התקפת מניעת שירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בתקשורת נתונים, התקפת מניעת שירותאנגלית: Denial-of-service attack - DoS) או התקפת מניעת שירות מבוזרת (distributed denial-of-service attack - DDoS) היא משפחת תקיפות שנועדה להשבית מערכת מחשב על ידי יצירת עומס חריג על משאביה. מתקפה כזו יכולה למנוע מקבוצת משתמשים גישה למשאב מחשב מסוים על ידי העמסת אותו המשאב כך שלמשתמשים הלגיטימיים לא יישארו משאבים. DoS (ראשי תיבות של Denial of Service) מתאר התקפה שמקורה הוא מחשב יחיד ו-DDoS (ראשי תיבות של Distributed Denial of Service) מתאר התקפה שמקורה במספר מחשבים מסונכרנים.

למרות שקיים מגוון רחב מאוד של מטרות ואמצעים למניעת המשאבים, במרבית המקרים מדובר בניסיון של אדם או קבוצת אנשים למנוע מאתרי אינטרנט או שירותי אינטרנט אחרים מלפעול בצורה תקינה או מלפעול בכלל. מטרות נפוצות הם בדרך כלל אתרים או שירותים בעלי פרופיל גבוה כגון אתרי בנקים, אתרים פוליטיים, ממשלתיים ואף שרתי השורש של DNS.

שיטה אחת להתקפת מניעת שירות היא סינכרון מספר רב של מחשבים (לעתים באמצעות סוס טרויאני) השולחים לשרת היעד בו-זמנית בקשה לשירות כלשהו וכך בעצם מונעים מבקשות לגיטימיות אחרות לקבל את אותו השירות אם בשל עומס משאבי-מחשב על השרת עצמו ואם בשל חוסר נגישות רשתית לאותו השרת.

התקפות מניעת שירות נועדו למטרות שונות, החל משעשוע, דרך פשיעה, עבור בטרור וכלה בלוחמת סייבר.

סוגי התקפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקפות מניעת שירות הן מסוגים שונים, שכל אחד מהם מנצל פרצת אבטחה אחרת במערכת המותקפת כדי להשיג את האפקט.

התקפה על משאבי השרתים עצמם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בכונן קשיח, ברוחב פס, בזיכרון ובמעבד וכדומה. פרצת האבטחה המנוצלת בסוג זה היא הגבלת המשאבים של המחשב המותקף, וכך באמצעות ניצול חלקו העיקרי של אחד מאותם משאבים ניתן לנטרל את פעולתו. סוג זה הוא הנפוץ ביותר מבין התקפות מניעת השירות שכן הוא הפשוט מכולם וכל שהוא דורש הוא היכולת לנצל חלק משמעותי ממשאב הרשת של המחשב הנתקף. התקפות בסיסיות לדוגמה הן:

  • התקפת פינג:שולחים בקשות פינג רבות על מנת להעמיס על השרת ולגרום לסירובו לבקשות משמעותיות יותר. כיום התקפות כאלו נדירות יחסית מכיוון שמרבית השרתים שהותקפו חוסמים את אפשרות הפינג.
  • הצפת SYN: במסגרת ההתקפה התוקף שולח רצף של חבילות SYN למחשב המותקף ובכך מאלץ אותו לפתוח במקביל חיבורים רבים עד שלא נותרים לו משאבים לקבלת חיבורים חדשים. בכך התוקף מונע מהמחשב המותקף להעניק שירות למשתמשים אחרים ומשיג את מבוקשו. הצפת SYN היא התקפה מוכרת ביותר ולרוב אינה אפקטיבית כנגד שרתים ורכיבי רשת מודרניים שכן אמצעי התמודדות רבים כבר שולבו באלו על מנת שיוכלו להתמודד איתה.
  • התקפת שיבוש: ברשתות אלחוטיות אפשרית חסימה אלקטרונית של הרמה הפיזית במטרה למנוע מעבר מידע תקין על גבי אותו התווך בין הצמתים ברשת. בניגוד להתקפות מניעת שירות אחרות, התקפת שיבוש אינה מכוונת לצמתים ברשת, אלא לתווך הפיזי המקשר ביניהם שהוא גם משותף במרבית המקרים לכל מי שנמצא במרחק פיזי מסוים מהרשת.

התקפה על תצורת הרשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשל על הניתוב. פרצת האבטחה המנוצלת בסוג זה היא בדרך כלל חולשות לוגיות בפרוטוקולים המשמשים לניתוב הרשת, שניצולם מאפשר לתוקף ליצור אפקטים ברשת המונעים מהמחשב המותקף להעניק שירות. התקפות לדוגמה הן:

  • הונאת DHCP: נערכת באמצעות התחזות לשרת DHCP הפועל באותה הרשת.
  • חולשות במנגנון ה-DNS: מנגנון ה-DNS מתרגם שמות תחום (Domain name), הנוחים יותר לשימוש אנושי טבעי (ה-URL), לכתובות הנומריות האמיתיות (כתובות IP) אליהם יש לפנות בזמן ההתקשרות. שיבוש מנגנון זה יוביל את הפניות לכתובת אחרת מזו שלה נועדו
  • שמיטת חבילות מידע: התקפה זו מתאפשרת ברשת שבה לתוקף יש שליטה על אחד מהנתבים, ובמסגרתה הצומת המנתב הנשלט משמיט חבילות מידע המנותבות דרכו באופן מלא ("התקפת חור שחור") או באופן חלקי על ידי בחירה אקראית של חבילות מידע או השמטה כל n חבילות או כל t שניות ("התקפת חור אפור").

התקפה כנגד רכיבי התוכנה על המחשב המותקף[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקפות מסוג זה מנצלות באג במימוש התוכנה המורצת על גבי המחשב הנתקף ובאמצעותו מביאות לקריסת התוכנה. לאחר הקריסה לרוב השירות אינו יכול להמשיך ולכן נוצרת התקפת מניעת שירות. גלישת חוצץ למשל יכולה להביא לקריסת התוכנה המורצת על ידי השרתים.

התקפה כנגד רכיבי רשת פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]