העיר העתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העיר העתיקה בירושלים וחומותיה
אתר מורשת עולמית

העיר העתיקה בירושלים
מדינה לא מצוין[1]
הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1981, לפי קריטריונים 2, 3, 6
מיקום העיר העתיקה
העיר העתיקה
העיר העתיקה

  1. ^ בהכרזה הרשמית לא צוין באיזו מדינה
    נמצאת העיר העתיקה של ירושלים;
    ההכללה ברשימה נעשתה בעקבות בקשה של ירדן
ערך זה עוסק בעיר העתיקה בירושלים. אם התכוונתם לרובעים היסטוריים של ערים בכלל, ראו עיר עתיקה (מושג אורבני).

העיר העתיקה בירושלים היא אזור עתיק של ירושלים בשטח שגודלו כקמ"ר אחד, המוקף על ידי חומות ירושלים. כן נכלל בעיר העתיקה הר ציון, הנמצא מחוץ לחומות אך צמוד להן. החומות המקיפות את העיר העתיקה נבנו בשנים 1535-1538, על ידי הסולטן הטורקי סולימאן הראשון. בישראל, הביטוי "העיר העתיקה" מתייחס לעיר העתיקה בירושלים.

מאז המאה ה-19 העיר העתיקה נחלקת לארבעה חלקים עיקריים: המוסלמי, הנוצרי, הארמני והיהודי. מקובל לכנות כל חלק בשם רובע, למרות שגודלם של החלקים אינו שווה.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

הר הבית
הר הבית

העיר העתיקה במתכונתה ובגבולותיה המוכרים לנו כיום מקורה בתקופה העות'מאנית, אם כי רבים מן האתרים המצויים בגבולותיה מקורם קדום יותר. על תולדות העיר העתיקה בתקופה העות'מאנית ראו בערך ירושלים בתקופה העות'מאנית. רק לקראת סופה של התקופה העות'מאנית, במחצית השנייה של המאה ה-19, החלה ירושלים להתפשט ולהתרחב אל מחוץ לגבולות העיר העתיקה, לחלק העיר שנקרא "העיר החדשה" ומהווה היום את מרבית שטחה של העיר. עם התבססות ההתיישבות מחוץ לחומות, החלו לכנות את חלקה הוותיק של העיר שבין החומות "העיר העתיקה".

במלחמת העצמאות עברה השליטה במזרח ירושלים, כולל העיר העתיקה, לידי ירדן, רק הרובע היהודי נותר בידי יהודים. נסיון הפלמ"ח לפרוץ לרובע ב19 במאי 1948 דרך שער ציון נכשל, וב28 במאי נפל הרובע היהודי בידי כוחות הלגיון הערבי וכל תושביו היהודיים של פונו ממנו בכוח ללא שניתנה להם הזכות להמשיך ולהתגורר בה. לאורך השלטון הירדני על העיר העתיקה נמנע מיהודים לבקר או להתגורר בה וכן נמנעה הגישה מישראלים ומיהודים שזוהו ככאלה, לבקר בכותל המערבי. הרובע היהודי בעיר העתיקה נהרס כליל על ידי הירדנים והפך לאזור חרב ומוזנח. בין המבנים שנחרבו בעיר העתיקה על ידי הירדנים היה בית הכנסת החורבה, אשר היה אחד המבנים הגבוהים והמרשימים בעיר העתיקה.

שליטתה של ירדן נמשכה עד לכיבוש הגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים והעיר העתיקה, על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים. זמן קצר לאחר תפיסת השליטה בעיר החליטה ממשלת ישראל להחיל את החוק הישראלי על מזרח ירושלים, שהעיר העתיקה הייתה חלק ממנה, ולתושביה הפלסטינים ניתן מעמד של תושב קבע. הקהילייה הבינלאומית אינה מכירה בהחלת החוק הישראלי ורואה במזרח ירושלים חלק מהשטחים, ובשכונות היהודיות שהוקמו בה - התנחלויות. אפילו ממשלת ישראל טוענת בפורומים בינלאומיים כי החלת החוק על השטח אינה סיפוח. אולם בית המשפט העליון קבע כי מזרח ירושלים היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.

מראה הכותל המערבי מהרובע היהודי
מראה הכותל המערבי מהרובע היהודי

אחת הפעולות של ישראל בעיר העתיקה מיד עם תום הקרבות של ששת הימים הייתה הריסת בתים. ב- 11 ביוני, בסיומה של המלחמה, נהרסו מעל 135 בתי משפחות פלסטינים בשכונת המוגרבים המוסלמית ההיסטורית וכן שני המסגדים בשכונה, במטרה ליצור רחבה פתוחה לפני הכותל המערבי. תושבי השכונה נקראו לצאת מבתיהם ולצפות בהריסה. למבצע זה לא היה קשר למלחמה או לביטחון. בפעולה זו חאג'ה רסמיה תאבאקי, אישה פלסטינית קשישה, נהרגה כשביתה נהרס מעליה.

עד מהרה החלה ישראל לשקם את הרובע היהודי ולחדש את היישוב היהודי בו. כיום מתגוררים באזור כ-6000 תושבים יהודיים, רובם דתיים ומיעוטם חילונים. בכל העיר העתיקה כ-25 אלף תושבים, בארבעה רובעים: היהודי המוסלמי הארמני והנוצרי. הרובע הגדול והמאוכלס ביותר הוא זה המוסלמי ואחריו הנוצרי היהודי ולבסוף הארמני. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של דלדול האוכלוסייה הנוצרית בעיר - עובדה אשר גורמת דאגה בחוגי הוותיקן. מתחילת שנות ה-80, החלו עמותות יהודיות ובראשן עטרת כהנים, לרכוש ברחבי העיר העתיקה בתים שלטענתן היו שייכים בעבר ליהודים אשר גורשו מהם במהלך המאורעות בשנים 1936-1939. כיום מתגוררות כ-80 משפחות יהודיות ברובע המוסלמי ו-14 משפחות ברובע הנוצרי. בשנת 2005 קיבלה ממשלת ישראל החלטה לשחזר את המבנה המפואר של בית הכנסת החורבה, שפוצץ על ידי ירדן ב-1948.

ב־1981 הוכרז השטח כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו (בעקבות בקשה של ירדן) וכיום הוא נמצא ברשימת האתרים בסכנה של הארגון. העיר העתיקה מהווה מוקד משיכה מרכזי לתיירים בני דתות שונות אשר באים לבקר את האתרים הקדושים הנמצאים בה ובראשם הר הבית, הכותל המערבי וכנסיית הקבר. לעיר העתיקה שבעה שערים כשהגדולים שבהם הם שער יפו ושער שכם.

כיום 12% מהאוכלוסיה בעיר העתיקה הם יהודים.

[עריכה] אתרים בעיר העתיקה

פורטל

לשער לנושאים, אישים ומאמרים בנושא ירושלים והעיר העתיקה, ראו פורטל ירושלים.

[עריכה] סיורים וירטואלים


[עריכה] קישורים חיצוניים



חלקי העיר העתיקה של ירושלים
שער שכם שער הפרחים שער האריות שער הרחמים שער האשפות שער ציון שער יפו השער החדש הרובע היהודי הרובע המוסלמי הרובע הארמני הרובע הנוצרי הר הבית הרובע היהודי
אודות התמונה
שערי ירושלים

שער האריות | שער הפרחים | שער שכם | השער החדש | שער יפו | שער האשפות | שער ציון | שער הרחמים | שערי חולדה


כלים אישיים