אורדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורדו (اردو)
סך כל הדוברים: כ־490,000,000
מספר הדוברים שזאת שפת אמם: כ־66,000,000 (1997)
שיטת הכתב: אלפבית אורדו
סיווג משפחתי: הודו־אירופית

 הודו־איראנית
  הודו־ארית
   הינדית (מרכזית)
    הינדית מערבית
     קרי בולי
      הינדוסטנית
       אורדו

מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: פקיסטן, אוטר פראדש, דלהי
גוף מפקח: רשות השפה הלאומית (פקיסטן), המועצה הלאומית לקידום שפת האורדו (הודו)[1]
ראו גם: שפהרשימת שפות

אֻרְדוּ (IPA: ˈʊrd̪u, אורדו: اردو) הוא ניב של ההינדוסטנית, המזוהה עם מוסלמים בדרום אסיה. אורדו היא השפה הלאומית והלינגואה פרנקה של פקיסטן. היא מדוברת בהיקף רחב גם בהודו, שם היא אחת מ־22 השפות המועמדות להיות שפות רשמיות ושפה רשמית של חמש מדינות בהודו. על בסיס ניב הכהרי בולי של דלהי, אורדו התפתחה תחת השפעת הפרסית, הערבית וההשפות הטורקיות למשך למעלה מ־900 שנים[2]. היא החלה להתעצב באזור שלו היום קוראים אוטר פראדש שבהודו, במהלך סולטנות דלהי (1206–1527), והמשיכה להתפתח תחת האימפריה המוגולית (1526–1858). לאורדו יש קשר של מובנות הדדית עם הינדי סטנדרטית המדוברת בהודו. שתי השפות חולקות את אותו הבסיס ההודי; הדקדוק והפונולוגיה שלהם כל כך דומים שנראה שהם שפה אחת[3]. האוכלוסייה המשולבת של דוברי ההינדי והאורדו היא הרביעית בגודלה בעולם. [4]

רוב המוגולים הגיעו משבט ברלאס, שהיה ממוצא מונגולי. השבט אימץ את התרבות הטורקית [5] ואת התרבות הפרסית[6][7] והתיישבו בטורקסטן ובח'ורסאן. שפת אמם הייתה צ'אגאטאי (אותה הם הכירו בתור טורקית) והם דיברו בנוחות גם בפרסית ה״לינגואה פרנקה״ של האליטה הטימורית.[8] עם זאת, לאחר הגיעם לתת היבשת ההודית, הצורך לתקשר עם התושבים המקומיים הוביל לשימוש בשפות הינדיות הנכתבות באלפבית הפרסי, עם כמה התאמות ספרותיות ואוצר מילים השאוב מהפרסית והטורקית. דבר זה הפך לתקן חדש הנקרא ״הינדוסטנית״, שהיא קודמת לאורדו.

אורדו לרוב עומדת בניגוד להינדי. מלבד השיוכים הדתיים, ההבדלים מוגבלים לרוב לצורות הסטנדרטיות: אורדו תקנית נכתבת בסגנון נסתעליק של האלפבית הפרסי ונשענת במקרים רבים על הפרסית ועל הערבית כמקור לאוצר מילים טכני וספרותי[9]. בניגוד מוחלט, ההינדי התקנית נכתבת בדוונאגרי ונשענת על הסנסקריט[10]. עם זאת, בשתי השפות קיימת כמות גדולה של מילים פרסיות, ערביות ומסנסקריט, ורוב הבלשנים מחשיבים אותם לשתי צורות תקניות של אותה השפות[11][12], ומחשיבים את ההבדלים כעניין סוציובלשני,[13] על אף שכמה מסווגים אותם בנפרד[14]. המובנות ההדדית קטנה בהקשרים ספרותיים ומיוחדים אחרים הנשענים על עגה מקצועית ומשכילה יותר משפת הרחוב. בשל הלאומיות הדתית מאז חלוקת הודו הבריטית והמתחים המשותפים הממושכים, דוברי שתי השפות כשפת אם מתייחסים אליהן כאל שפות שונות לחלוטין, על אף נקודות הדמיון הרבות בין השתיים בסביבה המדוברת. עם זאת, די קל למצוא הבדלים באוצר המילים.

היסטוריה של האורדו [עריכה]

שפות הודיות מזרחיות ומערביות (באדום). הינדי־אורדו היא אחת מהשפות ההינדיות המערביות.

המילה אורדו מגיעה מאותה המילה הטורקית שהביאה לאנגלית את המילה "horde" (שבט נודד). האורדו צמחה במצב של מגע לשוני שהתפתח מפלישות לתת היבשת ההודית על ידי שושלות טורקיות מהמאה ה־11 והלאה.[15] ראשית כשסולטאן מחמוד מההשושלת הע'זנווית כבש את אזור פנג'אב בתחילת המאה ה־11, אחר כך כשהשושלת הע'וית פלשה לצפון הודו במאה ה־12, ובצורה הרבה יותר רחבה עם הקמת סולטנות דלהי.

השפה הרשמית של השושלת הע'וית, סולטנות דלהי והאימפריה המוגולית ושל ממשיכיהם, וכמו כן שפת התרבות של השירה והספרות, הייתה הפרסית, בעוד ששפת הדת הייתה ערבית. רוב הסולטאנים והאצולה בתקופת הסולטנות היו טורקיים ממרכז אסיה שדיברו טורקית צ'אגאטאי כשפת אם. המוגולים גם היו צ'אגאטאים, אך אימצו מאוחר יותר את הפרסית. מוזפר עלם מניח שהפרסית הפכה ללינגואה פרנקה של האימפריה תחת אכבר בשל גורמים פוליטיים וחברתיים על רקעה הנזיל והלא עדתי[16]. שפת המגע החדשה שילבה במהרה ניבים אחרים, כמו פנג'אבי, הריאנבי וכארי בולי של המאה ה־17, הניב של הבירה החדשה בדלהי. בשנת 1800, כארי בולי נהייתה דומיננטית.[17]

הערות שוליים [עריכה]

  1. ^ National Council for Promotion of Urdu Language. Urducouncil.nic.in. אוחזר ב־2012-07-26.
  2. ^ A brief history of Urdu. BBC. אוחזר ב־2012-07-26.
  3. ^ Urdu language - Britannica Online Encyclopedia. Britannica.com. אוחזר ב־2012-07-26.
  4. ^ Statistical Summaries, by size. Ethnologue. אוחזר ב־2012-07-26.
  5. ^ Babur באנציקלופדיה בריטניקה
  6. ^ "Timurids" . The Columbia Encyclopedia. New York: Columbia University. אוחזר ב־2012-07-26. 
  7. ^ למידע נוסף על החברה הטורקו־פרסית בימי הביניים במרכז אסיה ובאיראן, קראו את הערך המסורת הטורקו־פרסית.
  8. ^ Iran: The Timurids and Turkmen באנציקלופדיה בריטניקה.
  9. ^ Bringing Order to Linguistic Diversity: Language Planning in the British Raj. Language in India. אוחזר ב־2012-07-26.
  10. ^ A Brief Hindi - Urdu FAQ. sikmirza. אוחסן מהמקור ב־2012-07-26. אוחזר ב־2012-07-26.
  11. ^ Hindi/Urdu Language Instruction. University of California, Davis. אוחסן מהמקור ב־2008-04-05. אוחזר ב־2012-07-26.
  12. ^ Ethnologue Report for Hindi. Ethnologue. אוחזר ב־2012-07-26.
  13. ^ Urdu and it's Contribution to Secular Values. South Asian Voice. אוחזר ב־2012-07-26.
  14. ^ "Some notes on Hindi and Urdu" (1996). The Annual of Urdu studies 11: 203–208.. 
  15. ^ History of Urdu language. Docstoc.com. אוחזר ב־2012-07-26.
  16. ^ Alam, Muzaffar. "The Pursuit of Persian: Language in Mughal Politics." In Modern Asian Studies, vol. 32, no. 2. (May, 1998), pp. 317–349.
  17. ^ H. Dua, 2006, "Urdu", in the Encyclopedia of Language and Linguistics, 2nd edition.

קישורים חיצוניים [עריכה]

סרט: שיר ללימוד האותיות בשפת אורדו באתר 'שיאה טיוי'.


Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.