תערוכה עולמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הביתן ההולנדי באקספו 2000 בהנובר, אחד הביתנים הפופולריים ביותר בתערוכה. הוא נועד להוות דוגמה לדרכים שבהן ההולנדים מתמודדים עם חלל גאוגרפי מוגבל: בקומה הראשונה שלו יש שדות פרחים, בקומה השנייה יער, ועל קומת הגג (הנתמכת רק בגזעי עצים) ביצה אמיתית, וטחנות רוח המספקות את כל החשמל למבנה.

תערוכה עולמית, או יריד עולמי, או אקספו (Expo), הוא שמן של מספר תערוכות ציבוריות גדולות המתקיימות בעולם מאז מחצית המאה ה-19. הגוף הרשמי המפקח על התערוכות העולמיות הוא הלשכה לתערוכות בינלאומיות (צרפתית BIE - Bureau International des Expositions) אשר נוסד בשנת 1928. תערוכות המאושרות על ידי הלשכה לתערוכות בינלאומיות מחולקות למספר סוגים – עולמיות, בינלאומיות ומיוחדות. התערוכות נמשכות בדרך כלל בין שלושה לשישה חודשים. בנוסף, מדינות מקיימות תערוכות לאומיות או בינלאומיות משל עצמן, ללא הפיקוח של הלשכה לתערוכות.

בימינו, תערוכות עולמיות הן האירוע הבינלאומי השלישי בגודלו בעולם מבחינת משקלו הכלכלי והתרבותי, זאת לאחר גביע העולם בכדורגל והמשחקים האולימפיים. תערוכות עולמיות מתקיימות זה למעלה ממאה וחמישים שנה והן מקיימות מסורת ותיקה יותר מן המשחקים האולימפיים של העת החדשה והגביע העולמי בכדורגל. התערוכה העולמית הראשונה התקיימה בארמון הבדולח בהייד פארק שבלונדון בשנת 1851 תחת השם "תערוכה גדולה של יצירות התעשייה של כל האומות". קיום ה"תערוכה הגדולה", כפי שכונתה לימים, היה רעיון של הנסיך אלברט, בעלה של המלכה ויקטוריה, והתערוכה הייתה התערוכה הבינלאומית הראשונה של מוצרי תעשייה, סחר בינלאומי ויחסים בינלאומיים ואפילו תיירות. היא הייתה הראשונה בשרשרת של תערוכות בינלאומיות שכונו "תערוכות עולמיות", המתקיימות עד לימינו אלה.

מקור המשיכה העיקרי של התערוכות הבינלאומיות הוא הביתנים הבינלאומיים, שאותם מקימות המדינות המשתתפות. ב"אקספו 2000", שנערכה בעיר הנובר, עיצבה כל מדינה, כנהוג, את ביתן התערוכה שלה. עלותו של כל ביתן לאומי הסתכמה בממוצע ביותר מ-26 מיליון דולר. לנוכח הוצאות כבדות אלה היו מדינות באיחוד האירופי שהביעו ספקות באשר לתועלת הכלכלית הצומחת מהשקעה זו, תועלת שקשה להעריכה. מחקר עצמאי אחד על התועלת הכלכלית המופקת מהשתתפות בתערוכה עולמית, נעשה על הביתן ההולנדי בתערוכת "אקספו 2000". מחקר זה העריך כי הביתן, אשר עלה לממשלת הולנד כ-70 מיליון דולר, הביא להכנסות פוטנציאליות של כ-700 מיליון דולר לכלכלה ההולנדית. המחקר אף זיהה מספר מאפייני מפתח המנבאים הצלחת ביתנים בינלאומיים בתערוכות עולמיות‏[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורן של התערוכות העולמיות נמצא במסורת הצרפתית של תערוכות לאומיות ששיאן היה בתערוכה הצרפתית התעשייתית בשנת 1844 בפריז. לאחר תערוכה זו באו מספר תערוכות לאומיות ביבשת אירופה ואחריהן התקיימה התערוכה הבינלאומית הראשונה בלונדון.

מאז שהחלו להתקיים, בשנת 1851, התפתח והשתנה אופיין של התערוכות העולמיות. בהתפתחות זו ניתן להבחין באופן גס בשלוש תקופות שונות: תקופת התיעוש, תקופת מפגש התרבויות ותקופת המיתוג הלאומי.

תקופת "התיעוש": 1938-1851[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה זו רוב התערוכות העולמיות התמקדו בסחר עולמי ובהצגת חידושים והישגים טכנולוגיים. התערוכות העולמיות היו המקום שבו הוצגו ההמצאות והחידושים האחרונים מרחבי העולם במקום אחד. התערוכה העולמית בלונדון בשנת 1851, ‏[2] התערוכה העולמית של פריז (1889), התערוכה העולמית של שיקגו (1893), בשנת 1900 בפריז, התערוכה הבינלאומית להיגיינה בשנת 1911 בדרזדן, בשנת 1915 בסן פרנסיסקו, היו כולן תערוכות פורצות דרך בחידושים שהוצגו בהן. המצאות כגון הטלפון, הוצגו לראשונה בתקופה זו. חלק ניכר מתדמיתן של התערוכות העולמיות עד היום נשען על אותם הימים.

תקופת מפגש התרבויות: 1991-1939[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכה העולמית של ניו יורק (1939) והתערוכה בסטוקהולם בשנת 1949 סמלו את השינוי שחל במוקד התערוכות העולמיות. מאותה עת החלו התערוכות העולמיות להיות מבוססות יותר על החשיבות והייחודיות התרבותית של המדינות המשתתפות, והתייחסו יותר להיבטים שונים של התרבות האנושית. התערוכות הפכו עתידניות יותר באופיין ואוטופיסטיות בהיקפן. פיתוחים טכנולוגיים והמצאות עדיין נותרו נושא חשוב בתערוכות, אולם לא היוו עוד את הנושאים המרכזיים שלהן. כך, למשל, הנושא המרכזי של תערוכת ניו יורק בשנת 1939 היה "עולם המחר", ובסטוקהולם - "ספורט". מפגשי תרבויות וחילופי תרבויות החלו להיות הנושאים הבולטים בתערוכות. התערוכות הבולטות ביותר בנושא מפגש התרבויות, לדעת רבים, נערכו במונטריאול בשנת 1967 (אקספו 67') ובאוסקה, יפן (אקספו 70').

תקופת המיתוג הלאומי: 1992 – ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מן התערוכה העולמית בעיר סביליה בשנת 1992, "אקספו 92", המדינות המשתתפות בתערוכה החלו להשתמש בביתניהן באופן בולט יותר כבמה לשיפור תדמיתן העולמית. פינלנד, יפן, קנדה, צרפת וספרד הן דוגמאות בולטות למגמה זו. מחקר שנערך בתערוכה העולמית בהנובר בשנת 2000 הראה כי שיפור התדמית הלאומית הייתה המטרה המרכזית של 73% מן המדינות שהשתתפו בתערוכה‏[3]. בעולם שבו תדמית לאומית טובה היא נכס לאומי, ביתני התערוכה הפכו לכלי במסע פרסום והתערוכה העולמית כולה הפכה לכלי למיתוג לאומי. בנפרד מן הסיבות התרבותיות והסמליות, המדינות המארחות (והערים והאזורים בהם מתקיימת התערוכה) עושים שימוש בתערוכה העולמית כדי למתג את עצמם. כך למשל, ספרד עשתה שימוש בתערוכה העולמית בשנת 1992, ובמשחקים האולימפיים בקיץ 1992 בברצלונה, כדי להדגיש את מעמדה החדש כמדינה מודרנית, דמוקרטית וחברה בולטת באיחוד האירופי ובקהילה העולמית.

בימינו ניתן למצוא בתערוכות העולמיות מרכיבים מכל שלוש התקופות ההיסטוריות. התערוכות מציגות חידושים טכנולוגיים, משמשות קרקע למפגש תרבויות וכן מסייעות למיתוג לאומי של המדינות המשתתפות בהן וכן למדינה ולעיר המארחת.

סוגי תערוכות עולמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימינו קיימים שני סוגים של תערוכות עולמיות, תערוכות רשומות ותערוכות מוכרות. התערוכות הרשומות הן התערוכות הגדולות יותר. בעבר כונו התערוכות הרשומות "תערוכות אוניברסליות". מונח זה אינו נמצא עוד בשימוש רשמי. בתערוכות רשומות, המדינות המשתתפות בונות בדרך כלל ביתנים נפרדים לעצמן. לכן, אלה התערוכות המפוארות ביותר והיקרות ביותר. התערוכות הרשומות מתקיימות בדרך כלל לאורך שישה שבועות עד שישה חודשים. מאז שנת 1995, פרק הזמן בין תערוכה רשומה אחת לבאה אחריה הוא לפחות חמש שנים. התערוכה הרשומה האחרונה נערכה בשנת 2010 בשנגחאי.

תערוכות מוכרות קטנות יותר בהיקפן ובהשקעות המבוצעות בהן ומתקיימות לאורך תקופה קצרה יותר, בין שלושה שבועות לשלושה חודשים. בעבר כונו תערוכות אלה בשם "תערוכות בינלאומיות" או "תערוכות מיוחדות", אולם מונחים אלה אינם נמצאים עוד בשימוש רשמי. שטח תערוכות אלה אסור שיעלה על 250 דונם והגוף המארגן חייב לבנות ביתנים עבור המדינות המשתתפות, חינם וללא דמי שכירות, מסים, או חיובים אחרים. הביתנים של המדינות המשתתפות מוגבלים בשטחם ל-1,000 מטר רבוע בלבד. רק תערוכה מוכרת אחת מתקיימת בין שתי תערוכות רשומות‏[4].

תערוכות בינלאומיות מקצועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשורים האחרונים מתפתחת בעולם תעשיית התערוכות הבינלאומיות המקצועיות. מדובר בתערוכות המפגישות את אנשי המקצוע מענף מסוים מכל העולם.

בין התערוכות המוכרות והגדולות ניתן למנות את:

  • דרופה, בדיסלדורף גרמניה - בענף הדפוס
  • sima בפאריס - תערוכת חקלאות
  • ifat במינכן - לאיכות הסביבה

גרמניה היא המדינה הבולטת ביותר בעולם בתחום זה. המדינה מסייעת לתערוכות ורואה בהם ענף כלכלי חשוב. בגרמניה מספר רב של מרכזים לתערוכות בערים אסן, כלן, ברלין, דיסלדורף, פרנקפורט, נירנברג ומינכן. רוב התערוכות המקצועיות החשובות בעולם מתקיימות במערב אירופה (בעיקר באיטליה, צרפת ובגרמניה). בעשור האחרון מתפתחות תערוכות מקצועיות חשובות גם ברוסיה ובמזרח.

תערוכות רשומות ("תערוכות עולמיות")[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות עולמיות מתמקדות בנושאים עולמיים המתייחסים למלוא היקף ההתנסות האנושית. בתערוכות עולמיות אלה הביתנים הלאומיים השונים משקפים את מבטה של כל מדינה על הנושא המרכזי. הנושא המרכזי לתערוכה העולמית ביפן בשנת 2005, "אקספו 2005", היה "חוכמת הטבע". תערוכות עולמיות נערכות בדרך כלל בפרקי זמן מרוחקים יותר מאלה של תערוכות מיוחדות או בינלאומיות, זאת משיקולי עלות. כדי להבחין בין התערוכות העולמיות לבין התערוכות הקטנות יותר, התערוכה העולמית חייבת להקים ביתנים מיוחדים ונפרדים במיוחד לצורך התערוכה. כתוצאה מכך, המדינות מתחרות ביניהן בהקמת ביתני תערוכה בעלי עיצובים יוצאי דופן הנטבעים בזיכרון. דוגמאות בולטות מן העת האחרונה כוללות את ביתני המדינות יפן, צרפת, מרוקו וספרד ב"אקספו 92" בסביליה. לעתים בוחרות מדינות לשלוח לתערוכה ביתן בבנייה טרומית לצורך הקמה במתחם התערוכה, יש ומדינות מתפתחות בוחרות להקים ביתן משותף כדי לחסוך בעלויות ההקמה היקרות (כך למשל הקימו מדינות מרכז אמריקה ביתן משותף בתערוכה העולמית בשנת 1992).

התערוכה העולמית היחידה שהתקיימה ללא אישור הלשכה לתערוכות בינלאומיות נערכה בניו יורק בשנים 1964-1965. התערוכה לא קיבלה את אישור הלשכה כיוון שלא עמדה בדרישות הלשכה לגודל השטח. מארגני התערוכה, שכונתה "היריד העולמי של ניו יורק", פנו לארגוני תיירות ומסחר כדי שיתנו חסותם לביתנים הלאומים, זאת תחת חסות רשמית של ממשלות המדינות.

תערוכות מוכרות ("תערוכות בינלאומיות או מיוחדות")[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות בינלאומיות הן תערוכות הנערכות בדרך כלל על נושא צר יחסית: תחבורה למשל ("אקספו 86" בוונקובר, קנדה), או "שעות הפנאי ועידן הטכנולוגיה" ("אקספו 88" בבריסביין, אוסטרליה). נושאים אלה צרים וממוקדים יותר מן הנושאים מקיפי-עולם הנבחרים בדרך כלל לתערוכות העולמיות.

תערוכות מיוחדות הן בעלות נושא צר עוד יותר, כגון "תערוכות הגננות הבינלאומיות" המתקיימות 3-4 פעמים בעשור בערים שונות בעולם, או התערוכה שהוקדשה לאוקיינוסים שנערכה בליסבון בשנת 1998.

תערוכות מיוחדות ותערוכות בינלאומיות קטנות יותר, בדרך כלל, מתערוכות עולמיות וזולות יותר לתפעול. תערוכות אלה נערכות בדרך כלל במבני תערוכות קבועים, ויש הטוענים כי היעדר הצורך להשקיע בבניית ביתנים מפוארים מפנה יותר משאבים לאיכות התצוגות.

בשנת 2008 התקיימה בסרגוסה תערוכה בינלאומית בנושא "מים ופיתוח בר-קיימא", ובשנת 2012 התקיימה התערוכה בדרום קוריאה, בעיר יסו, בנושא "האוקיינוס החי וחופו"‏[5].

רשימת התערוכות הרשומות והמוכרות שנערכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה עיר מדינה
1851 לונדון - ערך מורחב Flag of the United Kingdom.svg בריטניה
1855 פריז Flag of France.svg צרפת
1862 לונדון Flag of the United Kingdom.svg בריטניה
1867 פריז - ערך מורחב Flag of France.svg צרפת
1873 וינה - ערך מורחב Flag of Austria.svg אוסטריה
1876 פילדלפיה Flag of the United States.svg ארצות הברית
1878 פריז Flag of France.svg צרפת
1880 מלבורן Flag of Australia.svg אוסטרליה
1884 ניו אורלינס Flag of the United States.svg ארצות הברית
1888 ברצלונה - ערך מורחב Flag of Spain.svg ספרד
1889 פריז - ערך מורחב Flag of France.svg צרפת
1893 שיקגו - ערך מורחב Flag of the United States.svg ארצות הברית
1896 בודפשט Flag of Hungary.svg הונגריה
1897 בריסל וסטוקהולם Flag of Belgium (civil).svg בלגיה Flag of Sweden.svg ושבדיה
1900 פריז - ערך מורחב Flag of France.svg צרפת
1901 צ'ארלסטון Flag of the United States.svg ארצות הברית
1904 סנט לואיס Flag of the United States.svg ארצות הברית
1905 ליאז' Flag of Belgium (civil).svg בלגיה
1906 מילאנו Flag of Italy.svg איטליה
1910 בריסל Flag of Belgium (civil).svg בלגיה
1911 טורינו Flag of Italy.svg איטליה
1913 גנט Flag of Belgium (civil).svg בלגיה
1914 ליון Flag of France.svg צרפת
1915 סן פרנסיסקו Flag of the United States.svg ארצות הברית
1915 סן דיאגו Flag of the United States.svg ארצות הברית
1929 ברצלונה - ערך מורחב Flag of Spain.svg ספרד
1933 שיקגו - ערך מורחב Flag of the United States.svg ארצות הברית
שנה עיר מדינה
1935 בריסל - ערך מורחב Flag of Belgium (civil).svg בלגיה
1937 פריז - ערך מורחב Flag of France.svg צרפת
1939 ניו יורק - ערך מורחב Flag of the United States.svg ארצות הברית
1939-1940 סן פרנסיסקו Flag of the United States.svg ארצות הברית
1958 בריסל - ערך מורחב Flag of Belgium (civil).svg בלגיה
1962 סיאטל Flag of the United States.svg ארצות הברית
1967 מונטריאול - ערך מורחב Flag of Canada.svg קנדה
1968 סן אנטוניו Flag of the United States.svg ארצות הברית
1970 אוסקה - ערך מורחב Flag of Japan.svg יפן
1974 ספוקיין - ערך מורחב Flag of the United States.svg ארצות הברית
1982 נוקסוויל Flag of the United States.svg ארצות הברית
1984 ניו אורלינס Flag of the United States.svg ארצות הברית
1986 ונקובר Flag of Canada.svg קנדה
1988 בריסביין Flag of Australia.svg אוסטרליה
1990 אוסקה Flag of Japan.svg יפן
1992 סביליה Flag of Spain.svg ספרד
1993 דייג'ן Flag of South Korea.svg דרום קוריאה
1998 ליסבון Flag of Portugal.svg פורטוגל
2000 הנובר Flag of Germany.svg גרמניה
2005 אייצ'י Flag of Japan.svg יפן
2008 סרגוסה Flag of Spain.svg ספרד
2010 שנגחאי - ערך מורחב Flag of the People's Republic of China.svg סין
2012 יאוסו Flag of South Korea.svg דרום קוריאה
2015 מילאנו Flag of Italy.svg איטליה
2017 אסטנה Flag of Kazakhstan.svg קזחסטן
2020 דובאי Flag of the United Arab Emirates.svg איחוד האמירויות הערביות

הטבלה אינה כוללת תערוכות מיוחדות.

התערוכה העולמית בשנת 2015 תתקיים באיטליה, בעיר מילנו, בנושא "להאכיל את העולם, אנרגיה לחיים" (הצעת טורקיה, לתערוכה בעיר איזמיר, בנושא "דרכים חדשות לשיפור בריאות העולם לכל", לא התקבלה). ב-27 בנובמבר 2013 הודיעה הוועדה המארגנת של התערוכה היושבת בפריז, כי באירוח התערוכה העולמית בשנת 2020 זכתה איחוד האמירויות, לאחר שנדחו הצעות אחרות מאת רוסיה, ברזיל וטורקיה. תערוכה זו תהיה הראשונה שמתקיימת במזרח התיכון.

המורשת האדריכלית של התערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיפה הגאודזית - הביוספירה של בקמינסטר פולר מאקספו 67'

רוב המבנים הנבנים לצורך התערוכות העולמיות הם מבנים זמניים אשר מפורקים עם תום התערוכה. עם זאת קיימים מספר מבנים יוצאי דופן אשר נותרו על תילם לאחר תום התערוכות וחלקם הפכו לחלק מן הנוף האדריכלי של ערי התערוכה. התערוכות נחשבות ל"מגרש משחקים" אדריכלי ובכולן היו מעורבים אדריכלים מן השורה הראשונה בעולם, אשר יצרו מבנים אוונגרדיים רבים ובעלי חשיבות רבה.

המפורסם מבין מבנים אלה הוא מגדל אייפל בפריז שנבנה על ידי גוסטב אייפל ואף נקרא על שמו. המגדל נבנה לכבוד התערוכה העולמית בשנת 1889, והפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מקו האופק של העיר.

מבנים בולטים נוספים שנבנו לכבוד תערוכות עולמיות הם:

שטחי תערוכות שהפכו לגנים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אודובן פארק בניו אורלינס הוא שטח התערוכה הבינלאומית שהוקדשה לכותנה, משנת 1884.
  • ג'קסון פארק בשיקגו הוא אתר התערוכה בשנת 1893.
  • פארק פלאשינג מדוז בניו יורק הוא אתר התערוכות שנערכו בשנים 1939/1940 וכן 1964/1965.
  • אתר התערוכה ב"אקספו 67" במונטריאול
  • אתר התערוכה בסן אנטוניו משנת 1968
  • אתר תערוכת "אקספו 70'" באוסקה
  • אתר תערוכת "אקספו 74" בספוקיין
  • אתר תערוכת "אקספו 86" בוונקובר
  • אתר תערוכת "אקספו 88" בבריסביין
  • אתר תערוכת "אקספו 92" בסביליה
  • אתר תערוכת "אקספו 93" בדייג'ן
  • אתר תערוכת "אקספו 98" בליסבון, אשר חולק למספר אזורים נפרדים.

ביתנים לאומיים שפורקו ונבנו באתר אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתתפות ישראל בתערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסלון דקורטיבי בעיצוב רות שלוס שהיה חלק מן התצוגה בביתן הישראלי בשנת 1967.

ישראל הצטרפה כמדינה חברה ללשכה לתערוכות בינלאומיות (BIE) ב-31 במאי 1952, והפסיקה חברותה ב-18 בפברואר 1988. ישראל שבה והצטרפה לארגון ב-10 ביוני 1997. בין התאריכים 22 בספטמבר 1953 עד 14 באוקטובר 1953 נערכה בירושלים תערוכה מיוחדת, שהוכרה על ידי ה-BIE, בנושא: "כיבוש המדבר". בתערוכה השתתפו 13 מדינות וביקרו בה כמיליון וחצי מבקרים‏[6]. בחודש מאי 1956 נערכה בבית דגן תערוכה מיוחדת, שהוכרה על ידי ה-BIE, בנושא: "גידול הדרים"‏[7].

ישראל השתתפה ב"אקספו 58" בבריסל והקימה בתערוכה ביתן ישראלי. נשיא המדינה, יצחק בן צבי נסע לבלגיה וביקר בביתן הישראלי בתערוכה ב-17 ביולי 1958.

השתתפותה של ישראל ב"אקספו 67" במונטריאול הייתה כנראה ההשתתפות הבולטת ביותר של ישראל בתערוכות העולמיות. נושא התערוכה היה "אדם ואדמתו בעולם" והיא נערכה החל מ-28 באפריל 1967 ועד 27 באוקטובר 1967. במהלך התערוכה התרחשה מלחמת ששת הימים, אשר מיקדה תשומת לב עולמית בישראל, והפכה את הביתן הישראלי למוקד משיכה ל-50 מיליון המבקרים שביקרו בתערוכה. הביתן הישראלי סיפר את סיפור תקומתו של עם ישראל לאחר 2,000 שנות גלות, כעם עצמאי בארצו. בביתן הישראלי היה אולם, בן 250 מושבים, ובו הוקרנו סרטים על ישראל וכן נערכו הופעות זמר וריקודים ישראליים. סמוך לאולם פעלה מסעדה כשרה שהגישה אוכל ישראלי. באולם הכניסה הייתה תערוכת עתיקות ובה הוצגו גם מגילות ים המלח. עוד הוצגו בביתן הישגיה של מדינת ישראל מאז תקומתה, תחייתה של השפה העברית, הישגיה הטכנולוגיים של המדינה וכן פעולותיה של ישראל בעזרה למדינות מתפתחות בעולם‏[8]. בתערוכה היה ביתן נוסף שהוקדש ליהדות ולעם היהודי, אשר הקמתו מומנה מתרומות הקהילה היהודית בקנדה‏[9].

ב"אקספו 98" הביתן הישראלי כלל תערוכה בנושא ים, בהתאם לנושא הכללי של התערוכה העולמית, ובה בין היתר העתק הסירה מגינוסר. בנוסף, כלל הביתן תערוכת תמונות מישראל בסימן חגיגות היובל למדינה וחנות למוצרים מהארץ.

ישראל השתתפה גם בתערוכת "אקספו 2000" בהנובר שבגרמניה. ממשלת ישראל החליטה על השתתפותה בתערוכה זו רק כחודש ימים לפני פתיחתה. הביתן הישראלי בתערוכה היה בשטח של כ-500 מ"ר ועל תקרתו הוקרנו סרטים קצרים על מגוון נושאים הקשורים בישראל. בביתן הוקמו 21 עמדות מחשב מהן יכלו המבקרים לגלוש בפורטל תוכן מיוחד שעסק בישראל‏[10].

ישראל לא השתתפה בתערוכה הבינלאומית בסרגוסה בשנת 2008‏[11], אולם השתתפה בתערוכה העולמית בשנת 2010 בשנגחאי[12][13], וב"אקספו 2012" ביאוסו, דרום קוריאה[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]