שארל קלרמון-גנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שארל סימון קלרמון-גנו
Charles Simon Clermont-Ganneau
1846 –‏ 1923
ClermontGaneaux.jpg
תרומות עיקריות
חפירות בארץ ישראל, סוריה ובאזור הים האדום

שָארל סימון קְלֶרְמוֹן-גָנוֹ (צרפתית: Charles Simon Clermont-Ganneau‏; 19 בפברואר 1846 - 15 בפברואר 1923) היה דיפלומט, מזרחן וארכאולוג צרפתי ובן לפסל צרפתי ידוע. מהבולטים בחוקרי ארץ ישראל במאה ה-19.

קלרמון-גנו נולד בפריז. אחר לימודיו בבית הספר לשפות מזרחיות (École des Langues Orientales; "אקול דה לאנג אוריינטאל") נשלח לארץ ישראל (1867) כשהוא בן 21 שנה, והחל לשמש כמתורגמן הקונסוליה הצרפתית בירושלים, ומאוחר יותר באיסטנבול. בעת שהותו בירושלים התמסר ללימוד אתריה הארכאולוגיים של העיר והארץ, ורכש מוניטין כאחד מחשובי חוקריה של הארץ ושל הארכאולוגיה המקראית. את המוניטין שלו בנה דרך אחד מהגילויים החשובים לארכאולוגיה המקראית, היא מצבת מישע. קלרמון-גנו אומנם לא גילה את המצבה, אבל לקח חלק חשוב בזיהויה, חקירתה ושיקומה (1870). כמו כן, אחראי קלרמון-גנו לגילוין של שלוש כתובות קבר עבריות קדומות, בכללן זו שנמצאה ב"קבר ...יהו אשר על הבית", כתובת הקבר העברית הקדומה ביותר והארוכה ביותר שנמצאה ופוענחה.

בשנים 18731874 עמד בראש משלחת ארכאולוגית בריטית לארץ ישראל מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. באותה עת הובאה לידיעתו מציאת כתובת עברית חקוקה בסלעים ליד הכפר הערבי אבו שושה הסמוך לתל העתיק הסמוך, שעדיין לא זוהה עם תל גזר המקראית. קלרמון-גאנו השכיל לקרוא בכתובת החקוקה בסלע את המלים העבריות "תחום גזר". יתר על כן, הוא הסיק מכך שאם מדובר בכתובת התוחמת אזור מן הדין שיימצאו בסלעים הסובבים את התל כתובות נוספות. הוא יצא לחפש ומצא שלוש נוספות. היו אלה הראשונות מבין שלוש עשרה כתובות תחום גזר הידועות כיום.

הוא אף הועסק בידי הצרפתים בחפירות בסוריה ובים האדום. בשנת 1875 קיבל את אות האבירות של לגיון הכבוד. קלרמון-גנו שירת כמשנה לקונסול ביפו בשנים 18801882. בתום תפקידו הקונסולרי חזר לפריז, שם המשיך לעסוק בענייני שפות המזרח. בשנת 1886 נתמנה לקונסול מדרגה ראשונה, וכן נתמנה למנהל המוסד בו קיבל את חינוכו, ועבד כפרופסור בקולז' דה פראנס.

בשנת 1896 מונה לדרגת קונסול כללי, ואחר-כך לציר בשנת 1906. הוא היה הראשון באנגליה שחשף את תרמית המגילות המזויפות של מוזס וילהלם שפירא בשנת 1883. בשנת 1903 הוא לקח חלק בחקירת נזר סלטפרנס. הלובר רכש את הנזר המדובר ב-400,000 פרנקים, במחשבה שמדובר בעבודת חרשות סקיתית. נהוג להאמין כי למעשה הנזר הוא זיוף רוסי.

קלרמון-גנו נפטר ב-15 בפברואר 1923 בפריז.

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Palestine inconnue, 1886
  • Etudes d'archologie orientate, 1880
  • L'Imagerie phénicienne et la mythologie iconologique chez les Grecs (1880)[1]
  • Fraudes archologicues, 1885
  • Recueil d'archéologie orientale (1885, etc.)
  • Album d'antiquites Orientales, 1897
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Je m'appelle Byblos, Jean-Pierre Thiollet, H & D, 2005, p. 162.