זו הדרך (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"זוֹ הַדֶּרֶך" הוא שיר מאת רחל המשוררת, אשר נחתם בסוף קיץ, תרפ"ט 1929. חובר על ידי המשוררת ללא כותרת, ושמו נקבע על ידי המוציאים לאור של שירתה לאחר פטירתה. השיר הוכנס אל מסכת השירים שנהוג לקרוא או לשיר בטקסים חגיגיים בתקופת יישוב ולאחר הקמת המדינה.

מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שְׂשׂוֹנִי הַזָּעִיר... הַפֶּרַח
שֶׁטִּפַּחְתִּי בְּיָד חֲרֵדָה
בְּגִנַּת חַיַּי הַשּׁוֹמֶמֶת,
בְּאַדְמַת חַיַּי הַכְּבֵדָה.

שְׂשׂוֹנִי הַזָּעִיר! יָדַעְתִּי,
לֹא יִמּוֹט הַחֹק הָאַכְזָר:
כָּל טִפָּה שֶׁל טַל לְהָדִיחַ
בְּנִטְפֵי דְמָעוֹת אֵין מִסְפָּר.

זוֹ הַדֶּרֶך – אַחֶרֶת אֵינֶנָּה,
בָּהּ לָלֶכֶת, לָלֶכֶת עַד תֹּם;
וְלִזְכֹּר. וְלָשִׁיר, וְלִכְמֹהַּ
וְלִזְכֹּר, וְלִדֹּם... וְלִדֹּם...

פרקי השיר ותכניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"זו הדרך" ביטא נאמנה את ערכי תנועת העבודה, כפי שנתפסו בתקופת היישוב: חלוציות, נחישות, עקשנות, שתיקה, געגועים והסתפקות במועט, עד להשגת היעדים: הקמת חברה יהודית עמלנית, שתפנית, חופשית וריבונית בארץ ישראל.[1] השיר המחורז כולל שלושה בתים. כמו בשיריה האחרים, העדיפה המשוררת גם ב"זו הדרך" להשתמש בדימויים ומטפורות מתחום החקלאות האהובה עליה; וכך, היא מדמה את אהבותיה לפרח, ואת חייה, שהנחילו לה אכזבה, לגינה שוממה, שאדמתה "כבדה", שגרגיריה דבוקים זה לזה ללא רווחים המאפשרים אוורור וניקוז ומבלעדיהם לא תיתכן צמיחה. המים המאוזכרים בשיר הם טיפות טל ודמעה המנוגדים כביכול; האחד מסמל את איתני הטבע ואת היופי שבבריאה, והשנייה, מקורה בעין האדם, היא תוצר של העצב והבכי. שני הבתים הראשונים מספרים על החוויה הנפשית הפנימית, ואילו נושאו של הבית השלישי הוא המולת כוחות הנפש בהתנהלות המתמשכת אל היעד הנשגב, התנהלות המכונה "הדרך". כמו באמרתו של יוסף טרומפלדור: טוב למות בעד ארצנו, אין מיצרים למסירות הנדרשת מן החלוץ או החלוצה במאבקם למען תחיית האומה, ובמילותיה של רחל: "אַחֶרֶת אֵינֶנָּה,/ בָּהּ לָלֶכֶת, לָלֶכֶת עַד תֹּם", כאשר התום הוא גם קץ החיים, כמחיר למאבק על היעדים או בדרך הטבע, בעת זקנה ושיבה.

לחן וביצועים לשיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית השלישי, המתחיל במילים "זו הדרך", הולחן על ידי המוזיקאי אפרים בן-חיים, מגרעין המייסדים של קבוצת קריית ענבים.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: מוקי צור, ביאליק, ברנר ורחל והשפעתם על תודעת תנועת העבודה, עלי-שיח, 25, תשמ"ח, עמ' 171-174.
  2. ^ ראו: אפרים בן-חיים, זו הדרך אחרת איננה, זאת ארצנו, ירושלים, 1944, עמ' ,7 באתר הספרייה הלאומית.