השריפה הגדולה של שיקגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: יש לשלב את הפסקה על "אגדת השריפה" באופן יותר טוב.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
השריפה הגדולה של שיקגו בציור
תיאור השריפה בעיתון החבצלת, נובמבר 1871
מפת השריפה, 1871. האזור המסומן בצבע כהה הוא חלק העיר שנשרף
מרכז שיקגו למחרת השריפה

השריפה הגדולה של שיקגו התרחשה בין 8 באוקטובר ל-10 באוקטובר 1871, כילתה כ-10 קמ"ר במרכז שיקגו, ונהרגו בה מאות בני אדם. שיקום העיר החל מיד עם כיבוי השריפה והיא הצליחה להשתקם באופן מרשים. על דגל העיר מופיעים ארבעה כוכבים, לציון אירועים מכוננים בחיי העיר, כשאחד מהם יוחד לשריפה.

תיאור המקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השריפה פרצה באזור כפרי-למחצה ממערב למרכז העיר בשעה 21:00. מספר גורמים סייעו להתפשטות מהירה של האש. בתי שיקגו היו עשויים עץ, השנה הייתה שנת בצורת, באותה עת נשבו רוחות יבשות עזות מכיוון דרום-מערב שהפיחו את הלהבות ממקור השריפה אל כיוון מרכז העיר, וכוחות הכיבוי היו מותשים משריפות היום הקודם ואיחרו להגיע למקור אש.

הכבאים, שהגיעו באיחור של כשעה, כשהלהבות כבר השתוללו במרכז העסקים, ניסו להילחם באש ללא הצלחה. התושבים שהצליחו להימלט נהרו אל חופי ימת מישיגן. ב-9 באוקטובר הוכרז בעיר ממשל צבאי, על מנת לאפשר לעירייה לשלוט במידה כלשהי באירועים ובפעילות כוחות ההצלה.

השריפה דעכה לבסוף מעצמה, לאחר שכילתה את כל חומר הבעירה.

לאחר השריפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר השריפה, שהיה עדיין לוהט במשך ימים, נמנו 17,500 מבנים שנהרסו כליל ונרשם נזק ממוני של 222 מיליון דולר. 90 אלף מתוך כ-300 אלף תושבי האזור שנפגע נותרו חסרי בית. בין 200 ל-300 איש נהרגו, מתוכם נמצאו 125 גופות. מגדל המים של שיקגו, העשוי אבן, שרד את השריפה ומהווה דוגמה יחידה לאדריכלות העיר שנשרפה.

בין היתר כלה בשריפה מלון פאלמר, 13 ימים בלבד לאחר חנוכתו המפוארת, שמשכה עניין רב. מנהלו החל מיד כשהתאפשר הדבר להקים את המלון מחדש, תוך שהוא מתקין בו מערכות חדשניות למניעת שריפות.

מאמצי השיקום החלו מיד, במטרה מוצהרת לנצל את האירוע כדי לבנות מחדש את העיר כעיר הטובה ביותר בארצות הברית. השיקום הפיזי, שנתן דרור לאדריכלים רבים ליצור מבנים מונומנטליים, שדרות רחבות ופארקים, התקיים בד בבד עם שיקום חברתי ועזרה לנפגעים תוך הפגנת סולידריות. רק 22 שנים מאוחר יותר כבר אירחה העיר את התערוכה העולמית של שיקגו (1893), התערוכה העולמית הגדולה והמוצלחת ביותר שהתקיימה עד אז.

השריפה איפשרה את בנייתה של העיר מחדש בהתאם לתוכנית ארכיטקטונית ואילצה בנייה מהירה, טובה וזולה. צעד זה העניק לעיר צביון מיוחד וקידם את האדריכלות והנדסת הבניין המודרנית (ובראשה אסכולת שיקגו באדריכלות). במהלך בניית העיר מחדש, נבנה בשנת 1885 גורד השחקים הראשון בעולם, בניין ביטוח הבית.

"אגדת השריפה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה תשע בערב ב-8 באוקטובר, יום ראשון, 1871 פרצה אחת השריפות האיומות ביותר שראתה ארצות הברית, בעיר שיקגו. הגיץ הראשון היה ברחוב דה קובן (DeKoven) שבמערב העיר באסם של גברת אולירי. בתוך שעה נחרב מערב העיר.

בשעה בה גברת ואדון אולירי שהו בביתם ובעוד בבית הקדמי אותו השכירו למשפחת מקלאולין נערכה מסיבה קטנה. עיתונאי בשם מייקל ארן פרסם כתבה בה סיפר כי השריפה החלה כאשר הפרה של גברת אולירי פגעה בעששית שנפלה ארצה והציתה את המקום. מאוחר יותר התפרסה לכיוון שאר העיר כשמיס אולירי עצמה עסקה בחליבת הפרה.

רק לפני מותו הודה כי דניאל (דניס) סאליבן הידוע כ"רגל עץ", אזרח העיר, סיפר לו את הסיפור שלדבריו הבחין בשריפה עשרים או עשרים וחמש דקות לאחר תשע בערב בעודו שוהה אצל אחד השכנים המרוחק כמה בלוקים ממשפחת אולירי. הסיפור על הפרה נשמע לו צבעוני ומעניין יותר מהסיפור המקורי והאמיתי והחליט לפרסם את הסיפור על הפרה של מיס קתרינה ופטריק אולירי בעיתון בו עבד.

רק לקראת השעה 21:40 הגיעה הידיעה למכבי האש, שלא ייחסו לידיעה חשיבות רבה. כשהבינו את גודל האסון מיהרו אל האסם, אך עקב זמן פעילותם, טעותם בכך שנסעו בכיוון ההפוך ומזג האוויר - דבר מזה לא עזר להם למנוע את האסון הנורא שגרף עימו מאות קורבנות. אזרחי העיר נכנסו לפניקה וברחו בעוד נפשם בם. השריפה גרמה להרס רב של קילומטרים על קילומטרים, ונדרשו לאנשי העיר מספר שנים לשקם את העיר מחדש. הם אף דאגו לבנות את הבתים בצורה חדשנית ובטוחה הרבה יותר מאשר בעבר.

התושבים תלו בגברת אולירי את האשם עד יום מותה על השריפה ורק מאה שנים לאחר פטירתה הוציאו אותה מכלל אשם. דניס סאליבן, אשר החל בכל הסיפור, לא יכל לראות את השריפה ממקום מושבו בגלל בלוק שהסתיר את האסם. רגע לפני השריפה ביקר אצל משפחת אולירי ולאחר מכן חלף כדבריו על פני ביתו והמשיך הלאה אל בית השכן. וכשהבחין בשריפה רץ לפנות את בעלי החיים וצעק באין שומע "אש".

כיום, כפי הנראה לפי הדברים שנראים על פני השטח, "רגל עץ" החל את השריפה בטעות בעודו גונב חלב מהפרה של גברת אולירי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]