הלל ריבלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי הלל ריבלין משקלוב (ב' דראש השנה ב' בתשרי ה'תקי"ח - 16 בספטמבר 1757 - שבת קודש ט' בסיוון ה'תקצ"ח - 2 ביוני 1838), שהמסורת המשפחתית טוענת שהיה תלמיד הגאון מווילנה. היה ממנהיגי גלי עליית תלמידיו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.

אביו של רבי הלל, רבי בנימין ריבלין משקלוב, היה בן דודו של הגאון מווילנה ותלמידו.

לפי מסורת משפחת ריבלין, בשנת ה'תקמ"ב (1782) נוכח הגאון מווילנה שאין באפשרותו לעלות לארץ ישראל בעצמו, והעמיד את ר' הלל בראשות תנועת "חזון ציון" שתייסד עלייה לארץ ישראל, ומסר לו את "סודות הגאולה". על פי מסורת זו עמד ר' הלל בראש עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל בשנת תקס"ט (1809), אולם על פי מחקרים ותעודות שמצא ד"ר אריה מורגנשטרן, עלה רבי הלל ריבלין לארץ-ישראל שלא מרצונו ורק בשנת תקצ"ב (1832).

נישא לציפורה (ציפא), בתו של משה יוזל'ס ביחווער. בנם, הרב משה ריבלין, שימש כרבה של העדה האשכנזית בירושלים בין השנים ת"ר- תר"ו (1840 - 1846)

צאצאיו בני הדורות הבאים, ובראשם נינו רבי יוסף (יושעה) ריבלין, המשיכו בדרכו, והיו המתיישבים הראשונים מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר קול התור

את שיטת הגאולה שקיבל מרבו, הגר"א, ערך רבי הלל בספר "קול התור". על מסורות אלו ועל אותנטיות ספר זה יצאו עוררין במהלך השנים.

מאז הוצאת הספר כנספח לספר "התקופה הגדולה" על ידי הרב מנחם מנדל כשר מהווה "קול התור" בסיס לשיטת "גאולה בדרך הטבע". רבים בציונות הדתית נוהגים לצטט מספר זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.