חבל ארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חבל ארץ או אֵזור הוא יחידת שטח בעלת תכונות מסוימות זהות או דומות המייחדות אותו. הענף הגאוגרפי העוסק בחקר חבלי-ארץ נקרא "גאוגרפיה חבלית".

סוגי אזורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אזור טבעי - אזור המוגדר על ידי:
מדינת ישראל משתמשת בשם זה לכינוי עבור השטח הקטן ביותר המוגדר על ידה בחלוקה ארצית-ראשית (להבדיל מאזור שברשות מועצה אזורית). אזור זה מוגדר על ידי שילוב של תכונות טבעיות, חברתיות וכלכליות.
  • אזור מינהלי - כינוי ליחידת-שטח המוגדרת על ידי המדינה לצרכיה. לעתים היא נקראת מחוז או נפה, או שהיא נקראת פשוט "אזור".
  • אזור היסטורי - כינוי לשטח בעל ייחוד עצמי השואב את ערכו מהעבר. הוא יכול להיות מדינה לשעבר (גליציה), אזור-מינהלי לשעבר (פרובנס), שטח-התיישבות לשעבר (גוש קטיף) וכדומה. יש שאזור היסטורי עדיין נושא כיום תכונות חברתיות או כלכליות ייחודיות. כן קורה גם ששם היסטורי ניתן לאזור טבעי (השרון, יהודה) או אפילו למדינה (צרפת, ספרד).

ישנם אזורים שמשלבים בין מרכיבים אלו. אזור כלכלי משלב את תכונותיו הטבעיות של מקום מסוים עם התנאים החברתיים או הפוליטיים המשפיעים על מידת ניצולן. כדוגמאות לאזורים כלכליים נמנים אזורי משאבי טבע ואזורי תיירות. אזורים דתיים מושפעים מתכונות חברתיות ויוצרים מציאויות פוליטיות (דוגמה היא מדינת האפיפיור), צבאיות (ממלכת ירושלים) או חברתיות ("חגורת התנ"ך" בדרום ארצות הברית).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרופסור משה ברור, "חבל/חבלי", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 8), הוצאת יבנה, תשס"א
Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.