הקטנת שפתי הפות
הקטנת שפתי הפות או ניתוח לביופלסטי הוא ניתוח וגינופלסטי לשינוי שפתי הפות. הניתוח יכול להתבצע על השפתיים החיצוניות (אנ'), או השפתיים הפנימיות (אנ'). באמצעות הליך זה ניתן לשנות את גודל או צורת השפתיים, או לתקן את אי-הסימטריה ביניהן. ניתוח פלסטי זה שנוי מאוד במחלוקת עקב דמיונו הרב להשחתת איבר המין הנשי ו/או לח'יתאן.
גודל, צבע וצורת השפתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החלקים החיצוניים של איבר המין הנשי נקראים בשם הכולל "פות" וכוללים את השפתיים החיצוניות, את השפתיים הפנימיות, את הדגדגן, את השופכה ואת הנרתיק. הגודל, הצורה והצבע של השפתיים הפנימיות משתנים מאוד מאשה לאשה.[1] השפתיים הפנימיות עשויות להיות מוסתרות או גלויות על ידי השפתיים החיצוניות. לאחר הגדילה במהלך גיל ההתבגרות, השפתיים הפנימיות עשויות לגדול או להשתנות בעקבות לידה, עגיל (פירסינג) באיבר המין ואף לגדול פי 2 או 3 מגודלן הרגיל בזמן עוררות מינית. הצבע, האורך, הגודל, הסימטריה והמראה הכללי של השפתיים החיצוניות והפנימיות משתנים מאוד מאישה לאישה. לעיתים קרובות השפתיים הן אסימטריות. לשפתיים החיצוניות יש נטייה לאבד מנפחן ולהיראות מדולדלות עם השנים. ולשפתיים הפנימיות יש נטייה להתארך או להתכהות עם השנים. כל מראה הוא מקובל ותקין.
תפקידי השפתיים הפנימיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפתיים הפנימיות הן רקמת זקפה והן שותפות בתחושת העוררות המינית של האישה. בעת גירוי מיני זורם דם לאזור השפתיים הפנימיות ומנפח אותן. מה שמסייע לאשה להגיע לאורגזמה. השפתיים הפנימיות משמשות להגנת הפרוזדור הפותי מפני גירוי מכני, מניעת יובש ומניעת כניסת מזהמים לפתחי השופכה והנרתיק. במהלך קיום יחסי מין הם תורמים לגירוי מיני של כל אזור הפרוזדור הפותי, הדגדגן והנרתיק של האישה ואיבר מינו של בן זוגה. גירוי של הדגדגן עשוי להתרחש באמצעות מתח/ משיכה של הדגדגן והעורלה שעליו על ידי משיכת וגירוי השפתיים הפנימיות. בזמן עוררות מינית הם משומנים על ידי הריר המופרש בנרתיק ומסביבו כדי להפוך את החדירה ללא כאב ולהגן עליהם מפני גירוי. פתח השופכה הנשי ממוקם בין השפתיים הפנימיות, ובכך הן ממלאות תפקיד חשוב בהנחיית זרם השתן במהלך הטלת השתן הנשית. השפתיים הפנימיות הומולוגיות למשטח השופכה הזכרי של הפין.
ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהל יעד[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהל היעד של הניתוח הוא נשים המבקשות הקטנה ועיצוב שפתי הפות. לעיתים, הצורך יעלה בעקבות א-סימטריה בין צד ימין לצד שמאל אם כי לרוב מדובר במצב בו השפתיים הקטנות תלויות מעבר לשפתיים הגדולות (שפתיים חיצוניות). בנוסף, נשים החשות בנפיחות מגושמת במכנסיים או בבגד הים במיוחד כשמדובר בלבוש הדוק או חושפני מהוות קהל יעד נוסף לניתוח. קבוצה נוספת הן ספורטאיות שהמתלוננות על 'שפשוף' באזור למשל בזמן רכיבה על אופניים או ריצה. אצל נשים רבות הבעיה גורמת לדמוי עצמי נמוך ותיסכול שיכול להביא בהמשך לירידה בחשק מיני, הימנעות ממין אוראלי או קיום יחסים בחושך בלבד. על מנת למטב את תוצאות הניתוח ויכולת הריפוי לאחריו, נשים מעשנות אשר לא מעוניינות להפסיק, זמנית או תמידית, לרוב יומלצו שלא לעבור את הניתוח. כמו כן, נשים אשר בעלות ציפיות שאינן ריאליות בקשר למראה התוצאה הסופית, עשויות גם הן להיות פסולות מניתוח להקטנת שפתי הפות. דוויסון את אל כותב כי לא צריך לבצע את הניתוח כאשר הפציינטית נמצאת בווסת על מנת להפחית השפעות הורמנאליות ועליית סיכונים עקב זיהומים.[2]
הרדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לבצע את הניתוח להקטנת שפתי הפות תחת הרדמה מקומית, הרדמה מודעת או הרדמה כללית, כניתוח בודד, או כניתוח משולב עם ניתוח גניקולוגי או קוסמטי אחר.[3]
הליך[עריכת קוד מקור | עריכה]
באופן מסורתי, גינקולוגים מבצעים את ניתוח השפתיים הפנימיות על ידי חיתוך פשוט של החלק הבולט של השפתיים הקטנות הבולטות ותפירת קצה הגדם. טכניקת הקטנה מסורתית זו, אמנם נוחה מאוד למנתח, קלה לביצוע, אינה דורשת מיומנויות מיוחדות ומבוצעת תוך 15–30 דקות אך אינה אידיאלית, מאחר שהיא מבטלת את המשכיות הקו הטבעי של קצות השפתיים הקטנות ויוצרת הבדלי גוון. קשה לשמור על סימטריה בין צד שמאל לצד ימין ובמקום הניתוח (בחלק החיצוני של השפתיים) מתקבלת צלקת לא סדירה עם צבע בהיר יותר שמחליף את הפיגמנט הטבעי של השפתיים. כמו כן נוצר הבדל משמעותי בין האזור המנותח לאזורים הסמוכים לו, במיוחד הדבר בולט באזור בו מתחברות השפתיים לאזור המכסה את הדגדגן. לעיתים נשים ממשיכות להתלונן על אי נוחות במשך זמן רב לאחר הניתוח מאחר שהצלקת ממשיכה להתחכך בבגדים. טכניקה חדשה יותר של הקטנת השפתיים הקטנות אמנם קשה יותר לביצוע, דורשת יותר מיומנות וניסיון ומאריכה את הניתוח, אך היתרון בשיטת ניתוחית זו שהיא שומרת על קו המשכי, צבע, ואנטומיה של קצה השפתיים הפנימיות. השפתיים נחתכות בחלק הפנימי ונתפרות כך שקו התפר הגלוי מינימלי ולא מתקבלת צלקת ארוכה ומכוערת. התוצאה הן שפתיים קטנות נורמליות למראה ולאחר ההחלמה לרוב קשה לראות שהאישה עברה ניתוח גם בהסתכלות מקרוב. באותו ניתוח ניתן גם להסיר את העור העודף משני צידי הדגדגן ללא צלקות נראות לעין.
החלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הניתוח הכאב הוא מינימלי, והאישה יכולה בדרך כלל לעזוב את בית החולים עוד ביום הניתוח. לא נדרשת חבישה וגינלית, אף על פי שייתכן ואישה העוברת את הניתוח תעדיף להשתמש בפד סניטרי לנוחויותה האישית. הרופא מיידע את האישה כי שפתי הפות לאחר הניתוח הן בדרך כלל מאוד נפוחות למשך זמן קצר לאחר הניתוח, בגלל הבצקות הנגרמות עקב הזריקה להגדלת הרקמות. מנחים את האישה כיצד לטפל באזור שבו התבצע הניתוח וכיצד למרוח את המשחה האנטיביוטית כדי להוריד את הנפיחות של שפתי הפות, בדרך כלל ממליצים למרוח את המשחה פעמיים-שלוש פעמים ביום למשך כמה ימים לאחר הניתוח. מומלץ לאישה העברה את הניתוח להגיע לפגישה עם המנתח לאחר שבוע ממועד הניתוח כדי לוודא כי מצבה תקין ואין בעיות חריגות הנגרמו עקב הניתוח.[3]
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתוח הקטנת שפתי הפות הוא ניתוח שנוי מאוד במחלוקת. ביקורות רבות טוענות כי ההחלטה של נשים לעבור את ההליך נובעת מדימוי עצמי שלילי ולא בריא, בעקבות חשיפה לפרסומות של מנתחים או לפורנוגרפיה. בניסיון למזער את התופעה, נערכו מספר פרויקטים לחשיפת האוכלוסייה למגוון צורות השפתיים הקיימות באוכלוסייה הכללית.
- ב-2008, אמן בריטי בשם ג'יימי מקרטני יצר קיר גבס באורך 9 מטרים, ובו 400 צורות שונות של איברי מין, כולן שייכות לנשים בגילאים 18 עד 76 מכלל רחבי האוכלוסייה. המייצג נקרא "הקיר הגדול של הוואגינה" (אנגלית: The Great Wall Of Vagina)[4] ומטרתה להראות את השוני בין כלל אברי המין וכי כלל הסוגים נורמליים.
- פרויקט נוסף נקרא "ספריית השפתיים" (אנגלית: Labialibrary).[5] בשנת 2012 נחתך אתר אינטרנט, במטרה להציג מגוון של איברי המין הנשיים, ולגרום לנשים לחשוב פעמיים על ניתוח שכזה.
- ג'סיקה פין, בתו של מנתח פלסטי בארצות הברית, שעברה את הניתוח ואיבדה את היכולת לחוות אורגזמה הקימה עמוד אינסטגרם המרכז את המידע הרב הקיים נגד ניתוח לביופלסטי.[6]
- על פי ארגון הבריאות העולמי, שינויים כירורגיים ואחרים באיבר המין הנשי (כולל הסרה חלקית או מלאה של חלקים בהם מסיבות לא רפואיות) מוגדרים כ-FGM-Female genital mutilation, משמע "הטלת מום באיבר המין הנשי"[7]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Gress, S. (2013). Composite reduction labiaplasty. Aesthetic plastic surgery, 37(4), 674-683.
- Miklos, J. R., & Moore, R. D. (2008). Labiaplasty of the labia minora: patients’ indications for pursuing surgery. The Journal of Sexual Medicine, 5(6), 1492-1495.
- Lowenstein, L., Salonia, A., Shechter, A., Porst, H., Burri, A., & Reisman, Y. (2014). Physicians' attitude toward female genital plastic surgery: a multinational survey. The journal of sexual medicine, 11(1), 33-39.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ציפי רומן, מס שפתיים: הקטנת שפתי הפות הוא הטרנד הפלסטי של בנות 15-17, באתר Xnet, 17 במרץ 2016
- רוני שגב, ההשלכות המפתיעות של הסרת שיער בלייזר, באתר מאקו, 31 בדצמבר 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Masters, William H.; Johnson, Virginia E.; and Kolodny, Robert C. Human sexuality. HarperCollins College Publishers, 1995, p. 47.
- ^ Davison S.P. et al. "Labiaplasty and Labia Minora Reduction", eMedicine.com, 23 June 2008.
- ^ 1 2 (Nevárez Bernal, Roberto Armando; Meráz Ávila, Diego (June 2009). "Fusion of the labia minora as a cause of urinary incontinence in a postmenopausal woman: a case report and literature review". Ginecología y Obstetricia de México. 77 (6): 287–290. PMID 19681370. Original pdf of article (Spanish)
- ^ Changing female body perception through art | The Great Wall of Vagina, www.greatwallofvagina.co.uk
- ^ Photo Gallery | Labia Library, www.labialibrary.org.au
- ^ ג'סיקה פין שעברה ניתוח לביופלסטי נלחמת בתעשייה מדכאת נשים זו, באתר https://instagram.com/jessica_ann_pin?igshid=MzMyNGUyNmU2YQ==
- ^ WHO, Female genital mutilation, https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/female-genital-mutilation