לינוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בכלל מערכת ההפעלה לינוקס ובדיון בשמה. אם התכוונתם למידע על הליבה, ראו ערך לינוקס (ליבה).

לינוקס (באנגלית: Linux) היא משפחה של מערכות הפעלה המבוססות על ליבת לינוקס. מערכת לינוקס שכוללת רכיבים וספריות מפרויקט גנו נקראת לפעמים גנו/לינוקס (GNU/Linux).

הפיתוח הראשוני בשנות ה-80 התמקד בגנו ובמנהל החלונות X. בשנות ה-90 המוקדמות, המפתחים של ליבת לינוקס ואנשים נוספים החלו לעבוד גם על לינוקס. בסוף שנות ה-90 קיבלה לינוקס גם את תמיכתן של IBM,^[1] היולט פקארד,^[2] נובל^[3] וסאן מיקרוסיסטמס^[4] .

לינוקס היא דוגמה חשובה לפיתוח תוכנה חופשית וקוד פתוח. קוד המקור של לינוקס זמין לשימוש,לשינוי ולהפצה בחינם לכל אחד. ^[5] יש מקרים שמערכת הפעלה שלמה מורכבת מתוכנות חופשיות ו/או תוכנות קוד פתוח.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 היווסדות 1.2 צמיחה 1.3 בהווה 1.4 פיתוח ויצירה של קוד המקור 1.5 נתח שוק 2 מקור השם 2.1 מחלוקת סביב השם 2.2 סמל מסחרי 3 זכויות יוצרים ורישיונות 3.1 משפט SCO 4 פילוסופיה 4.1 תוכנה חופשית וקוד פתוח 4.2 תאימות 4.3 ניידות 4.4 קהילה 4.5 התמסחרות 5 הפצה 5.1 בחירת הפצה 5.2 התקנה 5.3 הסכמים עם ספקי מחשבים 6 ממשק 6.1 ממשק שורת הפקודה 6.2 מנהלי החלונות X 6.3 סביבות שולחן עבודה 7 יישומים 7.1 שולחן עבודה 8 הערות שוליים 9 ראו גם 10 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] היווסדות

להיסטוריה של לינוקס יש קשר הדוק עם ההיסטוריה של גנו. התכניות עבור גנו נעשו ב-1983 ובספטמבר של אותה שנה, הוכרז פרויקט גנו על ידי ריצ'רד סטולמן. גנו הייתה מערכת הפעלה "דמוית יוניקס" שלמה המורכבת רק מתוכנות חופשיות.
הפיתוח החל בינואר 1984 וכבר בתחילת שנות ה-90, הפרויקט אסף ויצר את רוב הרכיבים הנדרשים עבור מערכת ההפעלה שכללו ספריות, מהדרים, עורכי טקסט ו"מעטפת יוניקס". באמצעות צורת הפיתוח ההדרגתית הזו פיתוח גנו כמעט הושלם. הרמה העליונה של מערכת ההפעלה סופקה על ידי מנהל החלונות X, אבל חלקי הרמה התחתונה, שהייתה מורכבת מהליבה, דריברים וכדומה, היו חסרים ברובם. ב-1990 פרויקט גנו התחיל לפתח ליבה עבור מערכת ההפעלה, אבל הפיתוח התגלה כמסובך והתקדם באטיות רבה^[6].

ב-1991 לינוס טורבאלדס החל את הפיתוח של ליבת לינוקס בזמן שהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי^[7]. בהתחלה טורבאלדס יצר את ליבת לינוקס כתחליף "לא מסחרי" עבור מיניקס, מערכת הפעלה חינוכית שפותחה על ידי אנדרו ס. טננבאום,^[8] מאוחר יותר הוא העביר את רישיון מ-"לא חופשית" ל-GPL,^[9] ההבדל העיקרי בשינוי הוא שכעת ניתן להפיץ בצורה מסחרית את ליבת לינוקס. למרות התלות ברכיבים של מיניקס, עבודה של מפתחי ליבת לינוקס ופרויקט גנו אפשרו ללינוקס לפעול עם רכיבים של פרויקט גנו. כך מילאה לינוקס את הפער הגדול ביותר ליצירת מערכת הפעלה שלמה המורכבת מרכיבים חופשים בלבד.

[עריכה] צמיחה

תשתית זו יצרה את הבסיס עבור מערכת הפעלה שהושלמה על ידי פעילות של קהילות התוכנה החופשית והקוד הפתוח. אבני דרך חשובות:

• יצירת שולחן העבודה הגרפי KDE על ידי מתיאס אתריך באוקטובר ^[10]1996 הביא ליצירת שולחן העבודה הגרפי GNOME על ידי מיגל דה יקאזה באוגוסט 1997,^[11] שניהם התבססו על מנהל החלונות X שפותח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. GNOME ו-KDE נהיו לקצה הקרחון של מערכת ההפעלה לינוקס שנהיה לה קשר ישיר עם משתמשי קצה.

• שחרור קוד המקור של הדפדפן של נטסקייפ ב-31 במרץ 1998, היווה את נקודת הפתיחה לפרויקט מוזילה שבסוף הביא לעולם את הדפדפן הפופולרי מוזילה פיירפוקס.^[12]
• שחרור חבילת יישומים משרדיים סטאר אופיס על ידי סאן מיקרוסיסטמס ביוני 2000 שנהייתה לבסיס של חבילת היישומים המשרדיים אופן אופיס,^[13] אירוע חשוב בעולם הקוד הפתוח.
• את גידול העניין המסחרי בלינוקס ניתן לסמן במספר אירועים מכובדים: פתיחת "יוזמת הקוד הפתוח" (באנגלית:"Open Source Initiative") בפברואר 1998; ביולי 1998 אורקל הכריזה שתצור גרסת לינוקס של בסיס הנתונים הידוע שלה; ההנפקה של Red Hat ב-11 בנובמבר 1999 וחודש אחרי של VA Linux שיצר בועה כלכלית; תמיכה רחבה מענקית הטכנולוגיה IBM שהשקיע מיליוני דולרים בלינוקס, העסיקה כ300 ממפתחי ליבת הלינוקס (2005) והחל מ-2003 ארגנה תוכנית הגנה משפטים בתיק SCO נגד לינוקס נגד ההתקפה של SCO Group על לינוקס שטענה שיש לה זכויות יוצרים על ליבת לינוקס; ולבסוף רכישת Ximian ו-SuSE באוקטובר ונובמבר 2003 על ידי ענקית הטכנולוגיה נובל.^[14]

[עריכה] בהווה

בימים האלו משתמשים בלינוקס בהרבה תחומים, ממערכות משובצת מחשב עד מחשבי על. לינוקס השיגה עמדת כוח בתחום השרתים עם חבילת התוכנה הפופולרית LAMP. טורבאלדס ממשיך לנהל את הפיתוח של ליבת הלינוקס. סטולמן מוביל את המוסד לתוכנה חופשית, שבתורו מפתח רכיבי גנו. ולבסוף, אנשים פרטיים ותאגידים מפתחים רכיבי צד שלישי "לא גנו". אותם רכיבי צד שלישי יכולים להיות מודלים לליבה, תכונות וספריות. מפיצי לינוקס משלבים ומפיצים את הליבה, את רכיבי הגנו ורכיבי ה"לא גנו" בתוספת תוכנה לניהול חבילות תחת המושג הפצת לינוקס.

[עריכה] פיתוח ויצירה של קוד המקור

בדיקה משנת 2001 של גרסה 7.1 של Red Hat Linux מצאה שהפצה זו מכילה 30 מיליון שורות קוד. הבדיקה העריכה שהזמן הנדרש לפיתוח ההפצה הוא כ-8,000 שנות אדם. הבדיקה מצאה גם שאם כל הפיתוח היה פיתוח מסחרי בארצות הברית, הוא היה עולה כ-1.08 מיליארד דולר (אמריקני, שנת 2000). ^[15]

רוב קוד המקור (71%) נכתב בשפת C, אך נעשה שימוש בשפות רבות אחרות, ובהן C++ ,Lisp, שפת סף, Perl ,FORTRAN, פייתון ועוד מגוון של שפות תסריטי מעטפת. קצת יותר מחצי מקוד המקור משוחרר תחת רישיון GPL. ליבת הלינוקס הכילה כ-2.4 מיליון שורות קוד, או 8% מהסך הכל^[15], דוגמה מצוינת לעובדה כי עיקר הקוד איננו שייך לליבה.

אותה הבדיקה בוצעה גם על גרסה 2.2 של דביאן^[16]. הפצה זו הכילה מעל 55 מיליון שורות קוד, והבדיקה העריכה שפיתוח מסחרי של ההפצה היה עולה כ-1.9 מיליארד דולר (אמריקני, שנת 2000).

[עריכה] נתח שוק

יש מחקרים רבים המתמקדים בנושאי נתח שוק ואמינות של קוד פתוח, כשמחקרים רבים בוחנים את לינוקס^[17] . שוק הלינוקס גדל במהירות ומשוער שההכנסות משרתים, שולחנות עבודה ותכונות מוכנות המריצות לינוקס יגיע ל-35.7 מיליארד דולר ב-^[18]2008. השימוש בלינוקס בקרב שולחנות עבודה הוא נמוך יותר מבשרתים, חישוב אחוז המשתמשים בדרך כלל מציג מספרים בין 0.3% ו-3% מה שמשמש כמדגם קבוע. אבל לפי סקר שוק שבוצע על ידי IDC ב-2004, ש-25% מהשרתים ו-2.8% משולחנות העבודה מריצים לינוקס^[19]. ההערכה היא שההבדל נובע מניתוח שגוי של סטטיסטיקות מאתרי אינטרנט, שיכול לנבוע משני גורמים. הראשון, מספר דפדפנים משנים את דרך ההזדהות מול שרתי האינטרנט כברירת מחדל או ידנית כדי לא להיחסם על ידי אתרים שמסרבים לפעול עם דפדפנים שהם לא אינטרנט אקספלורר תחת חלונות, זה מבוצע על ידי שינוי מחרוזת סוכן המשתמש ("User Agent string"). השני, יכול להיות שמערכת הלינוקס מוגדרת לא לשלוח נתונים כאלו לאתרים בגלל אבטחה ופרטיות.

[עריכה] מקור השם

[עריכה] מחלוקת סביב השם

השימוש בשם לינוקס נובע משימוש בליבת לינוקס. בגלל שרוב הפצות הלינוקס, אם לא כולן, משתמשות ברכיבים של פרויקט גנו, המוסד לתוכנה חופשית רואה את ההפצות האלו כאפשרויות נוספות(וריאנטים) למערכת גנו, ומבקשים שלמערכות ההפעלה האלו יקראו גנו/לינוקס (GNU/Linux) או מערכת לינוקס מבוססת גנו (Linux-based GNU system).^[20]. עניין השם עודנו שנוי במחלקת. אמצעי תקשורת ורוב האוכלוסייה מתייחסים לקבוצת מערכות ההפעלה האלו בשם לינוקס ללא ציון מערכת "גנו". למרות זאת, ישנן הפצות שמקפידות בכל זאת לכלול את "גנו/לינוקס" כחלק משמם. הבולטת בהם היא דביאן עם ההפצה דביאן GNU/לינוקס, אם כי השימוש בשם הזה מחוץ לקהילת ה"חסידים" של ההפצה מוגבל. אפילו לינוס טורבאלדס אמר ששימוש קבוע בשם גנו/לינוקס "פשוט מגוחך". הבחנה זו בין ליבת לינוקס לבין ההפצות המבוססות עליה ובין מערכת גנו מהווה מקור לבלבול אצל משתמשים חדשים.

[עריכה] סמל מסחרי

בארצות הברית השם לינוקס הוא סמל מסחרי שרשום על שמו של לינוס טורבאלדס.^[21] תחילה, השם לא היה רשום כסימן מסחרי של אדם או גוף מסוים, עד שב-15 באוגוסט 1994, William R. Della Croce, Jr. רשם תחת שמו את השם לינוקס, ודרש תמלוגים ממפיצי לינוקס. ב-1996, טורבאלדס ומספר ארגונים שהושפעו מן הדבר תבעו שהסימן המסחרי יועבר לידי טורבאלדס, ב-1997 התביעה הסתיימה בניצחונו של טורבאלדס.^[22] את ההרשמה בשימוש בסמל המסחרי מנהל Linux Mark Institute. טורבאלדס הצהיר שהוא רשם את השם המסחרי לינוקס רק כדי למנוע מאחרים להשתמש בו, אבל ב-2005 הוא חויב על ידי חוק הסחר האמריקני להפעיל אמצעים שיכפו את הסמל המסחרי. כתוצאה מכן LMI שלח מספר מכתבים למפיצי לינוקס המבקש מהם לשלם עמלה על השימוש בשם לינוקס, ומספר מסוים של חברות נענו בחיוב.^[23]

[עריכה] זכויות יוצרים ורישיונות

ליבת לינוקס ורוב תכונות גנו מופצות תחת גרסה 2 של הרישיון הציבורי הכללי של גנו (GPL). רישיון GPL דורש שכל השינוי לכל קוד מקור, או לתוכן הבנוי ממנו יהיה גם תחת GPL, ולפעמים גם כ"סעיף שיתוף לשיתוף" או "copyleft". ב-1997 לינוס טורבאלדס הצהיר ש-"שהפיכת לינוקס תחת רישיון GPL היה ללא ספק הדבר הטוב ביותר שעשיתי".^[24] תוכנות אחרות יכולות להשתמש ברישיונות אחרים; ספריות רבות משתמשות ברישיון הרישיון הציבורי הכללי המופחת של גנו (LGPL), גרסה יותר מתירנית של GPL, מנהל החלונות X משתמש ברישיון של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. לאחר יותר מ-10 שנים המוסד לתוכנה חופשית הכריזו שהם ישדרגו את רישיון GPL לגרסה 3 בגלל חששות פטנטים בתוכנה והגבלת סעיף ה-^[25]DRM למצבים בהם נעשה בטכנולוגיה מסוג זה שימוש כדי למנוע שיתוף ושינוי קוד ששוחרר עם רישיון ה-GPL (כלומר מניעת האפשרות להוסיף מגבלות מעבר לאלו שמוכתבות על ידי הרישיון במקור). במיוחד בגלל ש-DRM התחיל להופיע בתוכנות המריצות תוכנות copyleft, תופעה מוכרת כ"טיבואליזציה" על כל שימוש של טיבו ב-DRM בישומי הלינוקס שלהם.^[26] לינוס טורבאלדס הודיע שהוא לא יעביר את ליבת לינוקס לרישיון, במיוחד בגלל התנאים ל-DRM.^[27][28]

[עריכה] משפט SCO

במרץ 2003, חברת SCO Group הגישה תביעה משפטית נגד IBM, בטענה שחברת IBM תרמה חלקי קוד מקור של UNIX, ששייכים ל-SCO, לליבת לינוקס, פעולה שהפרה את רישיון השימוש של IBM ביוניקס. SCO שלחה מכתבי אזהרה למספר חברות, בהם נאמר ששימוש בלינוקס ללא רישיון מ-SCO יהווה גורם לתביעה משפטית. בנוסף, הזהירה SCO שתתבע גם משתמשי לינוקס פרטיים. בהמשך, תבעה SCO את דיימלר-קרייזלר (המשפט הסתיים ב-2004), AutoZone, נובל ו-Red Hat. במהלך המשפט נגד נובל ערערה נובל את טענתה של SCO לבעלות על UNIX, וכך גם נפסק - חברת נובל הוכרזה כבעלת הזכויות על UNIX. עם זאת, המשפט עדיין לא הסתיים לגמרי, וחלקים ממנו עדיין נידונים. חברת נובל הצהירה כי היא מאמינה שאין חלקי UNIX בלינוקס, וכי לא תתבע משתמשי לינוקס.

ל-SCO היו טענות רבות שבמהלך הזמן השתנו במידה רבה. החל מה-3 ביולי בבית המשפט המחוזי ביוטה, 2006; 182 מתוך 294 מהראיות שסיפקו SCO נגד IBM נפסלו. ^[29] ב14 בספטמבר 2007 הכריזה SCO Group על פשיטת רגל.

[עריכה] פילוסופיה

[עריכה] תוכנה חופשית וקוד פתוח

ערך מורחב – תוכנה חופשית

ההבדל העיקרי בין לינוקס לשאר מערכות ההפעלה של זמננו, לדוגמה חלונות, Mac OS X, לבין מערכות היוניקס הקנייניות, הוא שליבת לינוקס, בהרחבות של GNU, ורכיבים נוספים הם תוכנה חופשית, וידועים גם כתוכנות קוד פתוח. לינוקס היא המערכת ההפעלה היחידה שכולה בנויה מתוכנות חינמיות; האחרים כוללים את BSD שממנה מגיעים NetBSD ,OpenBSD וFreeBSD, כמו כן עיבודים של GNU לליבות אחרות כמו גנו/סולאריס וגנו/Hurd.

תוכנה חופשית היא לא בהכרח חינמית, ישנם תוכנות לא מסחריות שכן חינמיות אך לא תוכנות חופשיות. תוכנה חופשית היא לא גם לא לגמרי חופשית מהגבלות, היוצא מן הכלל הוא שהתוכנה צריכה להיות לרשות הציבור; זה הופך את רישיון המשתמש וזכויות היוצרים בידי היוצרים מה שיוצר את ארבעת החירויות:

• החופש להשתמש בתוכנה ללא הגבלות.
• החופש ללמוד על התוכנה ואת קוד המקור שלה.
• החופש לשנות את התוכנה ולהתאים אותה לצורכי הפרט.
• החופש להפיץ מחדש את התוכנה תחת מספר תנאים.

חלק מרישיונות תוכנה חופשית וקוד פתוח מבוססות על עיקרון ה-copyleft, מין סוג של יחסי גומלין: כל עבודה שתיווצר מחלקי תוכנות copyleft חייבים גם להיות copyleft. הרישיון הנפוץ ביותר לתוכנה חופשית משמש גם את ליבת לינוקס: רישיון הGNU GPL שנכתב על ידי ריצ'רד סטולמן.

אחד מהיתרונות הקוד הפתח הוא, כפי שהוצע על ידי אריק ריימונד ואחרים, ששימוש בקוד פתוח חשוב לאיתור וטיפול מהיר בבאגים, שעוזר בטיפול בבעיות אבטחה. מה שדוחה את הטיעון "אבטחה על ידי אי-בהירות".

התורמים ללינוקס הם לא רק מפתחי תוכנה, כפי מודגם על ידי פרויקט GNOME ופרויקט KDE. נדרשות תרומות שהן לא דווקא פיתוח תוכנה, אלא תרומות מסוג אחר לדוגמה: מפיצים ומשווקים. בין חברי תרבות הקוד הפתוח: Creative Commons תנועה שנוצרה על ידי לורנס לסיג, האינציקלופדיה החופשית ויקיפדיה שנוסדה על ידי ג'ימי ויילס.

[עריכה] תאימות

לינוקס שואפת לתאימות עם מערכות הפעלה אחרות על ידי הרחבת תוכנות שרצות תחת לינוקס. לינוקס שואפת לתאימות עם הפצות נוספות של לינוקס ותוכנות של מערכות הפעלה אחרות. הסיבות לכך הם רבות. סיבה אחת, מנקודת מבט של תוכנה חופשית, התאימות מספקת את החירות הראשונה מתוך הארבע, על ידי נתינת חופש לבחור תוכנות וסוגי מידע ובאותו זמן לא מגבילים אותם כתוצאה מהבחירה. סיבה נוספת, מנקודת מבט מסחרית, לינוקס היא מערכת הפעלה נחותה המתחרה בזרם במיינסטרים של מערכות ההפעלה, והיא לא יכולה להסתמך על יתרון מונופול וכדי שלינוקס תהיה נוחה למשתמשים בעלי ערך כלכלי, לינוקס חייבת לתקשר עם מערכות שהן לא לינוקס.

העדיפות מכוונת לתקנים פתוחים, מפרטים ציבוריים ומידע שזמינים לכל הדורש וחופשיים לשימוש, כשהמטרה היא להסיר את התלות במפרטים קבועים. כל זה נוגד את התקנים הסגורים, או שהם בעלי תיעוד עלוב או שהם לא מתועדים בכלל, וקיומם לא מוסכם בין חברות מתחרות. כשקיימים תקנים לתקשורת, סוגי קבצים, ממשקי תוכנות יישומים (API's), הם תורמים להיתקדמות ואימוץ לינוקס. בחלק מהמקרים, פרויקטים חופשיים מהווים דוגמה לשילוב התקנים הללו, כמו Apache HTTP Server והישום של מנהל החלונות X ב-X.org.

דוגמאות נוספות לשילוב התקנים כוללים את מוזילה פיירפוקס שניצמד בקפידה להמלצות W3C,^[30] פרוטוקול התקשורת Jabber שיצר את הבסיס ל-XMPP שמזוהה על ידי IETF בתחום המסרים המידיים, חבילות היישומים המשרדיים OpenOffice.org וKOffice שהביאו לאור את תקן OpenDocument. מערכות לינוקס דבקות בתקנים של POSIX ,SUS, ISO ו-ANSI ככל האפשר, למרות שנכון להיום רק הפצת לינוקס אחת עומדת בתקן POSIX.1.^[31][32][33]

בתחומים אחרים, אין תקנים רשמיים ואין ארגונים שינהלו אותם. לכן השוק מפוצל בין תכונות המנסות לשתף פעולה כמה שאפשר לבין כאלו שמנסים ליצור לשלוט בשוק תלות בתוכנה, או בכאלה שמשתמשים בתקנים סגורים או בפרוטוקולי תקשורת. הדוגמה הטובה ביותר לקטגוריה הראשונה היא מלחמת המסרים מידיים, שבה מנצחות תוכנות המסרים שמתחברות במקביל למספר שירותים כמו Kopete, Pidgin וטריליאן. הקטגוריה השנייה מודגמת על ידי מיקרוסופט אופיס והשימוש הרחב בסוגי קבצים סגורים, ושימוש בפרוטוקול Server Message Block המאפשר לחלוק קבצים ומדפסות בין מחשבים שונים ברשת מחשבי חלונות.

במקרים כאלה שיתוף הפעולה מסתמכת על הנדסה הפוכה, מה שדורש השקעה גדולה מצד המפתחים. המעמד החוקי של הנדסה הפוכה הוא שונה בכל מדינה; למשל בארצות הברית זה יכול להיות לא חוקי אבל חוקי באירופה, כשהמטרה היא מוגבלת ליצירת תאימות. היום כתוצאה מהנדסה הפוכה OpenOffice.org מסוגל לפתוח את רוב הקבצים בפורמט הקנייני של מיקרוסופט וורד (בעל סיומת doc), ו-Samba מאפשר שיתוף מידע בין מערכות חלונות ולבין מערכות שהן לא חלונות.

בעיה נוספת היא מעבר להנדסה הפוכה כשנדרשת תאימות לפרוטוקול או סוג קובץ שמחויב על ידי ניהול זכויות דיגיטלי או מחשוב אמין, מוגבל על ידי פטנטים או מוגבל על ידי החוק.

[עריכה] ניידות

לינוקס היא מערכת הפעלה ניידת, כזו שרצה על מגוון רחב מאוד של חומרה. לינוקס רצה על המגוון הגדול ביותר של ארכיטקטורות מחשבים-יותר מכל מערכת הפעלה אחרת.^[34] אחת מהמטרות המקוריות של מערכת גנו הייתה ניידות, למרות שליבת הלינוקס תוכננה במקור עבור מעבדי Intel 80386, וכעת היא תומכת בארכיטקטורות מחשבים רבות. לינוקס מסוגלת להריץ התקנים משובצי מחשב החל משרתים מרובי מעבדים, מחשבים אישיים, טלפונים סלולאריים, שעונים, ממירים לטלוויזיה רב-ערוצית עד מחשבי על, יש לה דריסת רגל במחשבים אישיים ובמערכות הפעלה בשוק הארגוני.

[עריכה] קהילה

לינוקס מונעת בעיקר על ידי קהילת המפתחים והמשתמשים שלה. בצרפתית, משתמש לינוקס יכול להיקרא גם "לינוקסיאן" ("Linuxien"); ברוסית "לינוקסאויד" ("Linuxoid"); אין מילה מקבילה בעברית. חלק ממפיצי הלינוקס מממנים ומפתחים את ההפצות שלהן על הבסיס התנדבותי, דביאן היא אחת הידועות ביותר שפועלות בדרך כזאת. אחרים מתחזקים הפצה קהילתית של הגרסה המסחרית שלהם, כמו ש-Red Hat עושה עם פדורה.

בערים רבות ובאזורים רבים, ארגונים מקומיים הידועים כ"קבוצות משתמשי לינוקס" המנסים לקדם את לינוקס והרחבת התוכנה החופשית. הם מקיימים מפגשים ומספקים הדגמות, הכשרה, תמיכה תוכנית, והתקנת מערכת הפעלה למשתמשים חדשים. יש גם קהילות באינטרנט המנסות לספק תמיכה למפתחים ולמשתמשי לינוקס. לרוב הפצות הלינוקס ולפרויקטי הקוד הפתוח יש חדר צ'אט ברשת IRC הפופולרית שפתוח לכל אחד עם לקוח IRC. פורומים באינטרנט הם דרך נוספת לתמיכה, דוגמה מכובדת היא LinuxQuestions.org והפורומים של ג'נטו. לבסוף לכל פרויקט תוכנה חופשית מבוסס יש רשימת תפוצה, שבהן יהיה בדרך כלל יהיה נושא שיתייחס לשימוש או פיתוח עבור הרשימה. ברשימות התפוצה של ליבת לינוקס היא רשימה גדולה שבא נעשה רוב פיתוח ליבת הלינוקס. GNU Savannah ,SourceForge וקרן התוכנה אפאצ'י מארחים פרויקטי קוד פתוח תוך שימוש בתוכנות שיתופיות.

קבוצות חדשות (באנגלית:"newsgroups") עבור לינוקס זמינים דרך קבוצות הדיון של גוגל וגם דרך קוראי חדשות. יש גם מספר אתרי טכנולוגיה עם היתמקדות בלינוקס. Linux Weekly News הוא מאגר של חדשות הקשורות ללינוקס; Linux Journal הוא מגזין ברשת שבו מפורסמים מאמרים הקשורים ללינוקס; Slashdot הוא בלוג עם סיפורים על לינוקס ותוכנות קוד פתוח; ב-Groklaw נסקרו לעומק הליכים משפטיים הקשורים ללינוקס; ויש עוד מאמרים הקשורים ללינוקס באתר של המוסד לתוכנה חופשית.

[עריכה] התמסחרות

לבסוף, למרות שלינוקס בדרך כלל זמינה בחינם, מספר תאגידים גדולים ביססו מודלים עיסקיים שכוללים מכירה, תמיכה ותרומה בלינוקס ותוכנה חופשית. אלה כוללים את IBM, היולט פקארד, נובל, סאן מיקרוסיסטמס וRed Hat. הרישיון שלינוקס משתמש בו מפורש כמעודד התמסחרות; מערכת היחסים בין לינוקס לבין ספקים פרטיים יכולה להיראות כסימביוזה. המודל העסקי של ספקים מסחריים בדרך כלל תלוי בגביית כסף על תמיכה, במיוחד למשתמשים ארגוניים. מספר חברות המספקות הפצות לינוקס מסחריות במקביל לקהילתיות, מוסיפות תמיכה קניינית בחבילות וכלים לניהול מספר גבוה של התקנות או פישוט משימות ניהול.

[עריכה] הפצה

ערך מורחב – הפצת לינוקס

התכונה הייחודית למערכות הפעלה חופשיות ומערכות הפעלה בקוד פתוח כמו לינוקס היא שיש הפרדה חדה בין הפקת התוכנה ולבין ההפצה. פרויקטים של תוכנה חופשית, למרות שפיתוח בהם נעשה בצורה שיתופית, לעתים קרובות ההפקה של הפרויקטים נעשה באופן עצמאי. בכל אופן, בגלל שרישיון התוכנה מרשה הפצה מחדש, מה שמספק לפרויקטים גדולים יותר שאוספים את הפרויקטים העצמאים והופכים אותם לזמינים כ-הפצת לינוקס.

הפצת לינוקס, או בשם הנפוץ "הפצה" (באנגלית:"distro"), זהו פרויקט המנהל אוסף מרוחק של תוכנות ועזרים להתקנות למערכות הפעלה מסוג לינוקס. ההפצות מתוחזקות על ידי אנשים פרטיים, קבוצות מפתחים, מוסדות התנדבותיים ומסחריים. ההפצות כוללות תוכנות וחבילות יישומים בצורת חבילות, תוכנות המותאמות להפצה שעוזרות בתהליך ההתקנה הראשונית וגם תוכנות עבור התקנת עדכונים וחבילות. הפצה אחראים להגדרות ברירת המחדל של מערכות לינוקס, אבטחת המערכת ושילוב של אלפי חבילות תוכנה.

הפצת לינוקס טיפוסית תיכלול: מנהל איתחולים כמו LILO או GRUB, את ליבת לינוקס, כלים וספריות מפרויקט גנו, מנהל החלונות X שנלוה אליו סביבת עבודה גרפית כמו GNOME או KDE, יחד עם אלפי חבילות ישומים, מחבילות ישומיים משרדיים עד מהדרים, עורכי טקסט וכלים מדעיים. מנהלי חבילות המותאמות להפצות כוללים את dpkg, מנהל החבילות RPM ו-Portage. נוסף על כך ההפצות שנועדו לשימוש כללי יכולות להיות מותאמות לשימושים שונים לדוגמה: תמיכה בארכיטקטורות מחשבים, מערכות משובצות מחשב, אבטחה, יציבות, התאמה לאזורים מסוימים ולשפות, הכוונה לקבוצות משתמשים מסוימות, תמיכה במערכות זמן אמת, או היתחייבות לסביבת עבודה גרפית מסוימת. יתר על כן, חלק מההפצות כוללות במתכון תוכנה חופשית בלבד. כיום יש מעל שלוש מאות הפצות שכרגע הפיתוח שלהן פעיל, כשבערך כתריסר הפצות הם הפופולריות ביותר לשימוש כללי.

[עריכה] בחירת הפצה

הפצות לינוקס הן שונות ומגוונות, אז בחירת הפצה יכולה להיות תהליך מסובך; לעתים שימושי להשוות בין הפצות לינוקס. כל הפצה היא שונה, הפרויקטים המנהלים אותם פונים למפיצים שונים ולצרכים של משתמשי קצה. בדרך כלל, הפצות לינוקס יכולות להיות:

1. מסחריות או חופשיות;
2. מתוכננות לארגונים או למשתמשים פרטיים;
3. מתוכננות לשרתים, שולחנות, או מערכות משובצות מחשב;
4. מכוון למשתמשים רגילים או למשתמשים מתקדמים;
5. לשימוש כללי או למערכות מותאמות אישית ל פונקציונליות של מכונות, לדוגמה חומות אש, או נתבים;
6. מתוכננות ואפילו מוסמכות לעבוד עם חומרת מסוימת או ארכיטקטורות מחשבים;
7. מכוון לקבוצות מסוימות של משתמשים, לדוגמה דרך תרגום והתאמה לשפות וקהל יעד מוגדר.

מספר הפצות לינוקס ידועות:

• אובונטו, הפצה ששמה דגש על קלות ההפעלה, ובעקבות כך זוכה לפופולריות גבוהה. מתוחזקת על ידי קנוניקל ומבוססת על דביאן.
• סלאקוור, אחת מהפצות הלינוקס הראשונות, נוסדה ב-1993, כרגע מתוחזקת בעקביות על ידי פטריק וולקרדינג.
• דביאן, הפצה חופשית המתוחזקת על ידי קהילת מתנדבים עם התחייבות חזקה לעקרונות התוכנה החופשית.
• Red Hat, מתוחזק על ידי חברת תוכנה אמריקאית בעלת אותו שם, המספקת גם גרסה קהילתית בשם פדורה.
• מנדריבה, הפצה מבוססת Red Hat, פופולרית בצרפת ובברזיל. מתוחזקת על ידי חברה צרפתית מסחרית בעלת אותו שם.
• סוזה, הפצה שמבמקורה מבוססת על סלאקוור, עם מערכת ניהול חבילות שהושאלה מ-Red Hat, מתוחזקת על ידי חברת נובל.
• ג'נטו, הפצה המיועדת למשתמשים מנוסים, ידועה בגלל מנהל החבילות שלה המאפשר הידור תוכנות מקוד מקור.
• קנופיקס, הפצת LiveCD המסוגלת לרוץ על אמצעי אחסון מידע נשלפים ללא צורך בהתקנה.
• Linspire, הפצה מסחרית המבוססת על דביאן. בעבר נקראה "לינדוס" (Lindows), עד שנתבעה על ידי מיקרוסופט במשפט מיקרוסופט נגד לינדוס.

לינוקס יכולה להיראות כמערכת הפעלה עצמאית, או כחלק ממשפחה של מערכות הפעלה, אחת עבור כל הפצה. עם זאת, רוב תוכנות הלינוקס יכולות לעבוד על מרבית ההפצות, אפילו ברמה בינארית (כלומר - כקבצים מוכנים להפעלה, בלי צורך להדר אותם מחדש). רק תכונות המיועדות באופן ייחודי להפצה אחת בלבד לא יעבדו על הפצות אחרות.

[עריכה] התקנה

הדרך הנפוצה ביותר להתקין לינוקס על מחשבים אישיים היא על ידי אתחול מתקליטור CD-ROM או DVD המכיל את תוכנית ההתקנה של ההפצה ותכניות נוספות הניתנות להתקנה. את התקליטורים האלה ניתן לצרוב מקובץ ISO שהורד מהאינטרנט, לרכוש לבד במחיר נמוך או הוא בא יחד עם מגזין, להשיג כחלק ארגז חבילות, או בחלק מהמקרים נשלח בחינם לפי בקשה. ארגז חבילות יכול לכלול מדריכי שימוש ותוספת של תוכנות קנייניות. קובץ Mini CD מאפשר התקנת לינוקס על כוננים של מחשבים בתצורה קטנה. שרתים, מחשבים אישיים הבאים עם לינוקס מותקן זמינים מספקים כמו היולט-פקארד ודל, למרות שאלו בדרך כלל זמינים רק לשולחנות עבודה ארגוניים. התקנות חלופיות להתקנות מסורתיות של שולחנות עבודה כוללים "התקנה רזה" שרצה מתוך LiveCD. ב"התקנה רזה", מערכת ההפעלה נטענת ממחשב ראשי על חיבור לרשת. בתקליטור "Live CD", מערכת ההפעלה נטענת ישירות מתוך התקליטור ללא צורך בהתקנת המערכת על הכונן הקשיח של המחשב. חלק מההפצות כוללות תוכנית התקנה ב-Live CD, איפה שהמחשב מאתחל את מערכת ההפעלה מהתקליטור, משם ממשיך להתקין את מערכת ההפעלה ישירות לכונן הקשיח, המעביר את מערכת ההפעלה שנטענה מהתקליטור למערכת הפעלה על הכונן הקשיח. במערכות משובצות מחשב, אופייני שלינוקס מוחזקת בתוך הקושחה של המערכת ויכול להיות או שלא יכול להיות נגישות למשתמש.

[עריכה] הסכמים עם ספקי מחשבים

מחשבים בדרך כלל נמכרים ביחד עם מערכת הפעלה מותקנת. לא שגרתי שמערכת הפעלה זו תהיה לינוקס, למרות העובדה שהניידות של לינוקס מאפשרת לה לעבוד על רוב המחשבים. במחשבי IBM מערכת ההפעלה היא בדרך כלל חלונות; במחשבי מקינטוש תמיד תהיה מערכת הפעלה מבית אפל, שכרגע בשימוש Mac OS X; סאן מיקרוסיסטמס מוכרת מחשבי SPARC עם סולאריס; קונסולות משחקים כמו Xbox ,PlayStation ו-GameCube יגיעו עם מערכת הפעלה משלהם. העובדה שלינוקס לא מותקן כברירת מחדל מגביל את נתח השוק של לינוקס: בדרך כלל אין מודעות בקרב הצרכנים שיש חלופות, צרכנים צריכים לעשות מאמץ מכוון כדי לקבל מערכת הפעלה אחרת ועליהם לבצע את תהליך ההתקנה בעצמם, או להסתמך על עזרה מחבר,קרוב משפחה או איש מחשבים.

בכל זאת, יש אפשרות לקנות מחשבים עם לינוקס מותקנת מראש. היולט-פקארד ודל מוכרים מחשבים ניידים עם לינוקס, יצרני מחשבים לפי הזמנה מאפשרים התקנת לינוקס. Terra Soft מוכרים מחשבי מקינטוש וקונסולת PlayStation 3 עם Yellow Dog Linux מותקן מראש. יותר נפוץ למצוא לינוקס נמכר כמערכת ההפעלה שנתמכת על ידי היצרן, לדוגמה Linksys בנתב NSLU2, מכשירי וידאו של טיבו, טלפונים סלולרים מבוססי לינוקס, מחשבי כף יד ונגני מוזיקה ניידים.

[עריכה] ממשק

[עריכה] ממשק שורת הפקודה

לינוקס כוללת ממשק שורת פקודה (מש"פ) כחלק מהשימושיות של מערכת דמוית יוניקס. הפצות המותאמות לשרתים או למשימות ניהול ישתמשו במש"פ כממשק היחיד שלהם, היעדרות ממשק משתמש גרפי משפר את האבטחה ומצמצם את צריכת המשאבים מהמערכת. כמו כן, מכונות לינוקס יכולות לרוץ ללא צג מסך. כדי שהמשתמש יוכל לגשת אליהם, נידרש שימוש ב-X11 מרוחק, או שימוש במש"פ דרך פרוטוקול SSH או טלנט. ברשתות מקומיות, בדרך כלל מקובל להשתמש ב-X11 מרוחק, אבל ברשתות מרוחקות ההשהיה יכולה להפוך את זה לא שימושי.

בהיסטוריה המוקדמת של לינוקס, היה צריך להשתמש במש"פ כדי לבצע פעולות רבות. ההופעה של הפצות לינוקס שנועדו לשולחנות עבודה ומשפחה שינו את זה. למרות זאת, מדריכי שימוש ללינוקס ברשת עדין יכולים להזכיר שימוש במש"פ כדי לפתור בעיה, אפילו כשאפר להסתדר בלעדיו. המש"פ הוא אוניברסלי בעולם הלינוקס ואלו הממשק הגרפי יכול להיות שונה ממכונה למכונה. זה גם מסייע לתהליכים פנמיים בין מערכות לינוקס ולא לינוקס שגם יש להם מש"פ; מערכות Mac OS X הם דוגמה אחת. למומחים קל יותר לעזור למשתמש בעזרת מש"פ עם המשתמש יהיה צריך לעשות רק העתק והדבק את לתוך מסוף.

להרבה תכניות חשובות אין ממשק גרפי, כולל את רוב תכונות ה-GNU במרחב המשתמש. זה נובע מהפילוסופיה של יוניקס שתוכנה מעצבין כדי לעשות דבר אחד, ולעשות אותו טוב. המש"פ מותאם במיוחד לאוטומציה של משימות שחוזרות על עצמם או משימות בהשהיה, יש גם התקדמות טבעית איפה שהפקודה מבצעת משימה היא מטופלת ראשונה ישירות, ואחר כך אחר כך לעשות בזה שימוש חוזר כדי לספק אוטומציה.

ממשק גרפי או מש"פ יכולים גם להשלים אחד את השני. יש מארחים לתוכנות של מסוף גרפי, הכוללים את xterm ,Rxvt ,aterm ,GNOME Terminal ו-Konsole. לתוכנות האלו, מנגנון "העתק הדבק" של מנהל החלונות X יכול ליעל את התקשורת בין המסוף לבין מערכות ממשק גרפי.

[עריכה] מנהלי החלונות X

ממשק גרפי מסורתי ללינוקס יהיה מנהל חלונות X כמו Enlightenment ,FVWM או Window Maker עם מגון תוכנות שרצות תחתיו. מנהל החלונות מספק שליטה מיקום והמראה של חלונות בישומים שונים ופעול באופן הדדי עם מנהל החלונות X. דרגה גבוהה של גמישות מאפשר להתאמה אישית נרחבת, דרישות המשאבים מהמעבד, זיכרון וצריכת זיכרון בכונן הקשיח הם נמוכים מאשר מערכות הפעלה עצמאיות.

המודל הזה מנגד לפלטפורמות כמו Mac OS, שפותחה באותה תקופה שבא פותח מנהל החלונות X. תחת פלטפורמות כאלו, ממשק המשתמש מאוחד בעזרת ערכת כלים אשר מספקת הכול מכפתורים עד לקישוטים על חלונות כמו פס הכותרת, ניהול עמדות החלונות ואם לא כן מספר בעקביות ממשק "תסתכל ותרגיש" למשתמש. בגלל שמנהל החלונות X מנהל רק את מיקום החלונות, הכיוון שלהם ומנהל קצת תקשורת בתהליכים פנימית, ה-"תסתכל ותרגיש" של יישומים בודדים יכול להשתנות במידה רבה, במיוחד עם נעשה שימוש בערכות נושא שונות לממשק המשתמש.

[עריכה] סביבות שולחן עבודה

השימוש במנהלי חלונות עצמם קטן עם עליית סביבות שולחנות עבודה בלינוקס. הם משלבים את מנהלי החלונות עם ערכה של יישומים בסיסיים אשר דבקים ב-"קווים המנחים לממשק אנושי". בעוד מנהל חלונות מקביל ל-Aqua הממשק ל-OS X, סביבת עבודה לינוקס מקבילה ל-Aqua כמו כן גם הממשק הגרפי OS X וכלים להגדרה. בהתחלה, CDE היה זמין כפתרון קנייני, אבל מעולם לא היה פופולרי במערכות לינוקס בגלל המחיר ובגלל הגבלות ברישיון. ב-1996 KDE נוסד, שאחריו ב-1997 נוסד Xfce .GNOME הוא הפרויקט קטן יותר שגם נוסד ב-1997, המתמקד במהירות ובמודולריות.

[עריכה] יישומים

[עריכה] שולחן עבודה

תחת לינוקס, יש דרישה גבוהה לתוכנות איכותיות; זה כולל תוכנות כמו מעבדי תמלילים, גיליונות נתונים, לקוח דואר ודפדפנים.
התוכנות הבאות הם בין הפופולריות:

• חבילת יישומים משרדיים: אופן אופיס
• אינטרנט: מוזילה פיירפוקס, מוזילה ת'נדרבירד, אבולושן, Pidgin, אזורוס
• מולטימדיה: VLC ,MPlayer ,Xine ,XMMS ,Amarok
• גרפיקה: GIMP, אינקסקייפ, Scribus

למרות שביישומים בתחום ההוצאה לאור שולחנית ובאודיו מקצועי יכול להיות חיסרון ביישומים מסחריים, משתמשים המהגרים מ-Mac OS X ומחלונות יכולים למצוא יישומים שווי ערך לרוב הפעולות.^[35] יתר על כן, זה לא שגרתי שפרויקט תוכנה חופשית שעובד תחת חלונות או OS X לא יפעל על לינוקס; משתמש המורגל להשתמש בתוכנה חופשית תחת חלונות בדרך כלל לצפות למצוא את אותן התוכנות רצות תחת לינוקס. ישנה כמות גדלה של תוכנות קנייניות שנתמכות בלינוקס,^[36] לדוגמה אדובי פלאש, אדובי אקרובט, אופרה, סקייפ ו-Nero Burning ROM. בנוסף, Crossover Office הוא פרויקט מסחרי המבוסס על פרויקט הקוד הפתוח WINE שתומך בהרצת תוכנות שנועדו לחלונות כמו מיקרוסופט אופיס ופוטושופ.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ http://www-1.ibm.com/linux/
2. ^ http://www.hp.com/wwsolutions/linux/
3. ^ http://www.novell.com/linux/
4. ^ http://www.sun.com/software/linux/
5. ^ gNewSense אושר על ידי המוסד לתוכנה חופשית וצורף לרשימת ההפצות המאושרת שלהם (10 בנובמבר 2006).
6. ^ http://www.gnu.org/gnu/gnu-history.html
7. ^ טורבאלדס, לינוס. מה הכי תירצו ליראות במינקס?.
8. ^ דיון לינוס נגד טננבאום
9. ^ טורבאלדס, לינוס (5 בינואר 1992). הערות שחרור לליבת לינוקס v0.12. ליבת לינוקס. הארכיונים של ליבת לינוקס.
10. ^ http://www.kde.org/history/
11. ^ http://primates.ximian.com/~miguel/gnome-history.html
12. ^ http://wiki.mozilla.org/History:Timelines
13. ^ http://about.openoffice.org/index.html
14. ^ ההיסטוריה של Red Hat Linux
15. ^ ^{15.0 15.1} וויליר, דויד א (2002-07-29). יותר מ גיגהבאק: הערכת הגודל של גנו/לינוקס.
16. ^ גונזאלס-באראהונה, ג'יסוס מ (3 בינואר 2002). ספירת תפוחי אדמה: הגודל של דביאן 2.2.
17. ^ ווייליר, דויד א. למה תוכנות קוד פתוח / תוכנה חופשית (OSS/FS)? תיראו את המספרים!.
18. ^ לינוקס יעלה ל-$35 מיליארד עד 2008.
19. ^ ווהייט, דומיניק (2004-04-02). עיני מיקרוסופט מופנות לילד חדש בשכונה. הטלגרף היומי.
20. ^ סטולמן, ריצ'רד (3 במרץ 2007). לינוקס ופרויקט גנו. פרויקט גנו.
21. ^ א.ב. רשומה מספר: 1916230. משרד הפטנטים והסמלים המסחריים של ארצות הברית (2006-04-01).
22. ^ קו הזמן של לינוקס. לינוקס ג'ורנאל (31 במאי 2006).
23. ^ לינוס נהיה קשוח יותר בעניין הסימן המסחרי לינוקס (2005-09-05).
24. ^ ראיון עם לינוס טורבאלדס (2006-05-08).
25. ^ http://www.ifso.ie/documents/rms-gplv3-2006-02-25.html
26. ^ דאלי, פיטר (2006-01-26).