חבלה (פעילות מלחמתית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חבלה כפעולה צבאית היא פגיעה במתקני אויב, בהם כלי רכב, מבנים, מוצבים, תשתיות וכו'. מטרת הפעולה היא פגיעה בתפקוד האויב, על ידי השמדה, שיתוק או קלקול מטרות ונכסים טקטיים ולעתים אף אסטרטגיים של האויב.

תחת השם "חבלה" מאוגדים בעיקר פעולות קומנדו הנעשות בחשאי, בשיטות לוחמה זעירה, בה יש התמקדות ספיציפית במטרה ופגיעה בה, לרוב באמצעות מטעני נפץ. החבלה נבדלת מהפצצת או הפגזת מבנה תוך כדי קרב בשיטות הפעולה ובפרופיל שלה. לעתים, גם הריסת מבנים תוך כדי לחימה באמצעות חוליות פלסים המבצעים את ההריסה באמצעות חומר נפץ משויכת לתחום החבלה.

לעתים, גם הריסת דברים באזרחות באמצעות חומרי נפץ, כגון הריסת מבנים וכריית סלעים באמצעות פיצוצים, מכונה "חבלה".

חבלה בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצה"ל היו וישנם גופים שונים שהוכשרו לביצוע חבלה. כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20 היה פרק החבלה פרק משמעותי בקורס קציני הקומנדו והנושא מודגש בסיכת הקורס, כן הוכשרו לכך חיילי יחידות עלית.

כיום (2010) היחידה האחראית על החבלה ההתקפית, בעיקר בפעולות קומנדו, היא סיירת יעל של יהל"ם (יחידת העילית של חיל ההנדסה הקרבית) שהוקמה אחרי מבצע שלום הגליל כדי להילחם בארגוני הטרור שקמו בדרום לבנון באמצעות שיטות של חבלה, קומנדו ולוחמה זעירה. סיירת יעל מאומנת לפעול בחשאיות גם מאחורי קווי האויב ופעילותה לרוב מסווגת וממודרת. בנוסף כל לוחמי הגדחה"ן (גדודי חיל ההנדסה הקרבית) ביצעו בכל מלחמות ישראל פעולות חבלניות הכוללות פיצוץ מבנים, בונקרים ופשיטות חבלה מעבר לקווי האויב.

T-34 76 Westerplatte p d.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.