ז'יל מאסנה
ז'יל מאסנה (בצרפתית: Jules Massenet; 12 במאי 1842 - 13 באוגוסט 1912), מלחין אופרה צרפתי.
[עריכה] חייו
מסנה החל מנגן בגיל צעיר. בגיל 18 החל את לימודיו בקונסרבטוריון בפריז אותם סיים בהצטיינות. בשנת 1862 זכה על יצירת מוסיקלית מקהלתית שחיבר בפרס רומא היוקרתי, שאיפשר לו לגור ברומא 3 שנים. משחזר לפריז הצליח בעזרת ידידים להעלות כמה אופרות שכתב בשהותו ברומא אך ההצגות לא זכו להצלחה מיוחדת. עם העלאת האופרה "הורדוס" בשנת 1881 זה מסנה בפרסומו ככותב מצליח. ב-1878 נתמנה לפרופסור לקומפוזיציה בקונסרבטוריון של פריז ובמשרה זו החזיק עד מותו.
[עריכה] יצירתו
מאסנה חיבר 27 אופרות, 3 באלטים,7 סוויטות תזמורתיות, אורטוריות, קנטטות, מוזיקה קאמרית, רקוויאם ושירים.
מאסנה היה מפורסם מאוד בצרפת במחצית השנייה של המאה ה-19. רוב האופרות שלו נשכחו. אלה ששרדו את מבחן הזמן הן:
- מנון (1884)
- תאיס (1894).
הקטעים התזמורתיים המפורסמים של מאסנה הם:
- הרהורים לכינור ותזמורת, מתוך האופרה תאיס.
- אראגונז מתוך האופרה אל סיד.