השושלת הממלוכית של דלהי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קוטאב מינאר, דוגמה לסגנון הבנייה בתקופת שלטונה של השושלת

השושלת הממלוכית (אורדו: سلطنت غلامان), או שושלת גהולאם, הייתה שושלת השליטים הראשונה בסולטנות דלהי שבהודו בין 1206 ל-1290. קוטב א-דין אייבק (אנגלית: Qut-bud-din Aybak), מייסד השושלת, היה עבד טורקי לשעבר משבט אייבאק, שהתחיל את הקריירה כע'למאן (غلمان - עבדים זרים שנרכשו בצעירותם וחונכו על ברכי האסלאם כקציני צבא ממלוכיים) והגיע לעמדת פיקוד על הצבא ולניהול הטריטוריה של מוחמד מגהור בהודו.

לאחר מותו של מוחמד מגהור בשנת 1206 ללא יורש עצר, קוטב א-דין אייבק נלחם נגד יריביו ותפס את השלטון באימפריה. הוא קבע את עיר הבירה הראשונה שלו בלאהור, ומאוחר יותר בדלהי, שהייתה המקום שבו התחיל לבנות את מתחם קוטאב מינאר בו נמצא מגדל הניצחון קוטוב מינאר.

קוטב-אוד-דין מת באופן פתאומי ב-1210, ומאבק הירושה שהתחולל לאחר מכן הסתיים בניצחונו של אילטוטמיש, שהיה גם הוא עבד ע'למאני לשעבר. אילטוטמיש התחתן עם בתו של קוטב א-דין אייבק, וכל הסולטאנים שבאו אחריו (מלבד האחרון) הם צאצאיו, כולל בתו ראזיה ששלטה במשך ארבע שנים. הסולטאן באלבאן, גם הוא עבד ממלוכי לשעבר, שפיקד על הצבא של נאסיר אוד דין, התנגד למוגולים, ובסופו של דבר זכה בכתר בעצמו. לאחר תקופת שלטונם הקצרה של באלבאן ונינו, השושלת הממלוכית הודחה על ידי ג'אלאל-אוד-בין פרוז קהאליי משושלת קהאליי, שביססו את עצמם בביהאר ובבנגל בתקופת שלטונו של מומחמד גהורי.

רשימת הסולטאנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]