טל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיפות טל על דשא.
טל על רשת קורי עכביש

טל הוא סוג של משקע, הנוצר בדרך כלל בלילה מהתעבות של אדי מים באוויר לטיפות על עלוות צמחים ועל הקרקע. הטל מסייע, בין היתר, לצמחים לשמור על לחות באזורים צחיחים.

מנגנון ההיווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטל נוצר בלילות בהירים כתוצאה מהתקררותם של עצמים ופני הקרקע שהתחממו במשך היום.

האוויר מכיל אדי מים בכמות מסוימת. כאשר מתקרר האוויר, כמות הלחות שהוא יכול להכיל יורדת, והוא מגיע למצב של רווית-על. המים העודפים מפסיקים להיות אדים ומתעבים על גרעיני ההתעבות שנמצאים בסביבה – בייחוד כאשר גרעיני התעבות אלו (עצמים, קרקע) קרים יותר מן האוויר. מים אלו קרויים טל. במצב זה אומרים כי טמפרטורת האוויר ירדה אל מתחת לטמפרטורת הרוויה של האוויר (הטמפרטורה שבה האוויר אינו יכול להכיל יותר לחות או אדי מים נוספים).

הטל אינו נוצר בדרך כלל בלילות מעוננים היות שהעננות מונעת במידת מה את ההתקררות של הקרקע. כמו כן גם רוחות מונעות היווצרות טל היות שהסעת האוויר המהירה מונעת את התעבותו.

לטל חשיבות רבה כמקור לחות לצמחייה באזורים שכמות המשקעים שבהם מועטת, וכמקור שתייה לחרקים קטנים.

טל בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר לילות הטל בישראל שונה מאזור לאזור. בממוצע, טל נוצר בכ-200 לילות בשנה בעמק יזרעאל ובשפלת החוף, 250 לילות בצפון הנגב, 150-180 לילות באזורי ההר ועד 50 לילות בעמק הירדן. באזורי הכנרת וצפון ים-המלח הטל נוצר במרבית ימי השנה (320-365 לילות).

מדידת כמות הטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

למדידת כמות הטל משתמשים במכשיר הנקרא מד טל. המתקן הומצא על ידי חוקר הטבע הישראלי שמואל דובדבני. המתקן נפוץ בכל העולם ומורכב מלוח עץ צבוע בצבע כהה החובר למעין "סקלת טל". הבדיקה הכמותית נעשית בשיטה אופטית.

טל ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפילת שמונה עשרה מזכירים במשך חודשי הקיץ את הבקשה "מוריד הטל" (בארץ ישראל). גם בחודשי החורף כורכים יחד את הטל והמטר בבקשה "ותן טל ומטר לברכה".

הטל מוזכר פעמים רבות בתנ"ך והוא משמש משל למקור רענן של חיים ולשפע של ברכה. כן מצאנו בברכת יצחק ליעקב "ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ.."(בראשית כ"ז כ"ח) וכן מצאנו בהבטחת אלהים על ידי הנביא "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה.."(הושע י"ד ט"ו)

בחז"ל אנו מוצאים התייחסות מעניינת לטל: "אין שליט בטל" (ילקוט שמעוני רמז תקנג), כלומר לעומת מטר שלפעמים נעצר עקב קלקול מוסרי, טל איננו נעצר לעולם. הם למדו זאת מאליהו הנביא שהבטיח בצורת שבה לא ירד הן מטר והן טל. בסופו של דבר מטר לא ירד אך הטל המשיך לרדת כמנהגו.

ישנו טל שיורד שלא לברכה והוא מכונה "טללים רעים". אחת הסיבות[1] לנענועים של הלולב בחג הסוכות היא "לעצור טללים רעים", שלא יבואו במשך השנה.

הטל מוזכר גם כאחד משבעת המשקים (חלק מראשי התיבות י"ד שח"ט ד"מ, כשה- ט' הוא הטל) שכאשר נופלים על דבר מאכל, הם מכשירים אותו לטומאה, וכן הוא משקה שאם הוא בא במגע עם קמח בפסח, הוא מחמיץ את העיסה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]