אורדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורדו (اردو)
מדינות בהן מדוברת: פקיסטן, הודו, ובנוסף מיעוט דוברים במדינות הבאות: בחריין, איחוד האמירויות הערביות, עומאן, קטאר וערב הסעודית
אזורים בהם מדוברת: המזרח התיכון, מרכז אסיה
סך כל הדוברים: כ־490,000,000
דוברי שפת אם: כ־66,000,000 (1997)
כתב: אלפבית אורדו

(שפה הנכתבת מימין לשמאל)

סיווג משפחתי: הודו-אירופית
הודו-איראנית
הודו-ארית
הינדית (מרכזית)
הינדית מערבית
כהארי בולי
הינדוסטנית
אורדו
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: פקיסטן, אוטר פראדש, דלהי
גוף מפקח: רשות השפה הלאומית (פקיסטן), המועצה הלאומית לקידום שפת האורדו (הודו)‏[1]
ראו גם: שפהרשימת שפות

אֻרְדוּ (IPA:‏ ; אורדו: اردو) היא ניב של הינדוסטנית, המזוהה עם מוסלמים בדרום אסיה. זוהי השפה הלאומית והלינגואה פרנקה של פקיסטן. היא מדוברת בהיקף נרחב גם בהודו, שם היא אחת מ-22 השפות המועמדות להיות שפות רשמיות ושפה רשמית של חמש מדינות בהודו. על בסיס ניב הכהרי בולי של דלהי, היא התפתחה תחת השפעת הפרסית, הערבית והשפות הטורקיות למשך למעלה מ-900 שנים‏[2]. היא החלה להתעצב באזור הקרוי אוטר פראדש שבהודו, במהלך סולטנות דלהי (1206-1527), והמשיכה להתפתח תחת האימפריה המוגולית (1526-1858). לשפה ישנו קשר מובנות הדדית עם הינדי סטנדרטית המדוברת בהודו. שתי השפות חולקות את אותו הבסיס ההודי; הדקדוק והפונולוגיה שלהן כה דומים עד כי נראה שהן שפה אחת‏[3]. האוכלוסייה המשולבת שלהן הנה הרביעית בגודלה בעולם.‏[4]

רוב המוגולים הגיעו משבט ברלאס, שהיה ממוצא מונגולי. השבט אימץ את התרבות הטורקית[5] ואת התרבות הפרסית[6][7] והתיישבו בטורקסטן ובח'ורסאן. שפת אמם הייתה צ'אגאטאי (אותה הם הכירו בתור טורקית) והם דיברו בנוחות גם בפרסית הלינגואה פרנקה של האליטה הטימורית.‏[8] עם זאת, לאחר הגיעם לתת-היבשת ההודית, הצורך לתקשר עם התושבים המקומיים הוביל לשימוש בשפות הינדיות הנכתבות באלפבית הפרסי, עם כמה התאמות ספרותיות ואוצר מלים השאוב מהפרסית והטורקית. דבר זה הפך לתקן חדש הנקרא הינדוסטנית, הקודמת לאורדו.

אורדו לרוב עומדת בניגוד להינדי. מלבד השיוכים הדתיים, ההבדלים מוגבלים לרוב לצורות הסטנדרטיות: אורדו תקנית נכתבת בסגנון נסתעליק של האלפבית הפרסי ונשענת במקרים רבים על הפרסית ועל הערבית כמקור לאוצר מלים טכני וספרותי‏[9]. בניגוד מוחלט, ההינדי התקנית נכתבת בדוונאגרי ונשענת על הסנסקריט[10]. עם זאת, בשתי השפות קיימת כמות גדולה של מלים פרסיות, ערביות וסנסקריטיות, ורוב הבלשנים מחשיבים אותן לשתי צורות תקניות של אותן השפות‏[11][12], ורואים את ההבדלים כעניין סוציו-בלשני,‏[13] על אף שכמה מסווגים אותם בנפרד‏[14]. המובנות ההדדית קטנה בהקשרים ספרותיים ומיוחדים אחרים הנשענים על עגה מקצועית ומשכילה יותר משפת הרחוב. בשל הלאומיות הדתית מאז חלוקת הודו והמתחים המשותפים הממושכים, דוברי שתי השפות כשפת אם מתייחסים אליהן כאל שפות שונות לחלוטין, על אף נקודות הדמיון הרבות בין השתיים בסביבה המדוברת. עם זאת, די קל למצוא הבדלים באוצר המלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפות הודיות מזרחיות ומערביות (באדום). הינדי־אורדו היא אחת מהשפות ההינדיות המערביות

המלה "אורדו" שורשה באותה המלה הטורקית שהושאלה לאנגלית בצורת "horde" (שבט נודד). האורדו צמחה במצב של מגע לשוני שהתפתח מפלישות לתת-היבשת ההודית על ידי שושלות טורקיות מהמאה ה-11 והלאה.‏[15] ראשית כשכבש הסולטאן מחמוד מההשושלת הע'זנווית את אזור פנג'אב בתחילת המאה ה-11, אחר כך כשפלשה השושלת הע'וית לצפון הודו במאה ה-12, ובצורה רחבה בהרבה עם הקמת סולטנות דלהי.

השפה הרשמית של השושלת הע'וית, סולטנות דלהי והאימפריה המוגולית וממשיכיהן, וכמו כן שפת התרבות של השירה והספרות, הייתה הפרסית, בעוד ששפת הדת הייתה ערבית. רוב הסולטאנים והאצולה בתקופת הסולטנות היו טורקיים ממרכז אסיה שדיברו טורקית צ'אגאטאי כשפת אם. המוגולים היו אף הם צ'אגאטאים, אך אימצו מאוחר יותר את הפרסית. מוזפר עלם מניח שהפרסית הפכה ללינגואה פרנקה של האימפריה תחת אכבר בשל גורמים פוליטיים וחברתיים על רקעה הנזיל והלא עדתי‏[16]. שפת המגע החדשה שילבה במהרה ניבים אחרים, כפנג'אבי, הריאנבי וכהארי בולי של המאה ה-17, ניב הבירה החדשה בדלהי. בשנת 1800 הייתה כהארי בולי לדומיננטית.‏[17]

פונמות באורדו
סדקי ענבלי וילוני חכי כפוף בתר־
מכתשי
מכתשי
/שיני
שפתי
שיני)
אפי (ɳ) n m
סותם (q) gʱ kʰ ɖʱ ʈʰ ʱ ʰ bʱ pʱ
מחוכך ʤʱ ʧʰ
חוכך ɦ x) ʃ z s ʋ f
מקורב
(צדי)
j
l
מקיש ʱ) ɾ
* תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט
  • פונמות שוליות ולא-אוניברסליות בסוגריים
תנועות באורדו (הינדי)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט: שיר ללימוד האותיות בשפת אורדו באתר 'שיאה טיוי'.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ National Council for Promotion of Urdu Language. Urducouncil.nic.in. אוחזר ב־2012-07-26.
  2. ^ A brief history of Urdu. BBC. אוחזר ב־2012-07-26.
  3. ^ Urdu language - Britannica Online Encyclopedia. Britannica.com. אוחזר ב־2012-07-26.
  4. ^ Statistical Summaries, by size. Ethnologue. אוחזר ב־2012-07-26.
  5. ^ Babur באנציקלופדיה בריטניקה
  6. ^ "Timurids" . The Columbia Encyclopedia. New York: Columbia University. אוחזר ב־2012-07-26. 
  7. ^ למידע נוסף על החברה הטורקו־פרסית בימי הביניים במרכז אסיה ובאיראן, קראו את הערך המסורת הטורקו-פרסית.
  8. ^ Iran: The Timurids and Turkmen באנציקלופדיה בריטניקה.
  9. ^ Bringing Order to Linguistic Diversity: Language Planning in the British Raj. Language in India. אוחזר ב־2012-07-26.
  10. ^ A Brief Hindi - Urdu FAQ. sikmirza. אוחסן מהמקור ב־2012-07-26. אוחזר ב־2012-07-26.
  11. ^ Hindi/Urdu Language Instruction. University of California, Davis. אוחסן מהמקור ב־2008-04-05. אוחזר ב־2012-07-26.
  12. ^ Ethnologue Report for Hindi. Ethnologue. אוחזר ב־2012-07-26.
  13. ^ Urdu and it's Contribution to Secular Values. South Asian Voice. אוחסן מהמקור ב־2013-01-05. אוחזר ב־2012-07-26.
  14. ^ "Some notes on Hindi and Urdu" (1996). The Annual of Urdu studies 11: 203–208.. 
  15. ^ History of Urdu language. Docstoc.com. אוחזר ב־2012-07-26.
  16. ^ Alam, Muzaffar. "The Pursuit of Persian: Language in Mughal Politics." In Modern Asian Studies, vol. 32, no. 2. (May, 1998), pp. 317–349.
  17. ^ H. Dua, 2006, "Urdu", in the Encyclopedia of Language and Linguistics, 2nd edition.


Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.