הרי הרוקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
| רכס הרי הרוקי | |
|---|---|
|
הרי הרוקי בקולורדו |
|
| גובה | 4,401 מטר (הר אלברט) |
| מיקום | ארצות הברית, קנדה |
| אורך הרכס | 4,800 ק"מ |
| קואורדינטות | |
הרי הרוקי הם רכס הרים במערב צפון אמריקה המשתרע בין קנדה לארצות הברית.
האינדיאנים כינו את ההרים "אסין - וטי" (גבעות של סלעים) בשל הפסגות החשופות והמחודדות שלהם ומכאן נובע שמם. אורך רצועת ההרים הוא 4,800 ק"מ (מתוכם 1,500 בקנדה) ורוחבה מגיע לכ-550 ק"מ, תחילת הרצועה בצפון קולומביה הבריטית שבקנדה וסופה בדרום ארצות הברית במדינת ניו מקסיקו. נהוג לחלק את שרשרת ההרים לזו הנמצאת בשטח ארצות הברית, הרוקיס האמריקאיים, ולזו הנמצאת בשטח קנדה, הרוקיס הקנדיים. הנקודה הגבוהה ביותר בהרי הרוקי האמריקאיים היא הר אלברט שבקולורדו המתנשא לגובה של 4,401 מטרים והנקודה הגבוהה ביותר בחלק הקנדי נמצאת בהר רובסון שגוהבו 3,954 מטרים.
רכס הרי הרוקי נוצר כתוצאה מחדירת הלוח הפסיפי אל מתחת ללוח הצפון אמריקני. חדירה כזו גורמת ליצירת רכסי הרים, הרי געש, ורעידות אדמה.
בין הרי הרוקי המערביים שבקנדה ולרכס לואיס שבמונטנה ישנו שבר גאולוגי באורך של כ-1,300 ק"מ הדומה לשבר הסורי אפריקני, אך גבוה הרבה יותר.
[עריכה] תיירות
הרי הרוקי מהווים מקור משיכה לתיירים ומבקרים רבים מרחבי העולם. המבקרים מגיעים לאזור במשך כל השנה - בקיץ לשמורות הטבע בהן ניתן לטייל, לעשות קמפינג ולעסוק בפעילויות ספורט, ובחורף אל מבחר אתרי הסקי בעלי השם העולמי שמציעים ההרים ואל מקומות הבילוי הרבים בהרים עצמם.
שמורות טבע בהרי הרוקי:
- הפארק הלאומי ילוסטון
- הפארק הלאומי גליישר
- הפארק הלאומי הרי הרוקי
- הפארק הלאומי גרנד טיטון
- הפארק הלאומי ג'ספר
- הפארק הלאומי באנפ
[עריכה] מאפיינים של הרי הרוקי
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- האזור מיושב בדלילות ביחס לשאר ארצות הברית, מלבד אלסקה.
- באזור המרכזי של הרי הרוקי קיים מדבר שהוא חלק מהשרשרת המדברית הצפונית של כדור הארץ.
- מספר הדרכים (כולל מסילות ברזל וכבישים) קטן מאוד בגלל קשיי עבירות באזור זה.
- אזור הרי הרוקי הוא מקור המינרלים הזמין הגדול ביותר בעולם.
ארצות הברית עדיין קונה חלק גדול מהמינרלים שלה ממדינות אחרות כדי לשמור על עוצמה בזמן מלחמה או בעתיד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דריה שועלי, מקצף גל ועננה, באתר הארץ, 07/02/2008