וילהלם פטרסון ברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
200Px

וולוף וילהלם פטרסון ברגרשבדית: Olof Wilhelm Peterson-Berger; ‏27 בפברואר 18673 בדצמבר 1942) היה מלחין שבדי ומבקר מוזיקה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגר נולד בשבדיה בשנת 1867, ושם נפטר בשנת 1942. כשהיה בן 19 התחיל את לימודיו המוזיקליים בקונסרבטוריון של סטוקהולם, שם למד במשך כשלוש שנים. בין 1896 ל- 1914 עבד ברגר על שלושה אלבומים חשובים: Frösöblomster כרכים 1,2,3 שבעיקר בזכותם קנה לו את שמו כמלחין. האלבומים כתובים בסגנון רומנטי-לאומי-סקנדינבי המזכיר את סגנונו של אדוורד גריג. במקביל, החל ברגר לעבוד בתור המבקר המוזיקלי של העיתון של סטוקהולם, בתפקיד זה נשא ברגר עד 1930. ב-1908 נתמנה ברגר למנהל בית האופירה של סטוקהולם, בתפקיד זה החזיק ברגר עד 1910. לאחר מכן החל ברגר לעבוד באינטנסיביות על חמש הסימפוניות שלו. בשנת 1935 החל ברגר לכתוב את הסימפוניה השישית אך לא הספיק להשלימה. ברגר נפטר ב-1942.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו של פטרסון ברגר היא מתאפיינת בליריות, בקו מלודי ברור ובהרמוניות פשוטות יחסית. לכאורה אין זו אלא מוזיקה נאיבית, אלא שלמעשה המוזיקה של ברגר קוסמת, ובעלת גוון מיוחד ואישי. ברגר הושפע רבות מהסגנון הרומנטי-לאומי שרווח בתקופתו ובעיקר בזמן שהיה צעיר. במיוחד הושפע ברגר מגריג, שהלחין בסגנון זה, והיה סקנדינבי כמותו. סגנונו של ברגר גם מזכיר לעתים את יצירותיהם של מלחינים קדומים יותר כגון שוברט ושומן שחיו כמאה שנה לפניו. מבחינה זו, ברגר 'איחר את זמנו', ואולי משום כך לא זכה להרבה הכרה בעולם (ובמיוחד לא בישראל). עם זאת, יצירותיו ידועות ומוכרות בארץ מולדתו. שמו מוכר לרוב הסקנדינבים, ובשבדיה יצירותיו מנוגנות תדיר, ושיריו מפורסמים ופופולריים. בביקורותיו, כמו גם ביצירתו, מגלה ברגר עמדה שמרנית. ברגר יצא כמבקר במתקפה עזה על המוזיקה המודרנית שהחלה להתפתח בתקופתו, ובמיוחד כנגד המלחין ארנולד שנברג אבי המוזיקה הדודקפונית. ברגר כתב רבות לפסנתר, ולקול ולפסנתר. בנוסף, כתב ברגר מספר אופרות וחמש סימפוניות. יצירותיו היותר מפורסמות הן הסימפוניה השנייה, ושלושת האלבומים Frösöblomster, מתוכם מפורסם במיוחד הקטע Sommarsång.