אברהם הלוי פרנקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם הלוי פרנקל
1891 –‏ 1965 (בגיל 74)
Adolf Abraham Halevi Fraenkel.jpg
אברהם הלוי פרנקל בשנות ה-40
תרומות עיקריות
ממניחי היסודות לתורת הקבוצות האקסיומטית
עטיפת הכרך הראשון בסדרת הספרים מבוא למתמטיקה של פרנקל

אברהם הלוי (אדולף) פרנקל (Adolf Abraham Halevi Fraenkel);‏ 17 בפברואר 1891, מינכן15 באוקטובר 1965, ירושלים) היה מתמטיקאי גרמני-ישראלי נודע, ממניחי היסודות לתורת הקבוצות האקסיומטית. הדיקן הראשון של הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים ורקטור האוניברסיטה; חתן פרס ישראל בתחום המדעים המדויקים (1956) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; ציוני, פעיל בתנועת "המזרחי", חבר הוועד הלאומי ואספת הנבחרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנקל נולד ב־17 בפברואר 1891 במינכן שבגרמניה. למד באוניברסיטאות של מינכן, מרבורג, ברלין וברסלאו (החלפת אוניברסיטאות הייתה מקובלת בקרב הסטודנטים בגרמניה באותה עת). בשנת 1915 קיבל תואר דוקטור למתמטיקה מאוניברסיטת מרבורג, על עבודה בהנחייתו של קורט הנסל.

בשנת 1916 החל ללמד באוניברסיטת מרבורג, ובשנת 1922 נתמנה לפרופסור שם. בשנת 1928 עבר לאוניברסיטת קיל, ובשנת 1929 עלה לארץ ישראל, ולאחר התייעצות עם הרב קוק החל ללמד באוניברסיטה העברית, שבה היה ממייסדי החוג למתמטיקה. היה הדיקן הראשון של הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, ורקטור האוניברסיטה בשנים 19381940. הוא המשיך ללמד באוניברסיטה העברית עד לפרישתו ב־1959. לאחר מכן המשיך ללמד באוניברסיטת בר-אילן.

בתחילת דרכו עסק באלגברה וחקר את תורת החוגים. תרומתו העיקרית היא ליסודות תורת הקבוצות, ובשנת 1919 פרסם את ספרו הראשון בתחום זה, Einleitung in die Mengenlehre (מבוא לתורת הקבוצות). בשנים 19221925 הצטרף למאמץ להעניק ביסוס אקסיומטי לתורת הקבוצות, כדי למנוע את הפרדוקסים שפגעו בה. במסגרת פעילותו זו, חידד את מערכת האקסיומות של צרמלו והוסיף לה את אקסיומת ההחלפה. מערכת אקסיומות זו ידועה בשם "אקסיומות צרמלו-פרנקל" או בקיצור ZF, והיא הבסיס לתורת הקבוצות האקסיומטית. פרנקל פרסם ספרים אחדים בתורת הקבוצות, ובהם Abstract Set Theory‏ (1953) ו-Foundations of Set Theory‏ (1958, יחד עם יהושע בר-הלל ועזריאל לוי). כמו כן הוא פרסם מאמרים העוסקים בהיסטוריה של המתמטיקה, ובהם ביוגרפיה של גאורג קנטור.

אברהם הלוי פרנקל פעל להנחלת הידע המתמטי לציבור הרחב. הוא היה מיוזמי "המרכז להשכלת העם", היה עורך מדור המתמטיקה באנציקלופדיה העברית וכתב ערכים רבים בתחום זה (למשל, הערכים "גאומטריה" ו"לוח"). בשנות החמישים יצא לאור ספרו "מבוא למתמטיקה" (בחמישה כרכים), שהוא סקירה עבור הקורא הכללי על יסודותיה והתפתחותה של המתמטיקה המודרנית, והינו הראשון מסוגו שנכתב בעברית.

פרנקל היה ציוני נלהב. היה חבר בועד הלאומי ופעיל בתנועת "המזרחי". הוא יצא בקריאה עם ד"ר אהרן ברט והרב ישעיהו שפירא לסייע לארגון אליצור[1]. היה קנאי לשפה העברית, ונהג להעיר על ביטויי לשון צורמים כמו "להתקדם אחורה".‏[2]

בשנת 1956 הוענק לו פרס ישראל בתחום המדעים המדויקים. בשנת 1960 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הוא נפטר בירושלים ב-15 באוקטובר 1965. נטמן בהר המנוחות. בשנת 1967 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי Lebenskreise ("במעגלי החיים").

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Shaul Katz, "Berlin Roots – Zionist Incarnation: The Ethos of Pure Mathematics and the Beginnings of the Einstein Institute of Mathematics at the Hebrew University of Jerusalem", Science in Context, 2004, pp 199-234

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמ' 246.
  2. ^ נועם אורדן, אתה יקה או פרופסור, הארץ, 30 בנובמבר 2005; זאב גלילי, כאשר קר בחוץ, 18 ביוני 2004.