הרמן בונדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרמן בונדי (Hermann Bondi‏; 1 בנובמבר 1919, אוסטריה - 10 בספטמבר 2005, קיימברידג', בריטניה) היה פיזיקאי, קוסמולוג ומתמטיקאי יהודי אשר חי באוסטריה ובאנגליה. הוא מוכר בזכות פיתוח תאוריית המצב היציב יחד עם פרד הויל ותומאס גולד כאלטרנטיבה למודל המפץ הגדול. בנוסף ביצע תרומות חשובות לתורת היחסות הכללית.

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בווינה למשפחה יהודית. אביו היה רופא. למד ב-Realgymnasium בווינה. כבר בנעוריו הראה יכולות יוצאות דופן במתמטיקה. המתמטיקאי אברהם הלוי פרנקל, קרוב משפחה רחוק של בונדי נפגש עמו בהמלצת אימו של הרמן, והוא הפגיש בינו לאסטרופיזיקאי ארתור אדינגטון. אדינגטון המליץ לבונדי ללמוד בטריניטי קולג' בקיימברידג', לונדון. בונדי החל את לימודיו שם בשנת 1937. הוריו הצליחו להימלט מהנאצים בכך שברחו לשווייץ לפני האנשלוס ואחר כך התיישבו בניו יורק.

בתחילת מלחמת העולם השנייה הוא הוחזק באי מאן, ואחר כך בקנדה, כאזרח של מדינת אויב. הוא שוחרר לקראת סוף שנת 1941 יחד עם תומאס גולד שהוחזק גם הוא והם החלו לעבוד עם פרד הויל על פיתוחי רארד. בשנת 1946 קיבל אזרחות בריטית.

בין השנים 1945-8 שימש כמרצה למתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג'.

תרומתו המחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1948 ניסח יחד עם פרד הויל ותומאס גולד את תאוריית המצב היציב כאלטרנטיבה למודל המפץ הגדול. לפי התאוריה שלהם, היקום מתרחב באופן תמידי, אולם כל הזמן נוצר חומר חדש מכוכבים וגלקסיות כך שצפיפות הממוצעת ביקום נשארת.

התאוריה הייתה אחת משתי ההשערות המקובלות עד לגילויה של קרינת הרקע הקוסמית אשר היטתה את הכף לטובת מודל המפץ הגדול.

בונדי תורם רבות להבנת נושא גלי הכבידה, והציג מושגים כמו קאורדינטות הכבידה של בונדי, חשבון חדו"א-K של בונדי (Bondi k-calculus), ואת מסת בונדי.

בשנת 1977 מונה כמדען הראשי למשרד האנרגיה האנגלי ושימש בתפקיד כשלוש שנים. בשנים 1971-7 שימש כיועץ מדעי למשרד הביטחון. שימש כמנהל של European Space Research Organization.

על עבודתו זכה במדליית אלברט איינשטיין.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בונדי, שנולד למשפחה יהודית, היה אתאיסט והומניסט חילוני בדעותיו. הוא שימש כנשיא אגודת ההומניסטים הבריטית בין השנים 1982 ל-1999 והיה נשיא ההוצאה לאור Rationalist Press Association.

הוא נישא לאשתו כריסטינה בשנת 1947, אותה הכיר כשהייתה חוקרת אצלו. לזוג היו שני בנים ושלוש בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]