דלהי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דלהי (טריטוריית איחוד)
दिल्ली
מדינה הודוהודו הודו
טריטוריית איחוד טריטוריית הבירה הלאומית דלהי
ראש השרים ארווינד קג'ריוואל
תאריך ייסוד העשור הראשון של המאה ה־5 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 1,483 קמ"ר
גובה 239 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בטריטוריית איחוד 26,495,000 (2016)
 ‑ במטרופולין 18,639,762 (2009)
 ‑ צפיפות 11,463 נפש לקמ"ר (2009)
קואורדינטות 28°37′N 77°14′E / 28.61°N 77.23°E / 28.61; 77.23
אזור זמן UTC +5:30
אתר האינטרנט הרשמי של דלהי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טריטוריית הבירה הלאומית דלהי (National Capital Territory of Delhi - NCT), החופפת בגבולותיה למטרופולין דלהי (דלהי: दिल्ली או Dillī בהינדי ובנגלית, ו־دیلی באורדו), היא טריטוריית איחוד מיוחדת המנוהלת במשותף על ידי ממשלת הודו, ממשל מקומי ושלושה תאגידים עירוניים - "המועצה העירונית ניו דלהי", המהווה את עיר הבירה של הודו ובשטחה מצוי מושב הממשל המרכזי, "התאגיד העירוני של דלהי" (האחראי על רוב שטח המטרופולין) ו"מועצת מחנה דלהי" (בפיקוד הצבא ההודי).

דלהי היא המטרופולין ה-8 בגודלו בעולם מבחינת גודל האוכלוסייה, והשני בהודו (אחרי מומבאי) - במטרופולין דלהי מתגוררים למעלה מ-18 מיליון בני אדם. מבחינת שטחה היא הגדולה בהודו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלהי הישנה (Old Delhi), הממוקמת על גדתו המערבית של נהר היאמונה (אחד מיובלי הגנגס), מיושבת ברציפות מאז המאה ה-6 לפני הספירה, ויש שרידים להתיישבות אנושית במקום מהמאה ה-11 לפני הספירה. העיר התפתחה מאז האימפריה המאורית. שרידי שבע ערים התגלו במטרופולין של דלהי, והמישור מסביב זרוע בשרידיהן. ב-1206 קוטב א-דין אייבק ייסד במקום את "סולטנות דלהי", שאחד השרידים המרשימים ממנה הוא הקוטוב מינאר.

במאה ה-14 התחזקה הסולטנות וכבשה בהדרגה את מרבית הודו[1].

דלהי הישנה נבנתה על ידי השליט המוגולי שאה ג'האן ב-1638, והוקפה ביצורים אדירים. מצויים בה כמה מהבניינים היפים והמפוארים בעולם - כמו המצודה האדומה ומסגד הג'אמה (Jama Masjid) הענקי. העיר נבזזה פעמים רבות בתולדותיה. ב-1739 כבשוה כוחות מלך פרס נדיר שאה. אלפים מתושביה נטבחו, וכס הטווס המפורסם, שעמד באולם קבלות הפנים הציבוריות, נלקח והובא לאיראן. העיר נבזזה פעמיים נוספות באמצע המאה ה-18. ב-1857, בפרוץ המרד ההודי בבריטים, צרו עליה חיילים בריטים במשך ארבעה חודשים ולבסוף כבשוה.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית המאה ה-20 התגוררו בדלהי 150,000 איש. ב-1912 החליטו השלטונות הבריטיים להעתיק את בירתם לדלהי, ולשם כך הוכרז על מבצע בנייה עצום ממדים - בנייתה של דלהי החדשה. רק בתחילת שנות ה-30 הסתיימה הבנייה והנציב העליון הבריטי עבר להתגורר בה. לאחר עצמאות הודו חוותה דלהי פריחה כלכלית, שהביאה לגדילה משמעותית באוכלוסייתה בעקבות הגירה של כפריים רבים אל העיר. עם זאת, התעצמות העיר תרמה גם לצפיפות רבה, פקקי תנועה וזיהום אוויר ולמצוקת דיור.

כלכלה ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור התרמילאים פאהארגאנג' (Paharganj) -"המיין בזאר"

דלהי היא אחת הערים המפותחות ביותר בהודו מבחינה כלכלית, ומהווה את המרכז הכלכלי של צפון הודו. ההכנסה לנפש בדלהי, היא השלישית מבין כל מדינות הודו.

דלהי מהווה צומת מרכזי במערכת הרכבות המפותחת של הודו ובעיר מספר תחנות רכבת. מדלהי יוצאים גם קווי אוטובוס רבים לכל חלקי הודו. בפאתי העיר נמצא נמל התעופה הבינלאומי אינדירה גנדי. בשנת 2004 נפתח בעיר הקו הראשון של רכבת תחתית. לנסיעות קצרות, נפוץ בעיר השימוש באוטו-ריקשה.

אתרים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ניו דלהי#אתרי מסחר, תרבות ומורשת

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין אפריל ליולי החום בדלהי כבד, ועולה לעיתים קרובות על ‏ 40.[2] ביולי ואוגוסט מגיעים גשמי המונסון הכבדים המפחיתים את החום אך מלווים בעלייה בלחות, כשלאחריהם חוזר החום. החורף נמשך בין נובמבר לינואר, ומתאפיין בערפל כבד ובראות לקויה. מזג האוויר הנוח והנעים ביותר הוא במהלך החודשים פברואר ומרץ.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלהי היא טריטוריית איחוד, אך ב-1992 תוקנה חוקת הודו והקומה האספה המחוקקת של דלהי והעיר קיבלה מעמד עצמאי.

החל מ-2015 שולטת בטריטורייה מפלגת אאם אדמי, שזכתה ב-67 מתוך 70 מחוזות הבחירה ב-2015 וב-62 ב-2020. ראש השרים הוא יושב ראש המפלגה ארווינד קג'ריוואל.

היהודים בדלהי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב כלשהו לאחר חורבן בית שני, הגיעו ככל הנראה יהודים לדלהי בכמויות קטנות[3].

באמצע המאה ה-20 התבססה בדלהי קהילה רחבה יותר של יהודים, בעיקר כסוחרים מקהילת בומביי. כיום מונה הקהילה המקומית היהודית של עדת "בני ישראל" משפחות בודדות, יש בית כנסת אחד ובית קברות יהודי. פרט לקהילה שוהים בדלהי משפחות ישראליות רבות וכן יהודים מהתפוצות שעובדים בעיר וכן מטיילים ומבקרים שדלהי היא תחנת מעבר עבורם.

בשנת 1993 נפתח בית חב"ד בדלהי על ידי שליחי חב"ד, באזור התרמילאים פאהארגאנג' (Paharganj) המכונה גם המיין בזאר. בשנת 2010 נפתח בית חב"ד נוסף עבור המשפחות היהודיות הגרות בשכונה אחרת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Interactive World History Atlas since 3000 BC
  2. ^ משה ברוור, דלהי, האנציקלופדיה העברית, עמ' 623 - 624
  3. ^ Henry Foy, Delhi's last ten Jewish families guard an ancient heritage, Reuters, ‏1 באפריל 2011