ליגוריה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| בירה | ג'נובה |
| נשיא | פרנסיסקו ברוצונה |
| נפות | ג'נובה אימפריה לה ספציה סאבונה |
| מספר רשויות מקומיות | 235 |
| שטח | 5,420 קמ"ר |
| - דרוג | 18 (1.8 %) |
| אוכלוסייה (2001) - כללי - דרוג |
1,571,583 12 (2.8 %) 290/קמ"ר |
![]() |
|
| מפה המציגה את מיקום מחוז ליגוריה באיטליה | |
ליגוריה הוא מחוז חוף בצפון מערב איטליה. המחוז גובל בצרפת במערב, במחוז פיימונטה בצפון ובאמיליה-רומאניה ובטוסקנה במזרח. המחוז שוכן על חופיו של הים הליגורי, חלקו הצפוני של הים התיכון, ונחשב לחלק הארי של "הריביירה האיטלקית".
בירת המחוז היא העיר ג'נובה.
[עריכה] היסטוריה
תושביו המקוריים של המחוז, הליגוריים, ישבו באזור זה מקדמת דנא. האקלים הנוח, תנובת הים וההגנה הטבעית שמעניקים למחוז הרי האלפים והרי האפנינים, משכו אל המחוז במרוצת השנים מתיישבים רבים, ביניהם קלטים, פיניקים, יוונים וקרתגים אשר במאה ה-4 לפנה"ס כבר החליפו כמעט לחלוטין את תושביו המקוריים של האזור. האזור סופח רשמית לשטחי האימפריה הרומית במאה השנייה לפנה"ס. במהלך ימי הביניים, החלה ג'נובה משתלטת על רוב שטחי המחוז של ימינו ומשלה בו, כ"רפובליקה של ג'נובה" עם הפסקות קצרות של שלטון דוכסות מילאנו ושלטון צרפתי קצר עד לשנת 1796, השנה בה הפך גנרל צרפתי מהפכן בשם נפוליאון בונפרטה את האזור ל"רפובליקה הליגורית". אולם, הרפובליקה אותה הקים נפוליאון לא האריכה ימים, ובשנת 1805 סופחה לצרפת. עם תום המלחמות הנפוליאוניות בשנת 1815 סופח האזור לממלכת סרדיניה.
[עריכה] ערים במחוז
|
מחוזות רגילים: אברוצו | אומבריה | אמיליה-רומאניה | בזיליקטה | ונטו | טוסקנה | לאציו | לומברדיה | ליגוריה | מארקה | מוליזה | קלבריה | קמפניה | פוליה | פיימונטה |
|


