הקיפוס של עבדמסכר
הקיפוס של עבדמסכר הוא קיפוס ועליו כתובת שהתגלה בצידון,[1] ומתוארך למאה ה־3 לפנה"ס,[2] כנראה מתחילת המאה.[3]
הקיפוס התגלה בצידון בשנת 1890 על ידי יוסף־אנג'ה דוריג'לו (בנו של מגלה הסרקופג אשמנעזר השני).[1] כיום הוא מוצג בלובר.[4]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיפוס עשוי שיש לבן בצורת אובליסק,[1] ומידותיו הן 105 ס"מ גובה ו־30×30 ס"מ אורך ורוחב.[4][5] בשל צורתו הוא הושווה לאובליסקים במקדש האובליסקים (אנ') בגבל.[5] בסיס הקיפוס מעוטר בעיטורי צמחים בתבנית חזרתית, באמנות בסגנון אמנותי יווני,[5] ועל חלקו העליון חרותה כתובת פיניקית.
הכתובת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכתובת ידועה כ־KAI 282 או RÉS 930, ותוכנה הוא:
המנחת אש יתן עבדמסכר רב עבר לספת
רב שני בן בעלצלח לאדני לשלמן יברך
נחום סלושץ פרש את הכתובת כך: ”המִנחה הזאת אשר נתן עבדמסכר רב־עבר־לספת, (הוא) רב שני, בן בעלצלח, לאדונו לשלמן, יברך!”.[2] הכתובת מוקדשת לאל שלמן. הכתובת דומה מאוד בסגנונה לכתובות אש נדר. שם הנותן, עבדמסכר, מכיל את הרכיב התיאופורי "מסכר", שהוא כנראה שם אל הזכרון הפיניקי (בפיניקית השורש ס־כ־ר הקביל לשורש ז־כ־ר הכנעני דרומי), וניתן להשוותו ל"חטרמסכר" שהוזכר בכתובות פיניקיות בעבר הים, כמו בקרתחדשת ובמכתר (אנ').[2][6]
תוארו של נותן הקיפוס, ”רב עבר לספת רב שני”, הוא תואר פקידותי גבוה; "רב" הוא תואר מוכר למפקד או ממונה. ייתכן ש"רב עבר לספת" הוא מפקד חבל "עבר לספת", אולי עבר הנהר ששמו היה "ספת".[2][7] בכך אולי יש עדות להתרחבות טריטוריאלית של מלכי צידון, כפי שמעידה גם כתובת אשמונעזר, אף שכיום אין זיהוי למקום או לנהר שנקרא "ספת".[3] אפשרות אחרת היא ש"רב עבר" הוא מפקד העוברים בים ("עובר ים" הוא תואר המוכר מקינת ישעיהו על צור, ישעיהו, כ"ג, ב'), "לספת" הוא "להוסיף", כך שהתואר הוא "רב עוברי הים, נוסף על רב שני".[7] עוד אפשרות, קרובה לקודמת, היא ש"ספת" היא שׂפה (שכן ה' נקבית ושׂ' שמאלית בשפות כנעניות דרומיות מקבילות בפיניקית לת' נקבית וס'), וכך "רב עבר לספת" הוא המפקד על עניינים שמעבר לשפת הים, המטפל בתחום הימי.[8] "רב שני" הוא הדרגה השנייה בהיררכיה.[2][7] המערכת בה התקיים התפקיד תלויה בתארוך: ייתכן שמדובר בפקיד במסגרת פרסית;[2] ייתכן שמדובר בפקיד במסגרת המלוכה הצידונית אחרי כיבושי אלכסנדר, וכך הכתובת מאפשרת להעלות השערה שאכן התקיימה המלוכה בצידון גם לאחר הכיבוש (ייתכן שאלכסנדר הציב איש בשם עבדאלנִם כמלך צידון);[8] וייתכן שמדובר בפקיד באדמיניסטרציה האוטונומית הצידונית בתקופה הסלאוקית, כך שעבדמסכר היה המשנה למלך פילוקלס (אנ').[9]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיפוס של עבדמסכר מזוויות שונות במוזיאון הלובר (ברקע ארונות קבורה פיניקיים שונים):
_-_Louvre_-_AO_1759_et_AO_1762._-_picture_03.jpg)
_-_Louvre_-_AO_1759_et_AO_1762._-_picture_02.jpg)
_-_Louvre_-_AO_1759_et_AO_1762._-_detail.jpg)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Charles Simon Clermont-Ganneau, Le cippe phénicien du Rab Abdmiskar, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres 42, 1898, עמ' 403–408 doi: 10.3406/crai.1898.71201
- F. Chatonnet, Catherine Apicella, "Reflexions à propos de l'inscription d'Abdmiskar", Escapades au Levant, 2008, editor: C. Roche
- Ernest Renan, INSCRIPTION PHÉNICIENNE INÉDITE DE SIDON, Revue d'Assyriologie et d'archéologie orientale 2, 1891, עמ' 75–77
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Jean-Baptiste Chabot, Charles Clermont-Ganneau, Répertoire d'Épigraphie Sémitique, Imprimerie nationale, עמ' 269–270. (בצרפתית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 42–43
- ^ 1 2 F. Chatonnet, Catherine Apicella, "Reflexions à propos de l'inscription d'Abdmiskar", Escapades au Levant, 2008, editor: C. Roche, p. 180
- ^ 1 2 AO 1759+1762 (הקיפוס של עבדמסכר), באתר מוזיאון הלובר
- ^ 1 2 3 F. Chatonnet, Catherine Apicella, "Reflexions à propos de l'inscription d'Abdmiskar", Escapades au Levant, 2008, editor: C. Roche, p. 177
- ^ F. Chatonnet, Catherine Apicella, "Reflexions à propos de l'inscription d'Abdmiskar", Escapades au Levant, 2008, editor: C. Roche, p. 178
- ^ 1 2 3 F. Chatonnet, Catherine Apicella, "Reflexions à propos de l'inscription d'Abdmiskar", Escapades au Levant, 2008, editor: C. Roche, p. 179
- ^ 1 2 F. Chatonnet, Catherine Apicella, "Reflexions à propos de l'inscription d'Abdmiskar", Escapades au Levant, 2008, editor: C. Roche, p. 181
- ^ F. Chatonnet, Catherine Apicella, "Reflexions à propos de l'inscription d'Abdmiskar", Escapades au Levant, 2008, editor: C. Roche, p. 180–182