהם מבקרים את לורל, אנדרוס מוצא דיסק בתוך הדובון שלה. הדיסק מכיל סרטון ממצלמה נסתרת שמרי התקינה כדי להגן על אלי ולורל. הסרטון חושף שאלי חתכה את זרועה של לורל עם סכין קצבים במטרה לבצע טקס עם דמה הקשור לתורת הנסתר. מרי נכנסת לחדר ומבינה שהיא הואשמה בהתעללות על לא עוול בכפה וכי אלי היא המתעללת האמיתית. היא לוקחת את לורל לבית החולים, משאירה את אלי לבדה נעולה בחדרה. אלי סובלת מהתקף אסתמה ומתה בזמן שהיא מנסה לחייג לסלולרי של אמה, דבר המתחיל את הקללה וגורם למרי למות בגלל השריפה בבית החולים. בהווה, לורל מספרת לאנדרוס שאף על פי שאחותה פגעה בה, היא תמיד נתנה לה סוכריות אדומות, זהות לאלו שנמצאו בפיהן של הקורבנות. הטלפון של אנדרוס מצלצל וזמן השיחה הוא חצי שעה קדימה בעתיד.

אנדרוס מבין שהגורם לרציחות הוא אלי ויוצא במהרה אל בת'. לאחר שהוא מגיע לביתה הם שומעים דפיקה בדלת. אנדרוס מביט דרך העינית, אך נדקר בעינו מסכין שעוברת דרך הדלת ומת. רוחה של אלי מופיעה ומנסה להרוג את בת', אבל רוחה של מרי מופיעה ועוצרת אותה, מצילה את בת' בשנית. ממתק אדום נופל מפיו של אנדרוס והטלפון שלו מתחיל לחייג מעצמו, מה שחושף שאלי עדיין משוחררת ושעוד אנשים ימותו.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוכרז בשנת 2005 ובשנת 2006 אריק וולט נשכר למלאכת הבימוי.

צילומי הסרט החלו ביוני 2006, באטלנטה, ג'ורג'יה והשחקנים שאנין סוסמאון, אדוארד ברנס ומרגרט צ'ו הוחתמו כשחקנים בסרט. באוגוסט של אותה השנה השחקנים אד האריס וגבריאל ביירן אישרו שהם חלק מצוות השחקנים, אך שניהם פרשו מההפקה מסיבות לא ידועות.

מלחין הסרט השתמש בקולו של סבסטיאן ביץ' (סולן להקת ההבי מאטל "סקיד רואו") בסצנת המרתף בבית החולים ונעשה שימוש בצרחה שלו מהקליפ של השיר "Midnight Tornado".

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר Rotten Tomatoes הסרט היה בין הסרטים הבודדים שזכו ל-0% טריות לפי 80 ביקורות שכולן שליליות (עגבניות רקובות), ולציון של 2.6/10. הביקורות הללו זיכו אותו בפרס ה"Mouldy Tomato" על הסרט שזכה להכי הרבה ביקורות שליליות בשנת 2008.

באתר Metacritic הסרט קיבל ציון 24/100 לפי 14 ביקורות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]