הנינג פון הולצנדורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנינג פון הולצנדורף
Henning von Holtzendorff
לידה 9 בינואר 1853
ברלין, ממלכת פרוסיה ממלכת פרוסיה (1803-1892)ממלכת פרוסיה (1803-1892) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 ביוני 1919 (בגיל 66)
פרנצלאו, רפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצי הקיסרי הגרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה אדמירל עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנינג רודולף אדולף קרל פון הולצנדורףגרמנית: Henning Rudolf Adolf Karl von Holtzendorff;‏ 9 בינואר 1853 - 7 ביוני 1919) היה אדמירל גרמני במהלך מלחמת העולם הראשונה, שהתפרסם בזכות תזכירו בדצמבר 1916 על לוחמת צוללות בלתי מוגבלת נגד בריטניה. הוא קיבל את עיטורי מסדר העיט השחור והפור לה מריט עם עלי אלון והיה אחד מתוך שישה גרוס-אדמירלים של הצי הגרמני הקיסרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולצנדורף נולד למשפחה אצילה בברלין ב-9 בינואר 1853. הוא הצטרף לחיל הים בשנת 1869, שירת במלחמת צרפת–פרוסיה ולאחר מכן כקצין מטה בשייטת מערב אפריקה. הועלה לדרגת קפיטן צור זי בשנת 1897; הוא נכח במהלך מרד הבוקסרים כמפקד סיירת בשייטת מזרח אסיה. הוא שימש כרמטכ"ל בבסיס הצי בים הבלטי והיה מנהל המספנה הקיסרית בדנציג, לפני שהועלה לדרגת ויצה-אדמירל בשנת 1904.[1] שנתיים לאחר מכן מונה למפקד שייטת אוניות המערכה I. בשנת 1909 פיקד על צי הים הפתוח, ובשנת 1910 הועלה לדרגת אדמירל. [2] בשנת 1913 נאלץ לפרוש בשל התנגדותו להתרחבות מהירה של הצי הגרמני בתחרות עם הצי המלכותי הבריטי.[3] באותה שנה הפך לחבר בבית הלורדים הפרוסי .[1]

בשנת 1915, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא מונה לראש מטה האדמירליות הקיסרית. במהלך פרישתו הפך הולצנדורף לתומך חזק בלוחמת צוללות בלתי מוגבלת. הוא פרסם תזכיר בדצמבר 1916 שהוצג בפני הקייזר וילהלם השני ואושר בכנס פלס בינואר 1917. האמונה שמלחמת צוללות בלתי מוגבלת תרעיב את בריטניה ותביא למותה, ניתנה בהצהרה כי בריטניה תיאלץ לתבוע שלום תוך שישה חודשים. הוא גם ציין כי ניתן לקחת את הסיכון להתערבות אמריקאית ולהתעלם ממנה. [4] מדיניותו הצליחה להפריע הן לצי המלכותי והן לצי הסוחר עם הפסדי משלוח של מעל 6 מיליון טון בשנת 1917. הצוללות שלו הפכו פחות מוצלחות עם הפעלת שיטת השיירות, ארצות הברית הצטרפה למלחמה ובריטניה לא נאלצה להיכנע.[3] הוא לא האמין שארצות הברית תוכל להצטרף למלחמה, וחשב שצוללותיו ימנעו את פריסת הכוחות האפקטיבית שלהן לאירופה.

הולצנדורף הועלה לדרגת גרוס-אדמירל ב-31 ביולי 1918; המינוי השישי והאחרון לדרגה זו בצי הקיסרי. הוא פרש שוב לאחר מריבות על מטרות מלחמה עם Oberste Heeresleitung (פיקוד הצבא העליון) באוגוסט 1918 והוחלף על ידי אדמירל ריינהרד שר.[3]

הולצנדורף התחתן עם מרגרטה ציטלמן ואימץ את שתי בנותיה של גיסתו האלמנה. [5] אדמירל הולצנדורף מת במחוז אוקרמארק ב-7 ביוני 1919.[3]

עיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסדר העיט השחור עם צווארון (פרוסיה, 19 בספטמבר 1912)
  • הצלב הגדול של מסדר העיט האדום עם עלי אלון וחרבות על טבעות (פרוסיה)
  • מסדר הכתר, דרגה ראשונה (פרוסיה)
  • פור לה מריט (22 במרץ 1917) עם עלי עץ אלון (1 בפברואר 1918)
  • מפקד מסדר בית הוהנצולרן עם כוכב וחרבות
  • צלב הברזל, דרגה ראשונה ושנייה
  • אות שירות (פרוסיה)
  • מפקד במסדר אריה צרינגר מדרגה שנייה (באדן)
  • עיטור השירות הצבאי, דרגה ראשונה עם חרבות (בוואריה)
  • צלב הנזה של ברמן והמבורג
  • הצלב הגדול של מסדר גריפון (מקלנבורג)
  • צלב הכבוד הגדול של מסדר פטר פרידריך לודוויג (אולדנבורג)
  • צלב פרידריך אוגוסט, דרגה ראשונה (אולדנבורג)
  • הצלב הגדול של מסדר הבז הלבן (ויימאר)
  • הצלב הגדול של מסדר הכתר (וירטמברג)
  • הצלב הגדול במסדר לאופולד (אוסטריה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Acta Borussica: Die Protokolle des Preußischen Staatsministeriums 1817–1934/38 (בגרמנית). Vol. 10. Berlin: Berlin-Brandenburgischen Akademie der Wissenschaften. 1999. p. 395.
  2. ^ Tucker, Spencer C. (2013). The European Powers in the First World War: An Encyclopedia. Routledge. p. 347. ISBN 978-1135506940.
  3. ^ 1 2 3 4 Tucker, Spencer C. (2014). World War I: The Definitive Encyclopedia and Document Collection. ABC-CLIO. pp. 767–768. ISBN 978-1851099658.
  4. ^ Admiral von Holtzendorff to Field Marshal von Hindenburg; Memo about unrestricted submarine warfare; December 22, 1916
  5. ^ Eberhardt, Muriel (2005). "Überlebenskünsterinnen - Hermione von Preuschen". Zeitschrift für Museum und Bildung (בגרמנית) (63): 16.