הרפיה (עוף)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgהרפיה
הרפייה
מצב שימור

מצב שימור: קרוב לסיכון (NT)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: קרוב לסיכון
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי יום
משפחה: נציים
סוג: הרפיה
מין: הרפיה דרום אמריקאית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Harpia harpyja
‏(ליניאוס, 1758)
תחום תפוצה
Harpy Eagle Range.svg

עיט הרפיה (שם מדעי: Harpia harpyja) הוא עוף דורס ממשפחת הנציים, החי ביערות הגשם הטרופיים שבמרכז ודרום אמריקה. נמנה עם העיטים הטרופיים, ומהווה את המין היחיד בסוגו. מין זה תואר לראשונה על ידי ליניאוס, שקרא לו Vultur harpyja ב-Systema naturae בשנת 1758. הוא נקרא על שם ההרפיות מן המיתולוגיה היוונית, והוא הציפור הלאומית של פנמה. הרפיה היא העוף החזק ביותר מבין העופות הדורסים בעולם.

תיאור פיזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרפיה היא העוף הדורס הגדול ביותר באמריקה (חוץ מהקונדוריים שאוכלים נבלות). היא גם נמנית עם העיטים הגדולים החיים כיום, בממוצע שנייה רק לעיטם שטלר ודומה במידותיה לעיט הפיליפיני. עיט האסטי, שחי בניו זילנד וכיום נכחד מהעולם, היה גדול ממנה כדי 40%.

אורך גופה של ההרפייה כ-90 ס"מ, מוטת כנפיה כ-210 ס"מ ומשקלה כ-8 ק"ג, אך עשוי להגיע כדי 9 ק"ג ובשבי אף יותר. צבעה שחור על גבה ולבן על בטנה פרט לפס שחור על חזה, וראשה אפור. הנקבות גדולות כדי שליש מהזכרים.

מבנה גופה של ההרפיה מותאם ליערות הטרופיים בהם היא חיה: זנבה ארוך מאוד לשם ניווט מדויק בין העצים, כנפיה רחבות מאוד וקצרות יחסית לדורס כה גדול. על ראשה ציצית המתרוממת כשהיא נדרכת או שומעת רעש.

אף כי העיטם הענק גדול ממנה, ההרפיה נמנית עם הדורסים החזקים ביותר הודות למבנה גופה, מקורה וכמובן טפריה. אצבעותיה מסוגלות להפעיל לחץ עצום ואורכו של הטופר האחורי הוא כ-65 מ"מ; לשם השוואה, לעיט הזהוב, שידוע כאחד הדורסים החזקים ביותר בממלכה ההולארקטית, ישנו טופר אחורי שאורכו בממוצע כ-55 מ"מ‏‏‏[1]. המקור צר, בינוני באורכו, מאונקל ורב-עוצמה, מותאם לקרוע נתחי בשר מטרף גדול וחזק כקופים ועצלנים.

תזונה וקינון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרפיה ניזונה בעיקר מיונקים החיים על עצים. משקל הטרף מגיע על פי רוב עד לחצי ממשקלה היא, וכולל חוטמנים ומכרסמים שונים, אך בזכות כוחה הרב היא מסוגלת גם ללכוד טרף כקופים ועצלנאים, שגודלם ככלבי רועים. היא עשויה גם להתקיף עופות.

הקן גדול ונבנה על צמרותיהם של עצים גבוהים. גודל התטולה הוא בדרך כלל שתי ביצים, אך לאחר בקיעתה של הביצה הראשונה מתעלמים מהשנייה וזו לא בוקעת. בני הזוג מגדלים גוזל אחד מדי 2-3 שנים. הגוזל כשיר לעוף לאחר כ-6 חודשים, אך הוריו ממשיכים להאכילו גם במשך 6-10 חודשים נוספים. ההורים תוקפניים ביותר כלפי פולשים ועשויים להתקיפם אם התקרבו.

Harpia harpyja -Belize Zoo-8-3c.jpg

שימור וקשרים עם האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרפיה נרדפה בעבר על ידי בני אדם, עקב האגדות שהופצו עליה לפיהן היא נוהגת לחטוף ילדים ולשאתם לקינה. כיום, הסכנה העיקרית המאיימת עליה היא כריתת יערות המהווים את בית הגידול שלה, בנוסף לקצב הריבוי הנמוך שלה הכולל גוזל אחד מדי שנה (?). הדבר גרם להיעלמותה מחלקים נרחבים של אמריקה הדרומית, וכיום היא מצויה בעיקר ליד שפך האמזונאס. מצבה מוגדר כ-"קרוב לסיכון", וה-"Peregrine Fund" הגדירה כעוף שעל מנת לשמרו בטבע יש לנקוט בגרעין רבייה ושחרור לטבע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.iwokrama.org/forest/images/talons.jpg טפרים מעופות דורסים שונים בעולם, מימין לשמאל: בז נודד, עקב אדום זנב, אוח אמריקני, עיטם לבן זנב, עיט זהוב והרפייה; מתוך האתר הבא.