הנגול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הנגול (한글 בדרום קוריאה, או 조선글 "צ'וסנגול" בצפון קוריאה) הוא האלפבית של השפה הקוריאנית.‏[1] האלפבית משמש ככתב הרשמי של דרום קוריאה וצפון קוריאה. הנגול הוא אלפבית פונמי שמאורגן לבלוקים של הברות. כל בלוק מורכב מלפחות 2 מתוך 24 אותיות בהנגול, באמצעות לפחות אחד מ-14 העיצורים ואחת מ-10 התנועות. האותיות בבלוקים יכולות להיכתב במאוזן משמאל לימין, או במאונך מלמעלה למטה. במקור, לאלפבית היו אותיות נוספות.

שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השם "הנגול" (한글) הוא מונח שטבע ג'ו סיגיונג ב-1912 במשמעות של "כתב גדול" בקוריאנית ארכאית וגם "כתב קוריאני" בקוריאנית מודרנית. 한글 נהגה /hanɡɯl/.
  • בצפון קוריאה מעדיפים לומר "צ'וסנגול" (조선글).
  • "אוריגול" (우리글), "הכתב שלנו"

עד השנים המוקדמות של המאה ה-20, הנגול הושמץ על ידי המשכילים שהעדיפו את שיטת הכתיבה המסורתית "הנג'ה" (כתיבה באמצעות אותיות סיניות), והם נתנו להנגול שמות כמו:

  • "אנמון" (언문), "כתב מקומי"
  • "אמגול" (암글), "כתב של נשים"
  • "אהטגול", או "אהגול" (아햇글, או 아해글), "כתב של ילדים"
  • "אצ'ימגול" (아침글), "לכתוב מה שאתה יכול ללמוד בבוקר"

ארבעת השמות אחרונים הם מיושנים, היות שכיום בדרום קוריאה משתמשים בעיקר בהנגול ומעט מאוד בהנג'ה, ובצפון קוריאה ההאנג'ה כבר נכחד.

ג'אמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'אמו (자모 מבוטא: צ'אמוֹ) הן היחידות שיוצרות את מערכת ההנגול, אלו הן אבני היסוד של ההברה בהנגול, הן מורכבות מצרופים של עיצורים או תנועות. שם נוסף הוא נַ‏טְסוֹרי (낱소리) שמשמעותו יחידת צליל. יש 51 ג'אמו, ואפשר לחלק אותם בצורה הבאה:

  • 14 עיצורים פשוטים: ㄱ, ㄴ, ㄷ, ㄹ, ㅁ, ㅂ, ㅅ, ㅇ, ㅈ, ㅊ, ㅋ, ㅌ, ㅍ, ㅎ, וגם המיושנים ᄛ, ㅱ, ㅸ, ᄼ, ᄾ, ㅿ, ㆁ, ᅎ, ᅐ, ᅔ, ᅕ, ㆄ, ㆆ
  • 5 עיצורים כפולים: ㄲ, ㄸ, ㅃ, ㅆ, ㅉ, וגם המיושנים ㅥ, ᄙ, ㅹ, ᄽ, ᄿ, ᅇ, ᇮ, ᅏ, ᅑ, ㆅ
  • 11 קבוצות עיצורים: ㄳ, ㄵ, ㄶ, ㄺ, ㄻ, ㄼ, ㄽ, ㄾ, ㄿ, ㅀ, ㅄ, וגם המיושנים ᇃ, ᄓ, ㅦ, ᄖ, ㅧ, ㅨ, ᇉ, ᄗ, ᇋ, ᄘ, ㅪ, ㅬ, ᇘ, ㅭ, ᇚ, ᇛ, ㅮ, ㅯ, ㅰ, ᇠ, ᇡ, ㅲ, ᄟ, ㅳ, ᇣ, ㅶ, ᄨ, ㅷ, ᄪ, ᇥ, ㅺ, ㅻ, ㅼ, ᄰ, ᄱ, ㅽ, ᄵ, ㅾ, ᄷ, ᄸ, ᄹ, ᄺ, ᄻ, ᅁ, ᅂ, ᅃ, ᅄ, ᅅ, ᅆ, ᅈ, ᅉ, ᅊ, ᅋ, ᇬ, ᇭ, ㆂ, ㆃ, ᇯ, ᅍ, ᅒ, ᅓ, ᅖ, ᇵ, ᇶ, ᇷ, ᇸ, ᇄ, ㅩ, ᇏ, ᇑ, ᇒ, ㅫ, ᇔ, ᇕ, ᇖ, ᇞ, ㅴ, ㅵ, ᄤ, ᄥ, ᄦ, ᄳ, ᄴ
  • 6 תנועות פשוטות: ㅏ, ㅓ, ㅗ, ㅜ, ㅡ, ㅣ, והמיושן ㆍ
  • 4 תנועות חכיות פשוטות: ㅑ, ㅕ, ㅛ, ㅠ וגם המיושנים ᆜ, ᆝ, ᆢ
  • 11 דיפתונגים: ㅐ, ㅒ, ㅔ, ㅖ, ㅘ, ㅙ, ㅚ, ㅝ, ㅞ, ㅟ, ㅢ, והמיושנים ᅶ, ᅷ, ᅸ, ᅹ, ᅺ, ᅻ, ᅼ, ᅽ, ᅾ, ᅿ, ᆀ, ᆁ, ᆂ, ᆃ, ㆇ, ㆈ, ᆆ, ᆇ, ㆉ, ᆉ, ᆊ, ᆋ, ᆌ, ᆍ, ᆎ, ᆏ, ᆐ, ㆊ, ㆋ, ᆓ, ㆌ, ᆕ, ᆖ, ᆗ, ᆘ, ᆙ, ᆚ, ᆛ, ᆟ, ᆠ, ㆎ

המבנה של הברה כלשהי ללא עיצור סופי היא עיצור תחילי משמאל ותנועה מימין, במקרה שהתנועה מכילה קו אנכי ארוך, כמו ㅣ. אם לתנועה יש קו אופקי ארוך, כמו ㅡ, אזי התנועה תיכתב מתחת לעיצור הפותח. אם התנועה היא שילוב של 2 תנועות מהמקרים הקודמים, כמו ㅢ, אז התנועה האופקית תיכתב מתחת לעיצור הפותח, והאנכית נכתבת מימין לעיצור ולתנועה האופקית:

עיצור תנועה
עיצור
תנועה
עיצור תנועה שנייה
תנועה ראשונה

אם קיים להברה גם עיצור סופי, הוא יכתב תמיד מתחת לשאר ההברה:

עיצור תחילי תנועה
עיצור סופי
עיצור תחילי
תנועה
עיצור סופי
עיצור תחילי תנועה שנייה
תנועה ראשונה
עיצור סופי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]