ולנטיין קמרון פרינספ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולנטיין קמרון פרינספ
Valentine Cameron Prinsep
לידה 14 בפברואר 1838
קולקטה, הודו הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בנובמבר 1904 (בגיל 66)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Tomb Chest Of Valentine Cameron Prinsep עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות האחווה הפרה-רפאליטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Florence Leyland (1884ערך בלתי־ידוע) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Anthony Leyland Val Prinsep עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולנטיין קמרון פרינספאנגלית: Valentine Cameron Prinsep;‏ 14 בפברואר 18384 בנובמבר 1904) היה צייר בריטי של האסכולה הפרה-רפאליטית.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכלכותה, הודו, הוא היה בנם השני של הנרי ת׳ובי פרינספ, עובד מדינה בריטי, ואשתו שרה מונקטון פאטל, בתו של ג'יימס פאטל. אמו הייתה אחות של הצלמת ג'וליה מרגרט קמרון ומריה ג'קסון (לבית פאטל), סבתן של וירג'יניה וולף וונסה בל.

הנרי ושרה פרינספ חזרו לאנגליה בשנת 1843. הם הפכו את ביתם למרכז של החברה האמנותית.[1]

לימודים ונסיעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרי ת'ובי פרינספ היה חברו של הצייר ג'ורג' פרדריק ווטס, שאצלו למד בנו לראשונה, [2] הם נסעו בשנים 1856–1857 לחפירת הליקרנסוס של סר צ'ארלס תומאס ניוטון. לאחר מכן עברו לאטלייה של שארל גלייר בפריז. שם ג'יימס אבוט מקניל ויסלר, אדוארד פוינטר וג'ורג' דה מוריאה היו בין חבריו, ולימים הוא היה המקור לדמות ברומן טרילבי של דה מוריאה. אחרי פריז עבר פרינספ לאיטליה. הוא ביקר בסיינה ושם ערך היכרות עם רוברט בראונינג, איתו ראה הרבה ברומא במהלך החורף של 1859–1860.[3]

פרינספ היה חבר קרוב של ג'ון אוורט מיליי ושל ברן-ג'ונס, שאיתו המשיך לנסוע הלאה באיטליה. הייתה לו עבודה חלקית עם דנטה גבריאל רוסטי ואחרים בקישוט אולם באוקספורד . עם חברים נוספים באחוות הפרה-רפאליטים, הוא לימד במכללת הפועלים באמצע המאה ה-19.[4]

הוא הציג לראשונה באקדמיה המלכותית לאמנויות ב-1862. תמונתו הראשונה, שמשכה תשומת לב כדיוקן (1866) הייתה של הגנרל צ'ארלס גורדון בתלבושת סינית. פרינספ השאיל את התחפושת למיליי שהשתמש בה בציור שלו ״אסתר״ .

משנת 1862 ועד מותו היה פרינספ הציג כל שנה באקדמיה המלכותית. הוא נבחר לחבר באקדמיה בשנת 1894. נישואיו ב-1884 הפכו את פרינספ לאיש עשיר, והוא הפך למנהל חברה ובעל קרקעות.

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרינספ מת בהולנד פארק, מערב לונדון בשנת 1904, ונקבר בבית הקברות ברומפטון, לונדון הוא נקבר עם אשתו פלורנס. האנדרטה הייחודית בסגנון רומי שוכנת על השביל המערבי בין הכניסה הצפונית למבנים המרכזיים.

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציורים העיקריים של פרינספ היו ״מרים מתבוננת במשה התינוק״ (הוצג באקדמיה המלכותית ב-1867), ״מאהב ונציאני״ (1868), ״בכחוס ואריאדנה״ (1869), ״חדשות מעבר לים״ (1871), ״אוספי הפשתן״ (1876) ״המלקטים״, ו״מינואט״.

בשנת 1877 חזר פרינספ להודו וצייר תמונה ענקית של דלהי. זו הייתה הזמנה של רוברט בולוור-ליטון, הרוזן הראשון של ליטון, המשנה למלך של הודו. התמונה הוצגה ב-1880 באקדמיה המלכותית, הוצגה למלכה ויקטוריה ולאחר מכן נתלתה בארמון בקינגהאם.

פרינספ כתב שני מחזות, שהופקו בתיאטרון, וכן רומן - ״הודו האימפריאלית: יומן אמן״ (1879).

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרינספ התחתן ב-1884 עם פלורנס, בתו של פרדריק ריצ'רדס ליילנד מליברפול היא שרדה אחריו עם שלושה בנים. מבין אותם בנים, אנתוני פרינספ (1888–1942) התחתן ב-1911 עם מארי לוהר, וניהל איתה את תיאטרון הגלוב בלונדון מ-1911 עד 1928. לאחר גירושיו, הוא התחתן עם מרגרט באנרמן הבנים האחרים היו ת׳ובי וניקולס ניקולס ג'ון אנדרו ליילנד פרינספ (נולד ב-1894) נישא ב-1930 לאניטה אלסון.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dakers, Caroline. "Prinsep, Valentine Cameron". Oxford Dictionary of National Biography (online ed.). Oxford University Press
  2. ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Prinsep, Valentine Cameron". Encyclopædia Britannica. 22 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 350.
  3. ^ Gibson, Frank W. (1912). "Prinsep, Valentine Cameron". In Lee, Sidney (ed.). Dictionary of National Biography (2nd supplement). 3. London: Smith, Elder & Co.
  4. ^ J. F. C. Harrison ,A History of the Working Men's College (1854–1954), Routledge Kegan Paul, 1954