אינדיאנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הדף "אינדיאני" מפנה לכאן. לערך העוסק בקבוצת כוכבים, ראו אינדיאני (קבוצת כוכבים).

אינדיאנים הוא כינוי המתייחס לילידי יבשת אמריקה, כלומר, לאוכלוסייה ששכנה ביבשת לפני הגעת האירופאים.

[עריכה] מקור השם

מקור השם 'אינדיאנים' בטעותו של מגלה הארצות כריסטופר קולומבוס, אשר בהגיעו לחופי אמריקה סבר שהגיע להודו (בספרדית: אינדיה - India), ועל כן כינה את המקומיים אינדיאנים, כלומר הודים. טעות זו לא תוקנה, והשתרשה לאורך דורות בשפות רבות. בשפות אחדות, ביניהן אנגלית וספרדית, הפכה המילה דו-משמעית, כשהיא מציינת את תושבי הודו (כמשמעותה המקורית), וגם את ילידי יבשת אמריקה.

לקראת סוף מלחמות העצמאות באמריקה הלטינית, ב-1821, הכריז חוסה דה סן מרטין, מהאישים הבולטים בתנועת השחרור, כי בעתיד לא יקראו תושבי הארץ "אינדיאנים" או "ילידים", הם אזרחיה של פרו וילדיה, והם יקראו "פרואנים". הצהרתו זו לא היכתה שורש עד למאה ה-20, ובמובנים מסוימים, אף לא במאה ה-21.

בארצות הברית נחשב היום השימוש במונח "אינדיאנים" לקבוצה אתנית זו כבלתי תקין פוליטית, והוחלף במונח "ילידים אמריקאים" (Native Americans). בקנדה מקובל המונח "עמים ראשונים" (First Nations). באמריקה הלטינית נפוצה המילה "indígenas" שמשמעה "ילידים". כינוי מקביל נוסף הוא Amerindians ("אמרינדיאנים") - הלחם (חיבור) של המילים American ו-Indian.

[עריכה] שבטי האינדיאנים

המונח אינדיאנים מתייחס למעשה לבני עמים ושבטים רבים, היושבים ברחבי צפון אמריקה, מרכז אמריקה, דרום אמריקה והאיים הקריביים. עד הגעת המתיישבים האירופאים ליבשת בסוף המאה ה-15, קיימו שבטי ועמי האינדיאנים ביבשת תרבויות עשירות ומגוונות, המכונות, לעתים, Pre-Columbian - "טרום קולומביאניות". חלק מתרבויות אלה נכחדו כמעט לחלוטין לאחר גילוי אמריקה, עקב מלחמות עקובות מדם עם המתיישבים החדשים, מחלות ומגיפות שהביאו איתם המתיישבים מאירופה, ופעילות מיסיונרית אינטנסיבית שנועדה להטמיע אותם בתרבות האירופית-נוצרית. אחרות שרדו את הכיבוש והמשיכו להתקיים תוך שהן מתמזגות בתרבות ההיספנית והקתולית, ויחדיו יצרו תרבות היברידית-סינקרטית חדשה וייחודית.

[עריכה] תהליך הכחדת האוכלוסייה האינדיאנית

באיים הקריביים, המקום הראשון שאליו הגיעו האירופים בסוף המאה ה-15, נספה רובה המכריע של האוכלוסייה המקומית בתוך פחות ממאה שנה. כיום תושבי האיים הם בעיקר צאצאים של אפריקנים שהובאו כעבדים או של אירופים וכן של מהגרים מאסיה. בדרום אמריקה ובמרכזה, בפרט באזורים שהיו בעבר חלק מהאימפריות של האינקה ואצטקים, שרדו רק כ-10 אחוזים מהאוכלוסייה המקומית. לפי הערכות של היסטוריונים ואנתרופולוגים, רוב האוכלוסייה נספתה במגפות שמקורן באירופה. הילידים האמריקנים נחשפו למגפות האלה לראשונה, ועל כן השפעתן עליהם הייתה קטלנית במיוחד.

גם במושבות הספרדיות של אמריקה הלטינית, לווה המפגש בין אנשי "העולם הישן" לאלו של "העולם החדש" בחשיפה למחלות אותן נשאו האירופים. ההערכות למידת פגיעת המחלות באוכלוסיית מרכז אמריקה ודרומהּ שונות ומגוונות, אך ההערכה המקובלת כיום היא כי כ-90% מהאוכלוסייה מצאו את מותם במגיפות. מאפיין דמוגרפי אחר של אזור זה הוא מיזוג בין המתיישבים האירופיים לילידים המקומיים, ויצירתה של אוכלוסיית מסטיסים גדולה. במקסיקו, גואטמלה, בוליביה, בליז ופרו האינדיאנים הם עדיין כמחצית האוכלוסייה או למעלה מכך. אמנם, השפה הספרדית והדת הנוצרית-קתולית הן השולטות, אך מתקיימים בצידן שרידי תרבויות ילידים, במיוחד באזורים הכפריים וההרריים. הדבר ניכר במיוחד בהרי האנדים, שבהן הוסיפו להתקיים תרבויות ילידיות שנים רבות לאחר הכיבוש הספרדי, שכן האירופים, שהיו זקוקים לנמלים כדי לייצא ולייבא סחורות ולהיות בקשר עם אירופה,לכן הקימו את מרכזיהם העיקריים באזור החוף, ושליטתם באזורי ההרים הייתה חלשה יותר.

עם תחילת ההתיישבות האירופית בצפון אמריקה, החל תהליך הדרגתי של דחיקת רגלי שבטי האינדיאנים שישבו בשטחים הידועים כיום כחוף המזרחי של ארצות הברית, כדי להשתלט על אדמותיהם. פעמים רבות נעשה הדבר באמצעים אלימים וברוטאליים, ולפעמים באמצעות רכישת אדמותיהם "בנזיד עדשים" תוך העברתם לשמורות או הגלייתם מערבה. התהליך התעצם לאחר מלחמת העצמאות האמריקאית, עם התפשטות ההתיישבות הלבנה מערבה והצורך שהתעורר בכיבוש שטחים נוספים. בשנת 1830 העביר נשיא ארצות הברית אנדרו ג'קסון חוק בקונגרס המכשיר את ה"טרנספר" והתחיל תהליך נדידה כואב וטראגי של שבטי אינדיאנים, שלווה בהתקוממיות ועימותים עקובים מדם. בשנת 1867 הורה הממשל האמריקאי ליישב את שארית הפליטה של בני האינדיאנים ב"שמורות", בהן ניסו לאורך השנים הבאות להטמיע אותם בתרבות האירופית-אמריקנית הלבנה. הוענק להם חינוך נוצרי, ונאסר עליהם לדבר בשפתם ולהנחיל לילדיהם את דתם ומורשתם. ניסיונות הטמעה אלה נמשכו עד שנות ה-60 של המאה ה-20, תוך שהם מותירים צלקות כואבות בזכרונותיהם של האינדיאנים, המלוות אותם עד היום.

היום מונה האוכלוסייה האינדיאנית בארצות הברית כ-2.8 מיליון נפש, שהם כ-1% מכלל האוכלוסייה. בקנדה האינדיאנים הם כ-3% מהאוכלוסייה.