דיפתונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דיפתונג (מיוונית: diphthongos" ,δίφθογγος" שפרושו "עם שני צלילים" או "עם שני טונים", בעברית: דו תנועה) הוא מונח בפונטיקה שמתייחס לרצף של שתי תנועות. דיפתונג מתאפיין בתנועה רציפה של הלשון ממיקום אחד בחלל הפה למיקום אחר, לדוגמה: בהברה הראשונה במילה בֵיצָה (הכוונה ל-"בֵי") שבה הלשון נעה מ-[e] ל-[i] באופן רציף.
כאשר בין התנועות מפרידים העיצורים א' או ע' כמו ברצף [uʔa] במילה תְנוּעָה, הרצף לא ייחשב לדיפתונג (ההפרדה/מעבר בין התנועות נקרא באנגלית Glottal Stop ומסומן ב- ʔ עפ"י ה- IPA).

בכל דיפתונג, אחת מהתנועות מוטעמת בעוד שהאחרת אינה מוטעמת. בדיפתונג [ja] שבתחילת המילה יָרַד (הכוונה לאות "י" המנוקדת בקמץ) - התנועה השנייה מוטעמת, ואילו בדיפתונג [ai] שבסוף המילה חֲבֵרַי (הכוונה ל-"רַי") - התנועה הראשונה היא המוטעמת. את התנועה הלא מוטעמת, מנתחים בהקשרים מסוימים כעיצור מסוג חצי-תנועה ([j], [w]).