העמדה והערכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העמדה והערכה
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר ויקרא, פרק כ"ז, פסוקים י"אי"ב
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ל"ג
משנה תורה הלכות ערכים וחרמין, פרק ה' הלכה יב'
מקורות נוספים מנחת חינוך, שנג'

העמדה והערכה הוא דין בדיני פדיון בהמה מקדושתה, הקובע כי כדי לפדות בהמה יש להעמידה על רגליה[1] ולהעריך את שוויה.

דין זה מפורש בתורה עצמה:

וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַ-ה' וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן:
וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע, כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כֵּן יִהְיֶה:

העמדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנם בפסוק כתוב "וְהֶעֱמִיד", ומלמד שיש להעמידה על רגליה, אך לגבי ההעמדה נחלקו הדעות:

אולם, לדעת כולם, בהמה שנשברו או נחתכו רגליה, אף על פי שאינה יכולה לעמוד, מכל מקום נחשבת ראויה להעמדה והערכה[6].

לכתחילה או בדיעבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראשונים נחלקו אם דין זה של העמדה והערכה נאמר רק לכתחילה אך אם בדיעבד פדה אפילו שמת, פדיונו נקרא פדיון כדעת הרמב"ם[7], או שהדין נאמר אף לעכב, שאם עבר ופדה בלי העמדה והערכה כשמת, אין פדיונו פדיון, וזו דעת התוספות[8].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עיין רש"י על מסכת שבועות, דף י"א, עמוד ב', ד"ה העמדה
  2. ^ בכורים י א
  3. ^ ערכין ה יב
  4. ^ 1 2 איסורי מזבח א י
  5. ^ זכר יצחק, עד
  6. ^ כדרך שאמרה תורה בדיני ערכין, שבן חודש נערך, אף על פי שאינו יכול לעמוד על רגליו, והרי אף בערכין נאמר והעמיד והעריך (עיין תוספות, סוטה כז א, ד"ה רב)
  7. ^ מעילה ו ו, לפי שער המלך בכורים שם, וקרן אורה ושפת אמת מעילה יט ב
  8. ^ מסכת זבחים, דף ק"ג, עמוד א', ד"ה לא, לפי שער המלך (בכורים י ב)