הקתדרלה והבזאר
 |
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: סגנון. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הקתדרלה והבזאר (באנגלית: The Cathedral and the Bazaar) הוא חיבור מאת אריק ס. ריימונד שהפך לאחד מהטקסטים המכוננים בתרבות הקוד הפתוח.
החיבור זה מציע שני מודלים של הנדסת תוכנה: מודל ה"קתדרלה" ומולו מודל ה"בזאר" בעולם הקוד הפתוח. כדוגמה למודל הקתדרלה מביא ריימונד את מודל הפיתוח של המהדר הסטנדרטי של גנו (GCC)[1], וכדוגמה למודל הבזאר מערכת קוד פתוח בשם FetchMail שפיתח ריימונד עצמו, וכן את פיתוח לינוקס בהנהגת לינוס טורבאלדס.
החיבור מראה כיצד מודלים אלו התפתחו משתי הנחות מנוגדות באשר לאופייה של מלאכת ניפוי שגיאות ("דיבוג") התוכנה. על סמך ניסיון שנצבר עם לינוקס הוא מייסד על משקל חוק ברוקס את חוק לינוס: "בעזרת מספיק עיניים, כל הבאגים שטחיים". הוא מציע אנלוגיות מעשיות למערכות תיקון-עצמי אחרות של סוכנים אנוכיים ומסיים בבדיקת ההשלכות של הראייה החדשה הזו על עתיד עולם התוכנה.
תוכן עניינים |
[עריכה] קתדרלה לעומת בזאר
מודל פיתוח התוכנה שאליו מתייחס ריימונד כ־"בזאר" לא היה אפשרי לפני תחילת שנות התשעים והתפוצה הרחבה של האינטרנט. עד אז תוכנה (גם תוכנות חופשיות, כגון התוכנות של פרויקט גנו) פותחה על ידי מפתח בודד או צוות קטן של מפתחים. המחיר (בזמן) של הפצת גרסה חדשה וההתמודדות עם כל הבעיות שהיא יוצרת הוא די גדול. גם אם מקבלים תיקונים בצורת קוד ממשתמשים מוכשרים צריך להשקיע הרבה זמן במיזוגם ובבדיקתם.
תפוצת האינטרנט איפשרה שינוי בטכניקת הפיתוח: המפתח הראשי (או צוות הפיתוח הראשי) מפרסם בתדירות גבוהה למדי גרסת פיתוח עדכנית ומעודד מפתחים אחרים להשתמש בה ולשפר אותה. בכך הוא גם מעביר אליהם חלק מעול הבדיקות והמיזוג. הוא גם מקל על צירוף מפתחים חדשים. לעומת זאת, לכאורה נראה שבצורת פיתוח כזו יש "בלאגן" כמו בבזאר טורקי קלאסי. למה זה עובד? איפה זה יכול לעבוד? אילו תנאים נדרשים?
על השאלות הללו מנסה לענות החיבור.
מבקרי החיבור גורסים כי על אף שאבחנותיו של ריימונד נכונות בעיקרון, הן נאיביות. לדוגמה: מי שיקווה ש״בעזרת מספיק עיניים כל הבאגים שטחיים״ ולכן לא יהיו לו באגים במערכת אם היא מבוססת תוכנה חופשית, יתבדה. תמיד יהיו קטעי קוד שלא מספיק עיניים יופנו אליהם.
מבקרים נוספים מציינים שהמערכת (או אחת המערכות) אותה מביא ריימונד כהדגמה לשיטת ה"בזאר", כלומר FetchMail שפותחה בהנהגתו היא ברמת מורכבות פשוטה ואיכות נמוכה, ובתור ראייה לעליונות שיטת הבזאר אליה טוען ריימונד היא הוכחה עלובה[2].
[עריכה] חיבורים נוספים
בהמשך לחיבור זה כתב ריימונד שני חיבורים נוספים אשר מנסים להסביר תופעות ייחודיות בעולם הקוד הפתוח:
- Homesteading the Noosphere
- (יישוב הנוספירה). חיבור זה עוסק בבעלות על מרחב הרעיונות (שהמחבר קורא לו "נוספרה" (Noosphere). הוא מתמקד בייחסים בין תוכנות חופשיות שונות.
- The Magical Cauldron
- (קדרת הפלא) - חיבור הבוחן את הכלכלה של תוכנות קוד פתוח. קדרת הפלא היא סיר קסום שממשיך להוציא תמיד אוכל. החיבור מנסה להבין איך נוצרת תוכנת קוד פתוח "בחינם" כאילו מתוך קדרת פלא. ובפרט: מודלים כלכליים של תוכנות קוד פתוח.
. חיבורים אלו, עם כמה תוספות קטנות, כונסו לספר שנושא גם הוא את השם The Cathedral and the Bazaar.
כשהספר הודפס ב־1999, הספר היה לספר המודפס השלם והמופץ באופן מסחרי הראשון שהתפרסם תחת רישיון Creative Commons.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אריק ס. ריימונד, הקתדרלה והבזאר (תרגמו: עדי סתיו, אלירן גונן ושלומי פיש)
- סדרת החיבורים ״הקתדרלה והבזאר״ באתר המחבר (אנגלית ושפות אחרות).
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מודל הפיתוח של GCC השתנה וכיום כבר אינו תואם בדיוק את מודל ה"קתדרלה"
- ^ ביקורת על מאמרו של ריימונד (באנגלית)
