אנטואן דה סנט-אכזופרי
אנטואן דה סנט-אכזופרי (בצרפתית: Antoine de Saint-Exupéry) (29 ביוני 1900 - 31 ביולי 1944) היה טייס, סופר, משורר ועיתונאי צרפתי, שנודע בעיקר בזכות ספר הילדים שכתב "הנסיך הקטן".
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
הרוזן אנטואן מארי רוז'ה דה סנט-אכזופרי נולד בליון למשפחת אצולה כפרית, הילד השלישי מבין חמשת ילדיו של הרוזן ז'אן דה סנט-אכזופרי, סוכן בורסה שנפטר כשאנטואן היה בן שלוש. אמו הייתה מארי דה פונקולומב.
בשנת 1921, לאחר שלמד אדריכלות בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות ("École des Beaux-Arts"), התגייס לצבא הצרפתי לחטיבת הפרשים השנייה. לאחר שנכשל במבחני הכניסה לחיל הים, נשלח לשטרסבורג לאימוני טיס. בשנה לאחר מכן קיבל רישיון טיס, והוצע לו לעבור לחיל האוויר, אך משפחת ארוסתו התנגדה, ולכן התיישב בפריז, ומצא עבודה משרדית. אירוסים אלו בוטלו לבסוף, והוא עסק במספר עבודות נוספות בשנים שלאחר מכן, ללא הצלחה. מאוחר יותר התארס לסופרת הצרפתייה, לואיז לווק דה וילמורן.
עד שנת 1926 חזר סנט-אכזופרי לטיסה. הוא נעשה אחד מחלוצי שרותי הדואר האוויריים הבינלאומיים, בימים בהם היו למטוסים מכשירים מעטים בלבד וטייסים ניווטו לפי תחושה. מאוחר יותר התלונן כי אלה המטיסים את המטוסים המתקדמים דומים יותר לרואי חשבון מאשר לטייסים. הוא עבד בקו הדואר האווירי בין טולוז לדקר. סיפורו הראשון, L'Aviateur ("הטייס"), פורסם בכתב-העת Le Navire d'argent ("ספינת הכסף"). ב-1928 פרסם את ספרו הראשון "דואר דרום" (Courrier-Sud), וטס בקו קזבלנקה-דקר. הוא מונה למנהל שדה התעופה "קאפ ג'ובי" (Cap Juby) בריו דה אורו, סהרה. ב-1929 עבר לדרום אמריקה, שם נתמנה למנהל חברת הדואר האווירי של ארגנטינה. ב-1931 פורסם "טיסת לילה" (Vol de Nuit) שזכה בפרס הספרותי הצרפתי Prix Femina. הוא המשיך לכתוב ולטוס עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.
ב-11 באפריל 1931 נשא את קונסואלו סונסין סאנדובל דה גומז, אמנית וסופרת מאל סלוודור שהתאלמנה, ששימשה כמודל לשושנה הטמפרנטית בנסיך הקטן. איחודם היה לא יציב וסוער, וסנט-אכזופרי נסע הרבה וניהל רומנים רבים. באותה שנה פגש גם את הסופר ומבקר האמנות לאון ורת, שהיה לו לידיד-נפש ודמות אב.
בעקבות חציית האוקיינוס האטלנטי על ידי צ'ארלס לינדברג ניסה אקזופרי לטוס מפריז לסייגון תוך יומיים בלבד. הוא עשה זאת עם חברו המכונאי אנדרה פרבו ב-29 בדצמבר 1935. תקלה טכנית גרמה להם לבצע נחיתת אונס בסהרה הלובית שם נאלצו ללכת ברגל חמישה ימים בתנאים קשים של חום ויובש. במהלך הליכה זאת הזה אכזופרי דמות של ילד קטן, כנראה דמות אחיו הצעיר פרנסואה שמת ממחלה בגיל צעיר. הזיות אלה היו כנראה הבסיס לספרו הנודע "הנסיך הקטן". ב-14 בפברואר 1938, יצא אכזופרי עם אנדרה פרבו בטיסה מניו יורק לארץ האש שבדרום אמריקה. המטוס התרסק מעל לגואטמלה בגלל טעות בחישוב כמויות הדלק.
בתחילת מלחמת העולם השנייה, טס בתחילה בטייסת איסוף המודיעין הצרפתית GC II/33. לאחר כיבוש צרפת על ידי גרמניה ברח לניו יורק, אך חזר לטוס עם בעלות הברית בלהק שבסיסו היה בים התיכון. בן 44, מבוגר מאוד ביחס לעמיתיו, התכוון סנט-אכזופרי לפרוש, אך הסכים למשימה אחת אחרונה: איסוף מידע על תנועת כוחות גרמניים בעמק נהר הרון. הוא המריא בליל ה-31 ביולי 1944 ומעולם לא נראה שוב. אישה דיווחה, שראתה מטוס מתרסק בערך בצהרי ה-1 באוגוסט באזור מפרץ קרקראן. גופה לבושה במדים צרפתיים נמצאה כעבור מספר ימים ונקברה בקרקראן בספטמבר של אותה שנה.
בשנת 1998 מצא דייג מקומי את שרשרת-הצמיד מכסף של סנט-אכזופרי בים מדרום למרסיי. בתחילה נחשבה המציאה להונאה, אך מאוחר יותר זוהה הצמיד בוודאות כשייך לסנט-אכזופרי. ב-7 באפריל 2004 אישרו גורמים רשמיים כי שרידיו ההרוסים של מטוס לוקהיד P-38 לייטנינג, שנמצאו על קרקעית הים ליד חופי מרסיי בשנת 2000, הם שרידי מטוסו של סנט-אכזופרי. יש שיאמרו, כי הגילוי מזכיר בחשיבותו את תעלומת העלמות מטוסה של אמיליה ארהארט. אולם סיבת ההתרסקות נשארת בגדר תעלומה. המטוס הופל, קרוב לוודאי, על ידי מטוס קרב גרמני מדגם פוקה-וולף Fw 190 אותו הטיס רוברט היישל, שטען כי הפיל מטוס לייטנינג תוקפני.
[עריכה] יצירותיו
אף על פי שאיננה תמיד אוטוביוגרפית, הושפעה יצירתו של סנט-אכזופרי רבות מחוויותיו כטייס. יוצא מכלל זה הוא ספרו המפורסם ביותר, "הנסיך הקטן", סיפור פואטי מאויר בו הוא מדמיין עצמו תקוע במדבר סהרה (גם אז, בעקבות תקלה במטוסו) כשהוא פוגש את הנסיך הקטן, ילד קטן ומוזר. למרות היותו ספר ילדים מובהק, באים ב"נסיך הקטן" לידי ביטוי מספר רעיונות מעמיקים בנוגע לחיים ולאהבה.
- (1926) L'aviateur - "הטייס"
- (1929) Courrier sud - "דואר דרום"
- (1931) Vol de nuit - "טיסת לילה", תרגם מנשה לוין, 1946.
- (1939) Terre des Hommes - "ארצו של אדם", תרגם חיים גליקשטיין, 1950. וכן אדמת אנוש, תרגם משה מרון, 1998. ("רוח, חול וכוכבים" בתרגום האנגלי)
- (1942) Pilote de Guerre - "טייס קרב" ("טיסה לאראס" בתרגום האנגלי), מצרפתית: גדעון טיקוצקי, ספרית פועלים, 2009. הספר נכתב בעקבות הפלת מטוסו של הטייס היהודי ז'אן ישראל (Jean Israël) ליד אראס ב-1940 (באנגלית נקרא הספר "הטיסה לאראס"), והטיסה של סנט-אכזופרי למחרת בנסיון לאתר את ז'אן ישראל. בספר מובאת אהדה ליהודים, ועל כן הספר ספג ביקורת קשה והופץ במחתרת. ז'אן ישראל עצמו נפל בשבי ושרד את המלחמה.
- (1943) Lettre à un Otage - "מכתב לבן-ערובה", מכתבים שנכתבו (ובשל המלחמה לא נשלחו) לידידו לאון ורת. מצרפתית: גדעון טיקוצקי, ספרית פועלים, 2009.
- (1943) Le Petit Prince - "הנסיך הקטן", תרגם אריה לרנר, מהדורה ראשונה 1952 בהוצאת עם עובד. תרגום שני, בידי אילנה המרמן, יצא לאור בשנת 1993 באותה הוצאה.
- (1948) Citadelle - "מצודה" (פורסם לאחר מותו על ידי לאון ורת).
[עריכה] טריוויה
- אשתו של סנט-אכזופרי, קונסואלו דה סנט-אכזופרי, חיברה את "זכרונות הוורד", שנה או שנתיים לאחר העלמו, כשכאב האבידה היה עדיין טרי בליבה. כשהושלם היא החביאה אותו בארגז. עם מותה ב-1979 היה הסיפור עדיין חבוי. שני עשורים מאוחר יותר התגלה כתב-היד כאשר חוזה מרטינז-פרוקטוזו, שהיה יורשה של קונסואלו ועבד בשבילה שנים ארוכות, ואשתו מרטינה, גילו אותו בין תכולתו הרבה של הארגז. אלאן וירקונדלה, מחברה של הביוגרפיה של סנט-אכזופרי, ערך את "זכרונות הוורד", בעידונו את הצרפתית של קונסואלו ובחלוקתו לפרקים. הוצאתו לאור של כתב-היד בצרפת ב-2000, מאה שנים לאחר לידתו של אנטואן דה סנט-אכזופרי ב-29 ביוני 1900, הפכה לסנסציה לאומית בצרפת. הספר תורגם לשש-עשרה שפות (בין השאר לעברית; הוצאת "כרמל", ירושלים, 2006). על טייס הקרב ההרואי היה כעת לפנות מקום לקולה הנרגש של אשתו, שכמעט ונמחקה מן התמונה ביובל השנים שעברו מאז מותו.
- סנט-אכזופרי ואשתו גולמו על ידי ברונו גנץ ומירנדה ריצ'רדסון בסרט הבריטי "סנט-אקס" (זה היה כינויו בפי חבריו).
- סנט-אכזופרי מונצח על ידי לוח זיכרון בפנתיאון בפריז.
- עד שנכנס האירו לשימוש ב-2002, הופיעה תמונתו על גב שטר החמישים פרנק בצרפת.
[עריכה] קרויים על שמו
- שדה התעופה הבינלאומי "סנט-אכזופרי" בליון, צרפת וגאר דה ליון סנט-אכזופרי
- אסטרואיד "2578 סנט-אכזופרי", נקרא על שמו ב-1975.
- בית ספר צרפתי בסנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- גדעון טיקוצקי, הנסיך הקטן - שבעה פרקי מסע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998. מחקר מקיף על הנסיך הקטן בראי מכלול יצירותיו של סנט-אכזופרי, גם אלה שלא תורגמו לעברית.
- קונסואלו דה סנט-אקזופרי, זיכרונות הוורד, הוצאת כרמל, 2006. זכרונותיה של אשתו של אנטואן דה סנט-אכזופרי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- עלית קרפ, פותחים ספר: טייס קרב אנטואן דה סנט-אקזופרי, באתר הארץ, 22 ביולי 2009
- יואב רוזן, צייר לי טייס, באתר חיל האוויר הישראלי
- דודו בן צור, סנט אקזיפרי: הטייס שנעלמו עקבותיו, באתר ynet, 17 ביולי 2007
- יפעת גדות, טייס נאצי: "הפלתי את מטוסו של מחבר הנסיך הקטן", באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC), 7 במרץ 2008
- גדעון טיקוצקי, מי היה לאון ורת, הסופר היהודי שלגורלו כה חשש מחבר "הנסיך הקטן", אנטואן דה סנט-אקזופרי?, באתר הארץ, 24 ביולי 2009
- אמוץ גלעדי, נסיך, פליט, טייס, כומר, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2009
- משה סקאל, כווייה נישאת ברוח: על ספרו של אנטואן דה סנט-אקזופרי "טייס קרב/מכתב לבן ערובה", באתר הארץ, 17 בפברואר 2010
- תלמה אדמון, פילוסוף בתא הטייס: לחזור לאנטואן סנט אקזופרי, באתר nrg מעריב, 3 באוגוסט 2009
- אסתי סגל, הנסיך הקטן חזר אל כוכבו, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2009
- שירי לב ארי, במלחמה, כמו במלחמה, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2009
- אנטואן דה סנט-אכזופרי, מכתב לאמריקאי, בתרגומו של גדעון טיקוצקי ובתוספת הסברו על המכתב, מקור ראשון, 28 באוגוסט 2009
- השטר הכחול והנסיך הקטן באתר קולקט
