וריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מערכת הוורידים בגוף האדם

וריד הוא סוג של כלי דם בגוף.

תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופן הפעילות של שסתומים חד כיווניים בוורידים
חתך רוחב של הווריד מראה שסתום המונע חזרה לאחור של הדם

תפקידו של הווריד הוא להוביל דם מהתאים אל הלב. במחזור הדם הגדול, אוספים הוורידים דם מהנימים המגיעים מהתאים, כשבדם שהם מכילים רמה גבוהה של פחמן דו-חמצני, ויגיעו לעלייה הימנית של הלב. במחזור הדם הקטן יצא וריד מן הריאה (וריד הריאה), כשבדם שהוא מכיל רמה גבוהה של חמצן, ויגיע לעלייה השמאלית של הלב. בווריד קיימים שסתומים חד-כיווניים המאפשרים זרימת דם אך ורק לכיוון הלב, להם השפעה חשובה בביצוע תפקידו של הווריד. המנגנון המסייע לזרימת הדם הוורידי הוא משאבת השרירים.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דפנות הווריד דקות יחסית וגמישות, להבדיל מדפנות העורק העבות שאמורות לעמוד בלחצו הגבוה של הדם (ראו לחץ דם) היוצא מן הלב.

הווריד מורכב משלוש שכבות:

  1. הגלימה החיצונה (tunica externa, tunica adventitia) - השכבה החיצונית.
  2. הגלימה האמצעית (tunica media) - השכבה האמצעית. שריר חלק שעבה הרבה יותר בעורקים.
  3. הגלימה הפנימית (tunica intima) - אנדותל, השכבה פנימית. שכבה חלקה המאפשרת לדם לזרום בחופשיות.

היבטים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתן תרופה דרך הווריד IV

ניתן להחדיר תרופה למחזור הדם דרך הוורידים. הזרקה תוך ורידית (IV) היא הדרך המהירה ביותר, משום שהחומר הפעיל מוחדר למחזור הדם באופן מיידי ומופץ ברחבי הגוף בתוך שניות מעטות בלבד‏[1]. באופן זה המינון המלא מגיע למחזור הדם בבת-אחת. דבר זה יכול להיות בעייתי במקרים מסוימים במידה שקיימת רגישות כלשהי לתרופה. זאת משום שבמקרה זה יש מעט מאוד זמן למתן של חומר שיסתור את פעילותה‏‏[1].

על פי רוב לאחר ההזרקה מחזור הדם יוביל את התרופה לכל תאי הגוף. יוצאי הדופן הם חומרים שלא יכולים לעבור את מחסום הדם-מוח. כתוצאה מכך תרופות המכילות חומרים מסוג זה לא יכולות להשפיע על תאי המוח[2] במידה שהן מוחדרות דרך הווריד. במקרים אלו יחפשו הרופאים דרכים אלטרנטיביות להשפיע על מערכת העצבים המרכזית, בהתאם למצב בו רוצים לטפל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רפואת כלי דם וטרשת עורקים - אתר האנגיולוג והחברה הישראלית לחקר וטיפול טרשת עורקים. מכיל מידע לגבי כל הקשור בכלי דם, מחלות כלי דם ומחזור הדם.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  2. ^ רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.
Gray490.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.