הרפובליקה הליגורית
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| שפה נפוצה |
איטלקית  | ||
| עיר בירה | ג'נובה | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת |
אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | מלחמות המהפכה הצרפתית | ||
| תאריך | 14 ביוני 1797 | ||
| פירוק | סיפוח לצרפת | ||
| תאריך | 4 ביוני 1805 | ||
| ישות קודמת |
 הרפובליקה של ג'נובה | ||
| ישות יורשת |
 הקיסרות הראשונה | ||
  | |||
הרפובליקה הליגורית (באיטלקית: Repubblica Ligure) הייתה רפובליקה קצרת-מועד, מדינת חסות של צרפת, אשר נוצרה על ידי נפוליאון ב-14 ביוני 1797. היא כללה את שטחי הרפובליקה של ג'נובה אשר כללה את רוב האזור של ליגוריה, באזור צפון מערב איטליה. החוקה הראשונה שלה הוכרזה ב-22 בדצמבר 1797, עם הצגת מנהיגות הרפובליקה. בשנת 1800 נבחר הדוג'ה לחמש שנים ובשנת 1802 הוא נבחר לכל ימי חייו. ביוני 1805 סופחה ג'נובה על ידי הצרפתים.
הרפובליקה עשתה שימוש בדגל המסורתי הגנואזי, עם צלב אדום על רקע לבן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי העימות שהתרחש במאי 1797 בין התושבים הגנואזים לבין השליטים העשירים שלהם, נפוליון כבש את ג'נובה וכונן סדר משלו. הצרפתים ששדדו את ג'נובה בצורה מסיבית, הותירו את המדינה חרבה. נפוליאון הודיע על הקמת הרפובליקה הליגורית ב-6 ביוני 1797. שיתוף הפעולה של התושבים תחת שליטת נפוליאון התקיים ללא ספק על ידי הארכיבישוף ג'ובאני לרקרי, שהראה את תמיכתו בצרפת רק כעבור שלושה ימים. חוקה ליגוריאנית פורסמה, אשר לא הייתה פרוגרסיבית, אלא רק כמסמך זמני. בדצמבר אותה שנה החלפה החוקה, ורוב גדול אישר את החוקה באמצעות משאל עם.[1]
ביוני 1798 הובילו שליטי הרפובליקה הליגורית את העם למלחמה נגד פיימונטה לאחר ניסיון של הגולים לפתוח במרד. בסופו של דבר התערבו הצרפתים במלחמה, וכתוצאה מכך נכבשה פיימונטה על ידי צרפת.
בשנת 1800 הייתה הרפובליקה תחת מצור של הצבא האוסטרי והצי הבריטי. כ-30,000 נפגעו כתוצאה מהלחימה, והצבא הצרפתי נאלץ לסייע בשיקום הכלכלי. באותה שנה כבשו לזמן קצר כוחות אוסטריה את הרפובליקה, אבל נפוליאון חזר עד מהרה עם צבאו. חוקה חדשה פורסמה בשנת 1801, והוקמו מוסדות דומים יותר לאלו של הרפובליקה של ג'נובה, בראשות עם הדוג'ה, אשר היה הנשיא של הסנאט. בסופו של דבר פנו המנהיגים הליגוריים לנפוליאון וביקשו ממנו לקחת שליטה ישירה על המדינה, והוא קיבל את בקשתם.
ביוני 1805 סופחה הרפובליקה לצרפת, אשר שלטה בה שליטה ישירה. לאחר נפילתו של נפוליאון ב-1814 הוקמה הרפובליקה מחדש למשך תקופה קצרה, בין ה-28 באפריל ל-28 ביולי. בעקבות קונגרס וינה הוענק האזור לממלכת סרדיניה, אשר סיפחה אותו ב-3 בינואר 1815.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרפובליקה הליגורית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Hearder, Harry. Italy in the Age of the Risorgimento 1790–1870. Routledge, 2014. מסת"ב 1317872053