בודרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בודרום
Bodrum
Bodrum 20100924.jpg
מראה כללי
מדינה / טריטוריה Flag of Turkey.svg  טורקיה
מחוז מחוז הים התיכון
נפה נפת מולה
ראש העיר מזלום איאן
(מפלגת העם הרפובליקאית)
שטח 656.06 קמ"ר
גובה 0 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

36,401‏  (נכון ל-2013)
קואורדינטות 37°02′00″N 27°26′00″E / 37.033333°N 27.433333°E / 37.033333; 27.433333קואורדינטות: 37°02′00″N 27°26′00″E / 37.033333°N 27.433333°E / 37.033333; 27.433333
אזור זמן UTC +2
http://www.bodrum.bel.tr

בודרום (טורקית Bodrum) היא עיר נמל וקייט בנפת מולה בריביירה הטורקית בדרום-מערב טורקיה. העיר ניצבת במקום בו עמדה העיר היוונית הליקרנסוס (יוונית Αλικαρνασσός; טורקית Halikarnas), והעיר פטרוניום בימי הביניים.

העיר שוכנת בחצי האי בודרום לחוף מפרץ גקובה, למול האי היווני קוס, ומהווה אתר תיירות ושיט יאכטות. מדי שנה מבקרים בעיר מאות אלפי תיירים. בעיר מתגוררים 36,401 תושבים (2013).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליקרנסוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליקרנסוס הייתה עיר יוונית עתיקה ששכנה בעת העתיקה בדרום-מערב קאריה. העיר ניצבה בתחילה על האי זפיריה אולם מצר הים שבין האי ליבשה יובש על מנת לאפשר לה להתפשט.

ייסודה של העיר מוזכר במספר מסורות המתארות את האירוע בדרכים שונות. תושבי העיר עצמה האמינו כי העיר נוסדה בשנת 1175 לפנה"ס - 17 שנים לאחר מלחמת טרויה המיתולוגית‏[1]. ההיסטוריונים מסכימים כי במקום הייתה מושבה דורית, כפי שניתן ללמוד מהמטבעות שהוטבעו במקום ושעליהם מופיעות דמויות יווניות כגון המדוזה, אתנה ופוסידון. העיר נוסדה ככל הנראה בשלהי המאה ה-11 לפנה"ס או בראשית המאה ה-10 לפנה"ס. ככל הנראה ההתיישבות הראשונה הייתה על האי ורק מאוחר יותר יושב גם החוף הסמוך הפחות קל להגנה. התרחבות העיר לחוף במאה ה-4 לפנה"ס איפשרה את התפתחותה, ועל החוף הוקם שוק אשר איפשר התפתחות מסחרית. באותה עת נבנו גם אגורה ותיאטרון והעיר הוקפה חומה. ההיסטוריון היווני הרודוטוס נולד וגדל בעיר בתקופה זו. לתושבים הדורים הצטרפו בהמשך מתיישבים יוונים נוספים והשפה המדוברת בעיר הייתה יוונית עתיקה בניב איוני.

שרידי המאוזוליאום

במאה ה-6 לפנה"ס הייתה העיר לחלק מלידיה שבראשה מלך קרויסוס וזאת עד כיבושה על ידי כורש. לאחר הכיבוש הפרסי הוצב לשלוט בעיר ליגאדימוס, ובראשית המאה ה-5 לפנה"ס הייתה העיר בשליטת בתו, ארטמיסיה הראשונה מקאריה שהשתתפה בקרב סלמיס כמפקדת הצי הפרסי. לאחר כישלון הפרסים בניסיונם לכבוש את יוון, הצטרף נכדה של ארטמיסיה ליגדאמיס השני לליגה הדלית כשליט הליקרנסוס. חלק מתושבי העיר מרדו כנגד המלך בגין "החלפת צדדים" זו, אולם בית המלוכה המקומי נותר לשלוט והמורדים והרודוטוס ביניהם הוגלו מהעיר. בתום המלחמה הפלופונסית ירדה העיר מגדולתה. בשנת 365 לפנה"ס שבה העיר להיות חלק מהאיפריה הפרסית - והייתה בירת מחוז קאריה. מאוסולוס, מלך העיר באותה עת, בנה והרחיב את העיר, ביצר אותה מחדש בחומות שאורכן עלה על 7 ק"מ, ואשר שרידיהן עומדים עד ימינו, וכן בנה תיאטרון ומקדש לארס. בעת מרד הסטרפים נגד השלטון הפרסי תמך מאוסולוס בייתר הסטרפים. על אף הפסדם של הסטרפים במרד, הסכים המלך הפרסי ארתחשסתא השני כי מאוסולוס ימשיך וישלוט בעיר כסטרפ קאריה. לאחר מותו של מאוסולוס בשנת 353 לפנה"ס עלתה לשלטון אחותו, ארטמיסיה השנייה מקאריה אשר הנציחה את זכר אחיה בהקמת המאוזולאום בהאליקרנאסוס שנחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק. ניסיון תושבי רודוס לכבוש את העיר נכשל בשל ביצוריה והתוקפים הצליחו לכבוש רק את הנמל המזרחי של העיר. מתקפה של מגיני העיר מהנמל המערבי בהנהגת ארטמיסיה הביסה את הפולשים.

בשנת 334 לפנה"ס הגיע אלכסנדר מוקדון ובית המלוכה המקומי התפלג בין תומכי אלכסנדר ומתנגדיו. לבסוף, משסירבה העיר לדרישת אלכסנדר להיכנע, לקח אותה בכוח והחריבה. העיר מעולם לא התאוששה מהחורבן לחלוטין וקיקרו תיארה כנטושה. לאחר מותו של אלכסנדר נאבקו יורשיו על השליטה באזור. אנטיגונוס מונופתלמוס שלט בעיר תקופה מסוימת, ולאחר מכן, בשנת 301 לפנה"ס, הפכה לחלק מאזור השליטה של ליסימאכוס. בהמשך הייתה לחלק מהאימפריה התלמאית ונכבשה זמן קצר לאחר מכן על ידי האיפריה הסלאווקית. כאשר פרצה מלחמה בין אנטיוכוס השלישי לבין הרפובליקה הרומית צידדה הליקרנסוס ברומאים.

טירת בודרום

החל מהמאה ה-1 לפנה"ס הייתה העיר שטח חסות רומאי, ובשנת 58 הפכה לחלק מהפרובינקיה אסיה של האימפריה הרומית. העיר צידדה ביוליוס קיסר במהלך מלחמות האזרחים הרומית, ובהמשך תמכה בקיסרים הרומאים ובנתה מקדשים לכבודם. בתקופת שלטונם של יוליוס קיסר ויורשו אוגוסטוס תמכה העיר בקיסרים אלה ובמדיניות הסובלנית שלהם כלפי היהודים. בעיר ניתן צו מיוחד המעניק שוויון זכויות וחופש דתי ליהודים תושבי העיר‏[2].

פטרוניום[עריכת קוד מקור | עריכה]

משך זמן קצר לקראת סוף ימי הביניים שלטו בעיר אבירי מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים אשר נודעו כהוספיטלרים ואשר מעוזם היה ברודוס הסמוכה. האבירים הקימו את מצודת פיטר הקדוש בשנת 1404 הידועה כיום גם כמצודת בודרום. העיר והמצודה נודעו בתקופה זו בשם פטרוניום, שם שהשתבש לבודרום. לאחר שסולימאן הראשון הביס את ההוספיטלרים וכבש את העיר מידיהם בשנת 1522, פחתה חשיבותה לחלוטין. העיר הייתה לחלק מהאימפריה העות'מאנית ונכבשה ב-11 במאי 1919 על ידי האיטלקים שהחזיקו בה משך זמן קצר ועד ששבה לשליטת טורקיה.

העיר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה בודרום כפר דייגים קטן הבנוי על הריסות הליקרנסוס העתיקה. במהלך שני העשורים האחרונים של המאה ה-20 התפתחה התיירות באזור, והמקום הפך לאתר תיירות פופולרי. כלכלת העיר נסמכת על התיירות ובמידה פחותה מכך על בניית סירות נופש טורקיות אופייניות (גולט - Gulet). בעיר השתמרו מספר אתרים וביניהם מצודת בודרום שבה מוזיאון לארכאולוגיה תת-ימית ושרידיה של סירה מהמאה ה-7, התיאטרון ושער מינדוס (Myndos kapısı) המהווה את השער היחיד שהתשתמר בחומת הליקרנסוס מתקופת מאוסולוס. מהמאוזוליאום של מאוסלוס נותרו הריסות בלבד. המספנה העות'מאנית שליד המרינה הושלמה ב-1829 ושוחזרה מאז. בנוסף מהווה בודרום נקודת מוצא לסיורים בחצי האי הקרוי על שמה והמרינה משמשת בסיס להפלגות נופש בסביבה. העיר משמרת את ציביונה בדרך של הגבלת גובה הבנייה והשימשו בבטון. שדה התעופה במילס, כ-30 ק"מ מצפון לעיר משמש לה כשער אווירי הן לטיסות בינלאומיות והן לטיסות פנימיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עובדה זו נלמדת מתוך טיעונים שהעלו נציגי העיר במהלך דיונים בדבר הקמת מקדש לקיסר הרומי טיבריוס בשנת 26 לספירה
  2. ^ Diaspora