תנועה (פונולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה. זאת לעומת עיצור, שמאופיין במרווח צר יחסית בבסיס החיתוך ונמצא בדרך כלל בשולי ההברה. בשפות מסוימות קיימות כעשרים תנועות שונות ולמעשה מגוון התנועות האפשרי הוא אינסופי. בעברית החדשה קיימות חמש התנועות /a/, /e/, /i/, /u/, /o/.

בהקשר דקדוקי עברי־מסורתי (ראו להלן) מאופיינות תנועות על־פי תכונות לשוניות שאינן תואמות בהכרח למערכת פונולוגית שהייתה קיימת בנקודת זמן מסוימת בתולדות העברית (שכן לשון המקרא, שעליה מתבסס הדקדוק העברי המסורתי, מכילה רבדים היסטוריים שונים), לכן נהוג לציינן בשמותיהן המסורתיים (קמץ, חולם וכו׳), ולא כמקובל בבלשנות כללית ישירות על־פי ייצוגן הפונולוגי (למשל /a/ או /o/) או הפונטי (למשל [ä] או [o̞]).

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג תנועה מוגדר גם פונטית וגם פונולוגית.

תנועה על פי ההגדרה הפונטית היא הגה שהמרווח בבסיס החיתוך שלו רחב. במלים אחרות, האוויר היוצא החוצה מן הריאה אינו נתקל כמעט בהפרעה ופורץ החוצה בחופשיות.

תנועה על פי ההגדרה הפונולוגית היא ההגה שמהווה את גרעין ההברה. לרוב קיימת הקבלה בין שתי ההגדרות, למשל, בביצוע המילה קַו 'kav', כשהוגים את העיצור k האוויר נעצר בווילון, וכשהוגים את העיצור v האוויר נעצר בשפתיים אך כשהוגים את התנועה a האוויר משתחרר החוצה בלי חיכוך. כמו כן, באותה המילה, העיצורים ק', ו' הם צדדיים, לעומת התנועה a שהיא המרכזית בהברה המלכדת את כל העיצורים להברה אחת שלמה.

במקרים נדירים יש סתירה בין שתי ההגדרות. כגון המלה הצ'כית [krk] בה ההגה r מהווה את מרכז ההברה, אך מבחינת אופן חיתוכו הוא עיצור.

מאפייני תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להבחין בין התנועות השונות והמגוונות לפי מספר תכונות כאשר לתנועה אחת יכולות להיות מספר תכונות בו זמנית המבחינות בינה לבין תנועות אחרות החולקות איתה חלק מתכונותיהן.

גובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובה התנועות מתייחס לגובה שבו נמצאת פסגת הלשון בעת הגיית התנועה יחסית לגג חלל הפה. תנועות שבעת הגייתן פסגת הלשון נמצאת מעל אמצע המרחק בין גג חלל הפה לתחתיתו נקראות תנועות גבוהות או תנועות סגורות ותנועות שבעת הגייתן פסגת הלשון נמצאת מתחת לאמצע המרחק בין גג חלל הפה לבין תחתית חלל הפה נקראות תנועות נמוכות או תנועות פתוחות. באופן כללי, התנועות u, i הן התנועות הגבוהות ביותר, והתנועה a היא הנמוכה ביותר.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום התנועות מתייחס למיקום פסגת הלשון בציר הרוחב של חלל הפה בעת ההגייה יחסית לגב חלל הפה. תנועות שבעת הגייתן פסגת הלשון מצויה באזור הקידמי של הפה נקראות תנועות קדמיות. תנועות שבעת הגייתן פסגת הלשון מצויה באזור המרכזי של הפה נקראות תנועות מרכזיות. תנועות שבעת הגייתן פסגת הלשון מצויה באזור האחורי של הפה נקראות תנועות אחוריות. לדוגמה: התנועות i, e הן תנועות קדמיות, התנועות o, u הן תנועות אחוריות והתנועה a היא תנועה מרכזית.

מעוגלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעוגלות התנועות מתייחסת לתכונה של מידת כיווץ השפתיים בעת הגיית התנועה. תנועות שבעת הגייתן השפתיים מכווצות נקראות תנועות מעוגלות ותנועות שבעת הגייתן השפתיים מצויות במצב רפוי נקראות תנועות בלתי מעוגלות. לדוגמה: התנועה u מבוצעת בשפתיים מכווצות והתנועה i בשפתיים רפויות.

אנפוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנפוף התנועות מתייחס לאופן זרימתו של חלק מהאוויר או כולו החוצה דרך חלל האף בעת הגיית תנועות מסוימות. רוב התנועות הן אוראליות כלומר כל האוויר זורם דרך הפה אך ישנן שפות בהן ישנן תנועות מאונפפות אשר בעת הגייתן יורד החך הרך (הווילון) וחלק מהאוויר משתחרר דרך חלל האף.

קוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוליות התנועות מתייחסת למצב מיתרי הקול בעת הפקת התנועה. מיתרי הקול עשויים לרעוד או שלא לרעוד ללא קשר להתנהגות איברי ההגייה בחלל הפה. תנועות הן בדרך כלל קוליות, אך ישנן שפות מסוימות בהן תנועות קוליות ותנועות אטומות משמשות פונמות שונות.

רוטיזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות שעברו רוטיזציה הן תנועות שבעת הגייתן קצה הלשון כפוף אחורנית מה שמשווה לתנועה צליל לוואי הדומה לאות r האנגלית. כיפוף הלשון אחורנית עצמאי מתנועת גוף הלשון, כך שגוף הלשון יכול להיות בקדמת חלל הפה, באחורי חלל הפה, גבוה או נמוך בחלל הפה ובאותו הזמן קצה הלשון עשוי להיות כפוף או לא כפוף.

משך (אורך)[עריכת קוד מקור | עריכה]

משך התנועות מתייחסת לתכונת אורך הגיית התנועה. בעברית המודרנית אין הבחנה בין תנועות קצרות לארוכות, לעומת זאת על-פי ההשערה בעברית הקדומה היו מספר אורכים שונים לכל תנועה. בגרמנית ובערבית, למשל, ישנה הבחנה בין תנועות קצרות לארוכות עד היום. בדרך כלל ישנו קשר בין אורכה של תנועה מסוימת להטעמת ההברה בה היא נמצאת.

טון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טון הוא הגדרת גובה הצליל בזמן הגיית התנועה (ולעתים גם בזמן הגיית עיצורים). הטון יכול להיות ישר - למשל טון גבוה, טון נמוך; והוא יכול להשתנות לאורך הגיית התנועה - טון עולה, טון יורד או שילוב כלשהו של עלייה וירידה. שפות שבהן טונים הם פונמה לכל דבר מכונות שפות טונאליות. כמו כל פונמה, הטון בשפות אלה מבחין במשמעות, כך שהגיית אותה הברה או מילה משפיעה על משמעותה.

תנועות עם מאפיינים משתנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועה שמאפייניה אינם משתנים במשך הגיית התנועה היא מונופתונג (חד תנועה), המונופתונגים הם תנועות אמיתיות. תנועה שמאפייניה משתנים פעם אחת במשך הגיית התנועה היא דיפתונג (דו תנועה) ותנועה שמאפייניה משתנים פעמיים במשך הגיית התנועה היא טריפתונג (תלת תנועה). קיימות גם תנועות עם מעל שתי השתנויות במשך הגיית התנועה אך אלו נדירות יחסית.

טרפז התנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחורית כמעט-אחורית מרכזית כמעט-קדמית קדמית
סגורה u ‏· ɯ ʉ ‏· ɨ y ‏· i
כמעט-סגורה ʊ ʊ̈ ‏· ‏ɪ̈ ʏ ‏· ɪ
חצי-סגורה o ‏· ɤ ɵ ‏· ɘ ø ‏· e
אמצעית ‏· ‏ɤ̞ ə ø̞ ‏· ‏e̞
חצי-פתוחה ɔ ‏· ʌ ɞ ‏· ɜ œ ‏· ɛ
כמעט-פתוחה ɐ æ
פתוחה ɒ ‏· ɑ ä ɶ ‏· a
תנועות
ראה גם: IPA, עיצורים
  אחורית כמעט-אחורית מרכזית כמעט-קדמית קדמית
סגורה
Blank vowel trapezoid.svg
i · y
ɨ · ʉ
ɯ · u
ɪ · ʏ
ɪ̈ · ʊ̈
ʊ · 
e · ø
ɘ · ɵ
ɤ · o
 · ø̞
ə
ɤ̞ · 
ɛ · œ
ɜ · ɞ
ʌ · ɔ
 · æ
ɐ
a · ɶ
ä
ɑ · ɒ
כמעט-סגורה
חצי-סגורה
אמצעית
חצי-פתוחה
כמעט-פתוחה
פתוחה
כאשר מופיעות זוג תנועות באותה משבצת, הימנית מעוגלת.

כדי שיהיה נוח להתייחס לכל הגייה אפשרית של התנועות, הן ממוינות בטרפז התנועות של האלפבית הפונטי הבינלאומי (IPA). למעשה כל נקודה סביב הטרפז ובתוכו מגדירה הגייה של התנועה. הראשון שתיאר
את טרפז התנועות הוא הפונטיקאי דניאל ג'ונס.

השורות מתארות את גובה התנועות, כאשר מיקומן הוא מיקום הלשון ביחס לחך. בשורה העליונה ביותר מצוינות התנועות הגבוהות - המכונות גם סגורות, ובשורה התחתונה ביותר מצוינות התנועות הנמוכות -
המכונות גם פתוחות. העמודות מתארות את מיקום התנועות כאשר בעמודה הימנית ביותר מצוינות התנועות האחוריות, ובעמודה השמאלית ביותר מצוינות התנועות הקדמיות. בכל מיקום וגובה תנועות בהם
מופיעות שתי תנועות, התנועה השמאלית בלתי-מעוגלת והתנועה הימנית מעוגלת.

התנועות בדקדוק העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועות העבריות, מסווגות על־פי הדקדוק העברי המסורתי (כשהן מצורפות לאות אל״ף) תעתיק פונמי על־פי ההגייה
בעברית הישראלית המודרנית
תנועות גדולות (ארוכות) תנועות קטנות (קצרות) תנועות חטופות
קמץ (אָ) פתח (אַ) חטף־פתח (אֲ) /a/
צירי מלא (אֵי) או צירי חסר (אֵ) סגול (אֶ) חטף־סגול (אֱ), שווא נע* (אְ) /e/
חיריק מלא (אִי) חיריק חסר (אִ)   /i/
חולם מלא (אוֹ) או חולם חסר (אֹ) קמץ קטן (אָ) חטף־קמץ (אֳ) /o/
שורוק (אוּ) קובוץ (אֻ)   /u/
* בעברית מודרנית, שווא נהגה לעתים כתנועת /e/ ולעתים אינו נהגה, בלי קשר לאפיונו הדקדוקי כשווא נע או נח.


המונח העברי "תנועה" נקבע על ידי מדקדקי העברית בימי הביניים על־פי המונח הערבי המקביל "חַרַכַּה". הם הגדירו בדרך כלל תנועה כהגה המלווה את העיצור ומבוצע ללא חסימה של האוויר בדרכו. המדקדקים עסקו - גם בעת החדשה ולאחר תחיית העברית - במניית התנועות ובחלוקתן ל"תנועות גדולות" (או "ארוכות"), ל"תנועות קטנות" (או "קצרות"), ול"תנועות חטופות", ובקביעת כללי הופעתן, התחלפותן והגייתן של התנועות. מאחר שלשון המקרא, שעליה מתבסס הדקדוק העברי המסורתי, מכילה רבדים היסטוריים שונים (טקסט עיצורי, אמות קריאה, ניקוד, מסורות קריאה), משקפים סיווגי התנועות וכללי הדקדוק העוסקים בהן מציאות לשונית שאיננה תואמת בהכרח למערכת פונולוגית שהייתה קיימת בנקודת זמן מסוימת בתולדות העברית.

בעברית הכתובה ההבדל בין עיצורים לתנועות בולט במיוחד, משום שהעיצורים מסומנים באותיות האלפבית, ואילו התנועות מסומנות בסימני הניקוד. בעברית הקדומה ובשפות שמיות אחרות לא סומנו התנועות כלל, והטקסט הכיל רק את העיצורים; בשלב מסוים נוספו אמות קריאה לציון התנועות, ורק בראשית ימי־הביניים הוסיפו בעלי המסורה את סימני הניקוד, במקביל להתפתחויות דומות בסורית ובערבית.

בפרוטו-שמית היו כנראה 3 תנועות קצרות (a, i, u) ו-3 ארוכות (ā, ī, ū). בעברית המקראית משתנה מספר סימני התנועות לפי שיטת המסירה; בניקוד הטברני יש 7 תנועות עיקריות (קמץ, פתח, צירה, סגול, חיריק, חולם, שורוק), בניקוד הבבלי 6 תנועות (הפתח והסגול הטברנים מתאחדים) ובניקוד הארצישראלי 5 (הקמץ והפתח מתאחדים, וכן הצירה והסגול). לצד התנועות העיקריות קיימות גם תנועות חטופות, השווא והחטפים. מערכת התנועות המשיכה להשתנות בהגיות העברית השונות בימי הביניים (הגייה אשכנזית, הגייה ספרדית והגייה תימנית לענפיהן). בעברית המדוברת בת-זמננו קיימות למעשה 5 פונמות תנועתיות, אך הדקדוק הנלמד והניקוד בטקסטים מנוקדים נוהגים על פי מערכת הניקוד הטברני בת 7 התנועות. הקמץ והפתח נהגים בעברית המדוברת כתנועת /a/, הקמץ הקטן והחולם כתנועת /o/, והצירה והסגול כתנועת /e/. שווא לעתים נהגה כתנועת /e/ ולעתים אינו נהגה, ללא קשר לאפיונו הדקדוקי כשווא נע או נח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי חיתוך אופני חיתוך
סדקיים - אפיגלוטיים - לועיים

ענבליים - וילוניים - חכיים
מכתשיים-חכיים - כפופים - בתר-מכתשיים - מכתשיים - שיניים
שיניים-שפתיים - שפתיים-שיניים - לשוניים-שפתיים - דו-שפתיים

ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים - מקישים - רוטטים - צדיים - מחוככים
לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
גובה תנועות מיקום התנועות
סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות - חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי - פורמנט
אלפבית פונטי בינלאומי
עיצור (בלשנות)

בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).

IPA , עיצורים ריאתיים
בסיס חיתוך ‏← סדקײם קיצונײם אחורײם בינוניים קדמײם שפתײם
↓‏ אופן חיתוך סדקי

Glotal.svg

אפיגלוטי

Epiglotal consonant.svg

לועי

Faryngal consonant.svg

ענבלי

Uvulara consonant.svg

וילוני

Velara consonant.svg

חכי

Palatal consonant.svg

מכתשי־חכי

Alveolopalatal fricative.svg

כפוף

Retroflex consonat.svg

בתר־מכתשי

Palatoalveolar fricative.png

מכתשי

Alveolar consonant.svg

שיני

Dental consonant.svg

שיניים-שפתיים שפתי־שיני

Labiodental consonant.svg

לשוני־שפתי

Linguolabial stop.png

דו־שפתי

Bilabial consonant.svg

אפי ɴ ɴ̊ ŋ ŋ̊ ɲ ɲ̊ n̠ʲ n̠̊ʲ ɳ ɳ̊ n̠̊ n n̪̊ ɱ͆ ɱ̥͆ ɱ ɱ̊ m̼̊ m
סותם ʔ ʡ Q ɢ q ɡ k ɟ c d̠ʲ t̠ʲ ɖ ʈ d t b p
שורק ʑ ɕ ʐ ʂ ʒ ʃ z s
חוכך ɦ h ʢ ʜ ʕ ħ ʁ χ ɣ x ʝ ç ð̠ θ̱ ð θ v f β̼ ɸ̼ β ɸ
מקורב ɰ ɰ̊ j ɻ ɻ̊ ɹ̠ ɹ̠̊ ɹ ɹ̊ ʋ ʋ̊
מקיש ʡ̯ ʡ̯̊ ɢ̆ ɢ̥̆ ɽ ɽ̊ ɾ̱ ɾ̱̊ ɾ ɾ̊ ɾ̪ ɾ̪̊ ѵ ⱱ̟
רוטט я* я̥* ʀ ʀ̊ ɽ͡r r̠̊ r r̪̊ ʙ͆ ʙ̥͆ ʙ̪ ʙ̪̊ ʙ̼ ʙ̼̊ ʙ ʙ̊
חוכך צדי ʟ̝ ʟ̝̊ ʎ̝ ʎ̝̊ ɬ̢ ɮ̠ ɬ̠ ɮ ɬ ɮ̪ ɬ̪
מקורב צדי ʟ ʟ̥ ʎ ʎ̊ ʎ̟ ʎ̟̊ ɭ ɭ̊ l̠̊ l l̪̊
מקיש צדי ʟ̆ ʟ̥̆ ʎ̯ ʎ̯̊ ɺ̢ ɺ̢̊ ɺ̠ ɺ̠̊ ɺ ɺ̊ ɺ̪ ɺ̪̊
שורק מחוכך ʥ ʨ ɖʐ ʈʂ ʤ ʧ ʣ ʦ ʣ̪ ʦ̪
מחוכך ʡʜ Q̬ʕ ɢʁ ɡɣ kx ɟʝ dð̠ tθ̱ d̪ð t̪θ b͆v͆ p͆f͆ b̪v p̪f β̼‏b̼ p̼ɸ̼
מחוכך צדי ɡʟ̝ kʟ̝̊ ɟʎ̝ cʎ̝̊ ʈɬ̢ d̲ɮ t̲ɬ d̪ɮ̪ t̪ɬ
עיצורים לא-ריאתיים
מפונם ʛ ʛ̥ ɠ ɠ̊ ʄ  ʄ̥ ᶑ̊ ɗ̠ ɗ̠̊ ɗ ɗ̥ ɗ̪ ɗ̪̊ ɓ̪ ɓ̪̊ ɓ̼ ɓ̼̊ ɓ ɓ̥
מסודק ʈʼ t̠ʼ t̪ʼ p͆ʼ p̪ʼ p̼ʼ
שורק מסודק ɕʼ ʂʼ ʃʼ ‏s̪ʼ
חוכך מסודק ħʼ χʼ çʼ θ̱ʼ θʼ f͆ʼ ɸ̼ʼ ɸʼ
חוכך צדי מסודק ʟ̝̊ʼ ʎ̝̊ʼ ɬ̢ʼ ɬʼ ɬ̪ʼ
שורק מחוכך מסודק ʨʼ ʈʂʼ ʧʼ ʦʼ ʼ‏ʦ̪
מחוכך מסודק qχʼ kxʼ cçʼ tθ̱ʼ t̪θʼ p͆f͆ʼ p̪fʼ p̼ɸ̼ʼ pɸʼ
מחוכך צדי מסודק k͡ʟ̝̊ʼ c͡ʎ̝̊ʼ ʈɬ̢ʼ tɬʼ
מצוץ ǂ ˞ǃ ǃ ǀ ʘ̼ ʘ
מצוץ צדי ǁ ǁ̪





























עיצורים מצוצים נוספים
מצוצים ʘ͡qʼ ʘ͡q ʘ̃ˀ ʘ̃
Co-articulated consonants
Continuants w ʍ ɥ ɧ
Occlusives ɡ͡b k͡p ŋ͡m ŋ̊͡m̊
תנועות
ראו גם: גובה תנועות, מיקום התנועות
תנועות
ראה גם: IPA, עיצורים
  אחורית כמעט-אחורית מרכזית כמעט-קדמית קדמית
סגורה
Blank vowel trapezoid.svg
i · y
ɨ · ʉ
ɯ · u
ɪ · ʏ
ɪ̈ · ʊ̈
ʊ · 
e · ø
ɘ · ɵ
ɤ · o
 · ø̞
ə
ɤ̞ · 
ɛ · œ
ɜ · ɞ
ʌ · ɔ
 · æ
ɐ
a · ɶ
ä
ɑ · ɒ
כמעט-סגורה
חצי-סגורה
אמצעית
חצי-פתוחה
כמעט-פתוחה
פתוחה
כאשר מופיעות זוג תנועות באותה משבצת, הימנית מעוגלת.