נתב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק ברכיב אלקטרוני ברשת מחשבים. אם התכוונתם למקצוע נתב, ראו נתב (מקצוע).

**רכיבי תקשורת במודל ה־OSI**
מחשב (לקוח), טלפון IP		Application
		Presentation
		Session
		Transport
נתב	BRouter	Network
מתג, כרטיס רשת, גשר	BRouter	Data Link
מרכזת, משחזר, מודם		Physical

נתב

נתב (באנגלית: Router, "ראוטר") הוא רכיב ברשת מחשבים שמבצע החלטות לגבי העברת חבילות נתונים ע"פ מערכת כתובות לוגיות (כתובות IP) ופרמטרים אחרים כמו - עומסים, עלויות, מרחקים ועוד. מכיוון שכך, הנתב מוגדר כמכשיר המתפקד בשכבת הרשת של מודל הOSI ובשכבת הרשת של מודל הTCP/IP. אולם כיום קיימים גם נתבים שמבצעים החלטות בהתאם לכתובות פיזיות (MAC) או מספקים בקרה על נכונות הנתונים המועברים דרכם, ועל כן הם גולשים גם לשכבות הData Link וה Transport של כל אחד מהמודלים הנ"ל, בהתאמה.

נתב עוסק בשני סוגים של פרוטוקולים, פרוטוקולים מנתבים ופרוקטוקולים מנותבים. פרוטוקולים מנותבים (לדוגמה IP, IPX) הם אלו המשמשים את המחשבים המתקשרים ברשת, הם משמשים לעטיפת (encapsulation) חבילות המידע, ולהוספת הכתובות הלוגיות (למשל - כתובת IP) אליהן. פרוטוקולים מנתבים (למשל - RIP, OSPF) משמשים את הנתב בבואו להחליט לאן לשלוח חבילה שהגיעה אליו, ההחלטה תתבצע ע"פ מספר גורמים, בהתאם לפרוטוקול הניתוב בו נעשה שימוש, בין הגורמים (מרחק עד ליעד, עומס על הנתיבים השונים ועוד..) פרוטוקולי ניתוב מעבירים מידע בין הנתבים השונים, ו"לומדים" את מבנה הרשת, ואת המצב בה בכל רגע נתון. פרוטוקול ניתוב לא עוסק בעטיפה (encapsulation), אלא רק בהחלטה דרך איזה נתיב לשלוח את החבילה אל היעד הבא.

תהליך בחירת הנתיב המועדף עבור כל חבילה נקרא ניתוב.