חיל ההנדסה הקרבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "חיל ההנדסה" מפנה לכאן. לערך העוסק במושג הכללי של חילות הנדסה, ראו חיל הנדסה.
חיל ההנדסה הקרבית
SemelHandasaKravit002.jpg תג חיל ההנדסה.png Flag of the Israeli Combat Engineering Corps.svg
סמל הכומתה, תג ודגל חיל ההנדסה
"ראשונים תמיד"
פרטים
כינוי הכסופים, מוהנדסים
מדינה Flag of Israel.svg  ישראל
שיוך IDF new.png צה"ל
יחידת אם זרוע היבשה (צה"ל)
סוג חיל הנדסה
תאריכים וזמנים
הקמה 1947 כשירות ההנדסה
מקים עמנואל שחר
מלחמות

כל מלחמות ישראל

נתוני היחידה
ציוד עיקרי אמצעים של חיל ההנדסה: רובה M4, דחפור די-9, פומ"ה, אמצעי מיקוש וחבלה, צמ"ה, אמצעי אב"כ
פיקוד
מפקדים מפקדי החיל

חיל ההנדסה הקרביתראשי תיבות: חה"ן) הוא אחד מהחילות בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל. זהו כוח ההנדסה הקרבית של צה"ל. ייעודו של החיל הוא הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל תוך שלילת יכולת זו מהאויב, בנוסף אחראי החיל על תחומים שונים בתחומים הדורשים ידע ומומחיות בנושאי הנדסה צבאית בהם רובוטיקה, עיסוק בחומרי נפץ והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבציונלי. תפקידי החיל כוללים פריצת מכשולים, ביקוע קווי הגנה עוינים, פריצת שדות מוקשים, ניתוץ ביצורים, הכשרת צירי תנועה, גישור וצליחה, מיקוש הגנתי, עיסוק בחומרי נפץ, חבלה, סילוק פצצות, בניית קווי הגנה ומכשולים, בניית ביצורים, הפעלת ציוד מכני הנדסי וציוד סער, משימות הריסה ובנייה תחת אש, והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי בשדה הקרב. החיל מופקד על 3 גדודי פלסים סדירים (601 - "אסף", 603 - "להב" ו-605 - "המח"ץ") ובהם מחלקות סיור ופלוגות צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) כבד, גדוד הסיוע הכימי (לשעבר גדוד האב"כ), ויחידות הנדסיות למשימות מיוחדות העוסקות בקומנדו, חבלה, סילוק פצצות, רובוטיקה ועוד.

מאפייני החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כומתה בצבע כסף של חיל ההנדסה
דגלי חיל ההנדסה לצד דגלי ישראל
סיכת לוחם חה"ן

חיל ההנדסה הקרבית הוא אחד מחמשת החילות של זרוע היבשה. שורשי החיל נעוצים עוד בתקופה שלפני מיסוד צה"ל. לחיל ההנדסה כומתה בצבע אפור בהיר, המוגדר רשמית ככסוף, שעליה סמל החיל: חרב בתוך צריח שמוקף בהילה שמסמלת פיצוץ. הצבע הכסוף נבחר בשנת 1983 על ידי קצין הנדסה ראשי, אבישי כ"ץ, שהחליט לשנות את צבע הכומתות של החיל משחור כדי להעצים את תדמיתו: כץ נזכר שבילדותו הוא קרא סיפור בשם "מכרות המלך שלמה", אשר בו סופר על שני שבטים, האחד טוב, ואחד רע, כאשר השבט הטוב נקרא: "שבט כסופים", לא ניתן היה להשתמש בצבע כסף על הבד הצבאי, אז הוחלט לבחור בצבע דומה – אפור בהיר,‏[1] שמוגדר רשמית ככסוף.

צבעי הדגל החילי הם שחור וכתום. צבעי הדגל נבחרו בעקבות מבצע עמורה ("אדמה חרוכה") בו השמיד חיל ההנדסה את תשתיות הצבא המצרי בחצי האי סיני בעקבות הנסיגה ממנו אחרי מבצע קדש. כתום מסמל את להבות הפיצוצים והשחור את האדמה החרוכה שהשאיר חיל ההנדסה. המוטו של החיל הוא "הנדסה קרבית - ראשונים תמיד".

על פי אתר דובר צה"ל:

חיל ההנדסה הישראלי הוא אחד החילות הוותיקים בצה"ל, ופעילותו מגוונת ומשתרעת על מספר תחומים המשלבים הנדסה צבאית, פריצת מכשולים, בנייה והריסה, לחימה וטיפול בחומרים כימיים (חומרי נפץ ואב"כ).
ייעודו של חיל ההנדסה בצה"ל הוא פריצת הדרך לכוחות היבשה.
חיל ההנדסה הקרבית, מפלס את דרכו של צה"ל בקרב האש היבשתי. החיל עסוק מאוד בימי שלום כבימי מלחמה, ייעודו המרכזי של החיל הוא התגברות על מכשולים קרקעיים טבעיים ומלאכותיים בזירת הלחימה על מנת לאפשר תנועה מהירה קדימה של הכוחות הלוחמים. לוחמי החיל עוסקים גם בהנחת מכשולים על מנת להגביל את חופש התנועה של האויב וליצור תנאי שטח שיקשו על התקדמותו של האויב על ידי פיזור מוקשים, גדרות, ביצורים ותעלות.
חיל ההנדסה עוסק במגוון רב של פעולות: הנחה ופינוי של מוקשים, ביצוע פעולות חבלה וסער, גישור על פני מכשולי מים וקרקע, צליחה, מיגון וביצור כוחות ניידים ונייחים, הסוואה, סילוק פצצות ונטרול מטעני חבלה ותחמושת שלא התפוצצה, הפעלת ציוד מכני-הנדסי לפינוי מכשולים קרקעיים וליצירת מכשולים לאויב ועוד.

המקצוע הצבאי של חיילי ההנדסה הוא פלס. קיימים מקצועות נוספים, והם: מטהר (חיילי הגדס"כ), סלק (יחידת ס"פ) ומפעיל צמ"ה. חיל ההנדסה בצה"ל הוא חלק מכוחות היבשה, ולכן כפוף לזרוע היבשה ומורכב מגדודי הנדסה קרבית, פלוגות ציוד מכני הנדסי, גדודי סיוע כימי (לשעבר גדוד האב"כ) ויחידת יהל"ם ("יחידה הנדסית למשימות מיוחדות" שבין השאר עוסקת בסילוק פצצות, קומנדו הנדסי, הריסה וחבלה, מודיעין הנדסי, רובוטיקה ופינוי מוקשים).

הכלים האופיינים לחיל ההנדסה הם: הפומ"ה - נגמ"ש הנדסה מתקדם ייחודי וממוגן היטב; ודחפור די-9 (CAT D9) - בולדוזר כבד תוצרת קטרפילר שזוכה לתוספת מעטה שריון תוצרת ישראל. בנוסף מפעיל החיל מגוון אמצעים הנדסיים, בהם טנקי גישור, אמצעי צליחה, כלי צמ"ה שונים, מוקשים ואמצעי חבלה, אמצעי פריצה (כגון צפע שריון ההרסני), אמצעי סילוק פצצות ואמצעי הגנה מפני איומי אב"כ. לוחמי ההנדסה חמושים בדומה ללוחמי חי"ר; נשקם האישי הם רובי M16 מקוצרים מדגמי CAR-15 או M4A1 קרבין. נשקי מחלקה כוללים מקלעים, רובי צלפים ורקטות נ"ט.

מבנה ותפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל ההנדסה הוא החיל האחראי להנדסה הצבאית (כלומר: ההנדסה הקרבית וביצורים) בצה"ל. בראשו עומד קצין ההנדסה הראשי (הקהנ"ר) שאחראי הן לבניין הכוח ההנדסי, הן לתפעול של חיל ההנדסה והן לסיפוק צורכי ההנדסה של כלל הצבא. את כוחות ההנדסה עצמם מפעילים הפיקודים האזוריים.

לעתים קרובות מסייע חיל ההנדסה גם לכוחות חי"ר במשימותיהם, אף אם אין להם היבט הנדסי. חיילי ההנדסה (פלסים) זוכים להכשרה בסיסית: רובאי 05, ואחר כך רובאי 07 ופלס 06. כמו כן, עקב הצורך בסיוע הנדסי לכוחות החי"ר, לכל חטיבת חי"ר מצורפת פלוגת חבלה והנדסה (פלחה"ן), זוהי פלוגת חיילים מחטיבת החי"ר שעוברת הכשרה בת חודשיים בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ) אך איננה כפופה לחיל ההנדסה אלא לחטיבה שבה היא פועלת.

חיל ההנדסה מחולק למספר יחידות עיקריות:

  • גדודי הנדסה קרבית (בסדיר ובמילואים)
  • יחידות הנדסה פיקודיות
  • פלוגות צמ"ה כבד (חלק מהגדודים והיחידות הפיקודיות)
  • יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות)
  • גדוד הסיוע הכימי (הכולל את פלוגות אנקור, ברקן, גרניט, ופלוגת ההכשרה "דיה")
  • בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ)

גדודי הנדסה קרבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת לוחם הנדסה
סיכת הפלס
פומ"ה - בהכנה לתרגיל מחלקה יום, גדוד 601
לוחמי הנדסה קרבית הכוללים צלף עם חליפת הסוואה ורובה צלפים M-24 ושני קלעי סער עם רובה M4.

גדודי ההנדסה הקרבית מהווים את עיקר כוחו של החיל בעת שגרה. מדובר בגדודי פלסים המשלבים פלסים, רובאים, מסייעות ולוחמי צמ"ה. ישנם שלושה גדודי הנדסה בשירות סדיר ועוד מספר רב יותר בשירות מילואים. שלושת הגדודים הסדירים הם:

  • גדוד אסף 601
  • גדוד המח"ץ (הבקעה, מיקוש, חבלה וצליחה) 605
  • גדוד להב 603

מהות ותפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדודים הם האחראים על הפעילות של החיל בגזרות השונות ועל סיוע הנדסי - של פריצה, גישור ופינוי שדות מוקשים - לכוחות היבשה בזמן מלחמה. הגדודים עוסקים גם בחבלה והשמדת תשתיות טרור (למשל פיצוץ מעבדות נפץ והשמדת משגרי רקטות וטילים חמושים[2]).

קיימת מגמה להעלאת רמת הרובאות של הגדודים ולהשוותה לזו של החי"ר. בהתאם, כלי הנשק והפק"לים שעומדים ברשות כל גדוד זהים לאלה הנמצאים בחטיבות החי"ר וכוללים מקלעים, רובי צלפים ומטולי רקטות. בנוסף, הגדודים מפעילים את נגמ"ש הפומ"ה הייחודי לחיל ההנדסה.

בנוסף למשימותיהם ההנדסיות, מבצעים הגדודים משימות בט"ש (ביטחון שוטף) ופעולות של חי"ר על מנת להקל על העומס של חטיבות החי"ר. הגדודים מבצעים מעצרים, מארבים, ומאיישים מחסומים ועמדות שמירה. כל גדוד כולל מחלקת סיור - מחס"ר (ראו הרחבה בהמשך) המורכבת מהחיילים והמפקדים המצטיינים בגדוד. תפקידה בגדוד דומה לתפקידה של הפלס"ר בחטיבה. בזמן מלחמה מטרתם לסרוק את השטח ולאתר מכשולים בעוד מועד ולתת מודיעין הנדסי, בעת שגרה ועימות מוגבל תפקידם כולל פעולות חי"ר כגון מעצרים ומארבים. בנוסף הכח משמש את הגיזרה ככוח הנדסי איכותי ונקרא למשימות מיוחדות. כל גדוד כולל גם פלוגת צמ"ה.

חיילי הגדודים מוסמכים כרובאי 05-חה"ן וכפלס 05 אחרי טירונות בסיסית, שבסיומה הם זוכים לחבוש את הכומתה הכסופה ולענוד את סיכת הפלס. אחרי האימון המתקדם הם מוסמכים כרובאי 07-חה"ן וכפלס 06, וזוכים לענוד את סיכת "לוחם ההנדסה".‏[3] לאחר מכן ממשיכים הלוחמים לתעסוקה מבצעית של 4 חודשים, שבסיומה הם מסיימים את המסלול. אחריו הם ממשיכים את שירותם באחת מן הפלוגות הרובאיות או יוצאים לקורס מ"כים.

מ"כים של הנדסה מוסמכים כפלס 08 ורובאי 08 ואילו קציני הנדסה מוסמכים כרובאי 12 ופלס 12.

היסטוריה של הגדודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקות סיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת סיור (מחס"ר) היא מחלקה בגדוד שתפקידה הוא סיור הנדסי.

מחלקת הסיור הראשונה בגדוד הנדסה הוקמה ב-1994, מייסדיה היו קציניה ומפקדיה של סיירת יעל מיחידת יהל"ם. מטרתם הייתה להקים צוות סיור קטן ואיכותי שיבצע משימות כגון: תצפית ומודיעין בקו המגע בצורה איכותית עם מיומנות גבוהה בכל סוגי הלוחמה (שטח פתוח, סבוך, ובנוי), הסוואה ברמה גבוהה מאד, ניווטים רגליים ורכובים, לוט"ר ופריצה, וכך היה. ב-2005 זכה המחס"ר של גדוד 603 בצל"ש אלוף פיקוד דרום על פעילותו ברצועת עזה בה הרג כמות שיא של כ-70 מחבלים.

בכל גדוד הנדסה ישנה מחלקת סיור. הצוות מונה 16 לוחמים המתניידים על 4 האמרים בפיקוד מפקד צוות. המחס"ר מורכב בדרך כלל מן החיילים המצטיינים בגדוד. בעת מלחמה מטרת המחס"ר היא לסרוק את השטח, לאתר מכשולים בעוד מועד, ולספק מודיעין הנדסי. בעיתות שגרה ובעימות מוגבל מבצע המחס"ר את הפעילות המורכבת בגזרת הגדוד כולו, כולל מעצרים, פריצות, משימות חבלה, מארבים, סריקות לגילוי אמל"ח, תצפיות חודרות וכדומה.

לוחם חדש שמגיע עובר סדרת הכשרות הכוללות אימונים רבים: לוחמה, ניווטים, קורס מודיעין וסיור, הסוואה, פריצה, חבלה וקרב מגע. כמו כן יש אפשרות לצאת לקורסים מגוונים: נהיגה מבצעית, תשאול, מדריך קרב מגע, קורס תיעוד, חובשים, סיירות ועוד. כדי להתקבל למחס"ר יש להיות חייל מצטיין בגדוד: רק שנים עד ארבעה לוחמים מצטיינים מכל מחזור יתקבלו להכשרות, ורק הטובים מביניהם יגיעו למחס"ר עצמו.

יחידות הנדסה פיקודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות ההנדסה הפיקודיות (נקראות גם מהנ"פיה - מפקדת הנדסה פיקודית) אחראיות על ביצור הגזרה וביצוע משימות הנדסיות שונות בשגרה ובשעת חירום. תפקידיהם כוללים בניית מוצבים, סלילת צירים, הקמת גדרות, הצבת מחסומים וביצוע פרויקטים הנדסיים גדולים (בשיתוף מרכז הבינוי וקבלנים אזרחיים). בעת מלחמה, מצטרפות היחידות הפיקודיות לאוגדות הפיקודיות ומסייעות להן במאמצי הפריצה, תוך ניצול הידע שרכשו על הגזרה בה התמקצעו. יחידות ההנדסה הפיקודיות כפופות למהנ"פ (מפקד ההנדסה הפיקודי) הכפוף פיקודית לאלוף הפיקוד, ומקצועית לקהנ"ר (קצין הנדסה ראשי).

פלוגות צמ"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת לוחם צמ"ה
דחפור ממוגן D9 "דובי": דחפור קטרפילר D9 משוריין עם מיגון כלוב, הכלי הקרבי העיקרי של יחידות הצמ"ה.
דחפור די-9 משוריין מבצע חישוף ופתיחת ציר נגד מטעני חבלה סביב ציר הוברס המקיף את רצועת עזה.

פלוגת צמ"ה קיימת תחת פיקודם של כל גדוד הנדסה קרבית ויחידת הנדסה פיקודית, וכן ביחידות מילואים שונות. פלוגות הצמ"ה אחראיות על הפעלת ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) וכלי סער ופריצה בשדה הקרב ומבצעות מגוון משימות: בניית ביצורים, פריצת מכשולים, פתיחת צירים, פינוי מוקשים, עבודות עפר, הריסת מתקני אויב, הריסת מבנים, סלילת דרכים וחילוץ רק"מים תקועים. יחידות הצמ"ה מפעילות דחפורים ממוגנים, מחפרים ממוגנים, מעמיסים אופניים, מעמיסים קומפקטיים, מחפרונים, מפלסות, עגורנים ניידים, טנקי גישור וציוד בנייה.

פלוגות הצמ"ה חונות בדרך-כלל בנפרד מהגדוד, במצב כוננות. כל יחידה בצה"ל הזקוקה לסיוע של צמ"ה, יכולה לבקש לספח למשימתה מפעילי צמ"ה על ציודם. רוב מפעילי הצמ"ה מסופחים ליחידות חי"ר ושריון של צה"ל, המשתמשות בדחפורי ה-D9 הממוגנים בפעולות הבט"ש ביהודה, שומרון ועזה. במסגרת פעילותם באינתיפאדה השנייה, עלה מעמדם של מפעילי הצמ"ה והם נהפכו לחלק חשוב בפעילות הצבאית כנגד הטרור.

בשעת חירום ועיתות מלחמה, פלוגות הצמ"ה מצטרפות לגדודים ופורצות את הדרך עבור כוחות השריון. במסגרת פעילות זו מצורפים ליחידות הצמ"ה לוחמי הנדסה ושריון שעברו הכשרה על הפעלת טנקי גישור והפעלת טנקי הנדסה המצוידים באמצעים לפריצת שדות מוקשים כגון מגוב נוכרי, רקטות ריצוף או צפע שריון.

בעקבות האינתיפאדה השנייה הוקמו בנוסף לפלוגות הצמ"ה הגדודיות שלוש יחידות צמ"ה אזוריות מיוחדות - ביהודה ושומרון צמ"ה איו"ש ("חתולי הבר") ובגזרת עזה צמ"ה עזה-דרום ("אבירי הפלדה") וצמ"ה עזה-צפון ("חתולי הפלדה") - שהתמקצעו בלוחמה בשטח בנוי ומלחמה בטרור בשטחים הללו ומובילות שם את הפעילות המבצעית והלוחמה בטרור.

בנוסף ליחידות הצמ"ה הקרביות קיימות גם מספר יחידות צמ"ה עורפיות: יחידה הצמ"ה המטכ"לית המועסקת במשימות בנייה וביצורים בעורף, צמ"ה חיל-אוויר - המועסקת בבנייה והכשרת שדות-תעופה ומנחתים עבור חיל האוויר וצמ"ה "בית הלל" המועסקת בבניית כבישים, שבילים ומוצבים בצפון ופינוי שלגים בהר החרמון.

קורס צמ"ה אורך כ-7-8 שבועות בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ), בו מוסמכים החיילים כמפעילי צמ"ה 07 ומוכשרים להפעיל טרקטור זחלי ודחפור ממוגן מדגם קטרפילר די-9. בנוסף קיים קורס הרחבה בין 4-6 שבועות בבהל"צ, שמעלה את ההסמכה למפעילי צמ"ה 08, ובו מוכשרים החיילים להפעיל משאית, יעה אופני וכלי צמ"ה אופניים אחרים. קיים גם קורס המכשיר את הלוחמים להפעיל מחפר (באגר). כלל הרישיונות שמקבלים על הכלים במהלך הקורסים תקפים גם באזרחות ומוכרים על ידי משרד הרישוי ומשרד העבודה והרווחה. כמו כן, במסגרת יחידות הצמ"ה קיימים גם מספר מסלולים פיקודיים: קורס מפקדי צמ"ה, קורס קציני צמ"ה ומסלול מנהלי עבודה (שלבים 10, 12 ו-13) המחייב חתימה לקבע.

גדס"כ 76 (גדוד הסיוע הכימי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת לוחם גדס"כ
לוחמי גדס"כ 76 של חיל ההנדסה
רכב טיהור M12 על בסיס משאית REO

גדוד הסיוע הכימי 76 נקרא בעבר גדוד אב"כ (ראשי תיבות של: אטומי, ביולוגי, כימי) הוא גדוד שנמצא תחת פיקוד חיל ההנדסה הקרבית והמטכ"ל, וכולל מערך הכשרה, גדוד סדיר וגדודי מילואים. הגדודים נועדו לפעול במלחמה כוללת, במתן מענה לשימוש בלחימה כימית נגד הכוחות בחזית, כמו כן ולנוכח האיום ההולך וגובר הם גם הכוח שיסייע בטיפול בזירה של פיגוע כימי.

תפקיד הגדודים הוא זיהוי וטיהור השטח מחומרי לחימה כימיים או חומרי לחימה ביולוגיים (חל"כ, חלב"ג) בשדה הקרב כדי לאפשר את מעבר הכוחות הלוחמים בשטח המזוהם (המכשול הלא קונבנציונלי) הגו"ז מתבצע על ידי אמצעים מגוונים כגון ה"קאדט", תיק גו"ז, ו"סיגל". הטיהור מתבצע ברובו על ידי רכב הטיהור מנו"ר, ולטיהור משלים, באזורים בהם למנו"ר אין אפשרות לטהר משתמשים ב"הופר" וב"מטפי טיהור" מסוגים שונים.

במערך הסיוע הכימי ישנו גדוד סדיר אחד ומספר גדודי מילואים. הגדס"כ הסדיר כולל 4 פלוגות סדירות: "אנקור", "ברקן", "גרניט", ו"דיה" (פלוגת מסלול - המשמשת להכשרות). גדוד 76 נחשב חלק מחיל ההנדסה אך בעיקרון זהו גדוד מטכ"לי אשר מסופח לחה"ן רק בהכשרות (טירונות, אימון מתקדם, קורסי המפקדים הסמלים והקצינים). בשנים האחרונות הוחלט על מספר שינויים בגדוד על מנת להגביר את המוטיבציה לשירות בגדוד וגיוס מלש"בים:

  • הגדרתו שונתה מגדוד אב"כ לגדס"כ - גדוד סיוע כימי, ואילו השם אב"כ יוחד ליחידות האב"כ של פיקוד העורף המטפלות בנשק בלתי קונבנציונלי שפוגע בעורף.
  • רמת הרובאי והכשרת החי"ר הועלתה.
  • תקופת ההכשרה הוארכה ל-8 חודשים.
  • החלה מסע הסברה לשיפור התדמית של הקורס.
  • נוספה אפשרות של "חבר מביא חבר" המאפשרת לחברים להתגייס ביחד לגדוד.

אימוני היחידה עוסקים, בין השאר, בפעולות גילוי וזיהוי חומרי לחימה לא קונבנציונליים (גו"ז), וטיהור ופריצת שטחים "נגועים". עיסוקים ייעודיים אלה כרוכים בהפעלת ציוד רגיש. לחימת האב"כ מתבצעת בשטח בבגדי מגן ייחודיים (סי"ל[10] שהחליף את הבמ"פ והבמ"י), מה שמצריך מהלוחמים סיבולת גבוהה. בשיגרה עוסקות הפלוגות הסדירות בפעילות ביטחון שוטף (בט"ש) בכל הגזרות. לוחמי היחידה מצוידים ומאומנים בהפעלת ציוד ואמל"ח חי"ר אישי לצורך ביצוע משימות הביטחון השוטף בשגרה ועל-מנת לאפשר תפקוד בחזית בזמן מלחמה.

במהלך מסלול ההכשרה עוברים הלוחמים, בנוסף לאימונים היעודיים בלוחמת אב"כ, גם הכשרת לוחמת פרט, אימוני חי"ר ופרק בן כמה שבועות של ניווטים. מסלול ההכשרה של לוחם בגדוד מתחיל בהכשרה בת 8 חודשים בבא"ח הנדסה בצוקי עובדה (בהל"ץ), ואחריה אימונים ותעסוקות מבצעיות. בסוף המסלול מקבל הלוחם הסמכה ייחודית של "מטהר 06" ומוסמך כ"רובאי 05" אך אחרי קורס פיקודי מוסמכים ל"רובאי 07". חלק מן הלוחמים יוצאים למסלול פיקודי כבר לאחר שמונה חודשים. קורס המפקדים נערך במרכז אב"כ ומעריך את ההכשרה לשנה וארבעה חודשים. בסופו משובצים המפקדים בפלוגות המבצעיות, בבסיס הטירונים, בקורס קצינים או נשארים בענף המפקדים בתור מפקדי קורס מ"כים. במהלך ההכשרה אפשר לצאת לקורסים שונים, כגון: קורס קלעים, קורס נגביסטים, קורס מטוליסטים, קורס נהגי האמרים קרביים וקורס נהגי מנו"ר (המעניק למסיים אותו גם רישיון לנהיגה במשאית עד 18 טון והובלת חומרים מסוכנים באזרחות).

במשך תקופה מסוימת שילב חיל ההנדסה גם לוחמות בגדוד האב"כ, שהשתתפו במגוון תפקידי היחידה. הלוחמות עוברות גיבוש בן יומיים על מנת להתקבל לגדוד 76. הגדוד היה פורץ דרך מבחינת פיתוח לוחמות. הלוחמת הראשונה אשר סיימה את קורס הסמ"בים (סמלים בכירים) הייתה מגדוד האב"כ, פלוגת ברקן. עד היום סיימו בהצלחה 3 לוחמות קורס צלפים מטעם הגדוד, קורס שאינו זמין ללוחמי הגדוד. החל מגיוס נובמבר 2010 בוטל גיוס הבנות לגדוד. ממחזור 2014 הוחזר גיוס הלוחמות.‏[11]

מרכז האב"כ נמצא במחנה צריפין וכולל את בית הספר לאב"כ (אב"כ א), האחראי על כל ההכשרות בצה"ל בנושא האב"כ ואת ענף תו"ם (תורה ומחקר) שאחראי על פיתוח אמצעים ותורת לחימה לצה"ל כולו בנושא האב"כ. היחידה הוכרזה בתור גדוד בחירום הידוע בשם "ינשוף" ומאוחר יותר כגדוד אב"כ סדיר‏[12] שמאגד את כל פלוגות האב"כ הסדירות בצה"ל ואף מכשיר את לוחמיה לתת מענה לטרור כימי וביולוגי. ‏‏‏[13] בכל הנוגע לטיפול באיומי אב"כ בעורף, עובד מערך האב"ך של חיל ההנדסה בשיתוף פעולה עם פלגות שונות ביהל"ם וצוותי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף.

בית הספר להנדסה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית הספר להנדסה צבאית
פלסים של חיל ההנדסה מתאמנים בגילוי מוקשים.
חייל הנדסה קרבית מתאמן בפינוי מוקשים ברמת הגולן.

בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) הוא היחידה בחיל ההנדסה האחראית על כלל ההכשרות ההנדסיות בצה"ל. בהל"צ ממוקם בבה"ד 14 שנמצא ליד צוקי עובדה. הבסיס הועבר לשם מאדוריים במהלך שנות התשעים של המאה העשרים.

תפקידו של בהל"ץ הוא להכשיר את חיילי חיל ההנדסה בתור פלסים שלב 5 (בעלי הכשרת רובאי 05) ולאחר אימון מתקדם פלסים שלב 6 (רמת הרובאות עולה ל-07).‏[3] בנוסף, הוא מכשיר את לוחמי חיל ההנדסה במיקוש, חבלה, גישור, פריצה, הפעלת הפומ"ה וכן מבצע הכשרות ייחודיות לאלה הממשיכים לענפי הצמ"ה (ראו קורסי צמ"ה), האב"ך או קצונה. בעתיד אמור לקום בבהל"ץ בית ספר לחבלה וכן מערך הכשרות לתפקיד "פלס-סייר" שיכשיר את לוחמי המחס"ר (מחלקות סיור) של חיל ההנדסה. ‏‏‏[14] הענפים בבהל"ץ הם:

  • בא"ח הנדסה
    • הכשרת יסוד (טירונות)
      • פלוגת טירוני גדוד אסף (פלחה"ן "אופק")
      • פלוגת טירוני גדוד להב (פלחה"ן "ברקן")
      • פלוגת טירוני גדוד המח"ץ (פלחה"ן "געש")
      • פלוגת טירוני אב"כ
    • הכשרה מתקדמת (אימון מתקדם)
      • פלוגת אימון מתקדם 601
      • פלוגת אימון מתקדם 603
      • פלוגת אימון מתקדם 605
  • ענף המקצועות
    • מדור המיקוש והחבלה (מו"ח)
    • מדור הרק"ם
    • מדור הצמ"ה
    • קורס מדריכות חה"ן ואב"כ (הקורס מכשיר גם מדריכים בנים במסלול "הסדר")
  • גדוד הפיקוד (גדוד 614)
    • פלוגת נץ
    • פלוגת שחף
    • פלוגת עיט (מרכזת את קורס המ"כים אג"ם שפתוח לכלל יחידות השדה של צה"ל, בנוסף פלוגת עיט מרכזת את ההכנה לקצונה לכלל לוחמי חייל ההנדסה הקרבית.)
    • פלוגת ח"ץ (חה"ן צוערים - השלמה החיילית של קורס קציני חה"ן)

בנוסף להכשרת חיל ההנדסה, מספק הבית ספר הכשרה ואימונים לכלל היחידות הלוחמות של צה"ל ובין השאר מאמן את הפלחה"ן (פלוגות חבלה והנדסה) של חטיבות החי"ר השונות וכן את אנשי היחידות המיוחדות הנדרשים למיומנויות חבלה בסיסיות.

בנוסף להדרכות, החיילים בבהל"ץ - המאוגדים תחת גדוד "היובל" (614) - משמשים כעתודה מבצעית ומידי פעם יוצאים לבצע פעולות בט"ש ומסייעים לכוחות בשטח. בחירום לוחמי גדוד ״היובל״ (614) משמשים לגדוד סדיר בנוסף לשלושת הגדודים הסדירים. כוחות מגדוד זה פוצצו את בנייני התאומים בצומת נצרים. ‏‏‏[15]

יחידת יהל"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהל"ם
לוחמי יהל"ם באימון מסכם

יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות) היא יחידת העילית של חיל ההנדסה. היא אחראית למשימות חבלה מיוחדות, פריצה הנדסית ימית, טיפול במטעני חבלה וחומרי נפץ רגישים במיוחד (סילוק פצצות), חשיפת מנהרות וסליקים, פיתוח אמצעי חבלה ואמצעי חבלנות וכן הדרכה ופיתוח תו"ל הנדסי לחבלה וס"פ. היחידה מחולקת למספר פלגות:

בנוסף לפלגות כאלה קיימות עוד פלגות שייעודן מסווג ופלגות העוסקות בבניין הכוח ביחידה (בית הספר האחראי על הכשרה ואימונים, תכנון ופיתוח והמכון לפירוק פצצות).

יהל"ם נחשבת לאחת מיחידות העילית המובחרות בצה"ל ורוב פעילותה מסווגת. על היחידה מפקד קצין מחיל ההנדסה בדרגת סגן-אלוף.

יחידת יפת"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחידת יפת"ח
דוד לסקוב עם מטען ירבוע שפותח על ידי יחידת יפת"ח

בשנת 1957 מונה דוד לסקוב לסגן קצין הנדסה ראשי. הוא הקים את "חוליית לסקוב" שמטרתה הייתה פיתוח אמצעי לחימה מיוחדים עבור חיל ההנדסה. לימים הפכה "חוליית לסקוב" ליחידת "יפת"ח", הקיימת ופועלת עד היום בשורות צה"ל, במסגרת זרוע היבשה.

יחידה זו אחראית בין השאר לפיתוח גשר הגלילים, מערכת "אור יקרות" ורקטות ה"זאב" (שהופעלו במהלך מלחמת ההתשה ואחת מהן פגעה והרגה את הרמטכ"ל המצרי). דוד לסקוב היה מפקד היחידה במשך שנים רבות. הוא שירת עד מותו בגיל 86 (היה החייל המבוגר ביותר בצה"ל), ותמיד היה מוכן לתרום מניסיונו ורעיונותיו היצירתיים לצבא. לסקוב תכנן מספר גשרים וביצורים עבור חיל ההנדסה, ורובם יושמו בהצלחה בשטח.

במהלך השנים יפת"ח יצאה מחיל ההנדסה, אל מפח"ש (מפקדת חילות השדה), משם לאט"ל (אגף טכנולוגיסטי), ובתחילת 2006, עם ייסוד החט"ל עברה לחט"ל (חטיבה טכנולוגית ליבשה) תחת זרוע היבשה.

פלוגות הנדסה של חטיבות חיל הרגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פלחה"ן

לוחמי פלוגות החבלה וההנדסה (פלחה"ן) של חטיבות חיל הרגלים הישראלי הם בעלי שייכות חילית כפולה. מבצעית וארגונית הם כפופים לחטיבות האם (למשל: פלחה"ן גולני היא חלק אורגני מהגדס"ר של חטיבת גולני וכפופה למג"ד של גדוד הסיור, ובאותו אופן פלחה"ן נח"ל היא חלק מגדס"ר הנח"ל) אך מקצועית לחיל ההנדסה הקרבית. חלק ממסלול הכשרת הלוחמים מתבצע בבית הספר להנדסה צבאית, שם הם מוכשרים כפלס 07 ולומדים חבלה, מיקוש, פריצה, לוט"ר וכשירויות הנדסיות נוספות. בסיום ההכשרה הם חוזרים לחטיבות החי"ר. מטרת לוחמי הפלחה"ן היא לשמש ככוח הנדסי זמין עבור חטיבות החי"ר, בייחוד בלוחמה בשטח בנוי, שיפעל בצמוד ללוחמי החי"ר ולא יהיה תלוי בסיוע הנדסי של גדודי ההנדסה הקרבית שכפופים מבצעית לחטיבות חיל השריון הישראלי. עם זאת, בעת מלחמה או מבצע גדול גם גדודי ההנדסה הקרבית מסייעים להתקדמות כוחות החי"ר ומספקים סיוע הנדסי לכלל היחידות.

תגי יחידות בחיל ההנדסה הקרבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגי יחידות חיליות
תגי גדודי הנדסה קרבית (גדחה"ן)
תגי מפקדות הנדסה פיקודיות

אמצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי
דחפור D9 משוריין של חיל ההנדסה.
נגמ"ש הנדסי פומ"ה של חיל ההנדסה.

חיל ההנדסה מתאפיין בכך שהוא מפעיל כלים מגוונים בנוסף לכלי הנשק הרגילים של זרוע היבשה. פרט לנשק קל (ראו נשק קל של צה"ל) ורכב קרבי משוריין מפעיל חיל ההנדסה גם כלי צמ"ה, אמצעי גישור וצליחה, אמצעי סילוק פצצות, אמצעי פריצת שדות מוקשים, מיקוש ואמצעי חבלה ואמצעי הגנה בפני לוחמה כימית וביולוגית.

הנשק האישי של לוחמי ההנדסה הסדירים הם רובי M4 ו-M4A1 פלאט-טופ כאשר בקרב כוחות מילואים עוד ניתן למצוא רובי CAR-15 ("מקוצר") M-16A2 וגליל. חימוש נוסף כולל רימונים, מטולים, מקלעים, רובי צלפים, רובי בארט M82A1 ורקטות נ"ט.

חיל ההנדסה הקרבית ידוע בנגמ"ש הייחודי לו - הפומ"ה. זהו נגמ"ש הנדסי מתקדם המבוסס על תובה של טנק צנטוריון בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. נגמ"ש הפומ"ה ממוגן בכבדות ומצויד באמצעים הנדסיים מתקדמים (חלקם מסווגים). בנוסף אליו משרתים בחיל נגמ"שים מדגמי נקפדון ו-M-113. בשירות יהל"ם נמצא גם הנקפומ"ה, נגמ"ש הנדסי מיוחד המבוסס על הנקפדון.

בנוסף לרק"מ ההנדסי מפעיל חיל ההנדסה מגוון כלים הנדסיים ייעודים, בהם טנקי גישור ומגוון כלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) בהם דחפורים, מחפרים ממוגנים (ובפרט באגר E349), מעמיסים אופניים ("שופל") ממוגנים, מחפרונים ממוגנים ועוד. מכלי הצמ"ה, ידועים במיוחד דחפורי ה-D9 המשוריינים שנטלו חלק נכבד בפעילות החיל באינתיפאדה השנייה.

בהיותו אחראי על תחומי החבלה, סילוק הפצצות והגנת האב"כ בצה"ל מפעיל חיל ההנדסה אמצעים מתקדמים וייעודים בתחומים אלה. החיל מפעיל אמצעי מיקוש וחבלה מתקדמים, מטעני חבלה, כלי פריצה ומשתמש במגוון חומרי נפץ. החיל גם מפעיל אמצעים מתקדמים לסילוק פצצות הכוללים רובוטים בשלט רחוק, אמצעי מיגון לחבלנים, שבשים וגלאים וכן מערכות לפינוי מוקשים בעת קרב הכוללים מגובים שונים, רקטות ריצוף ואת הצפע שריון המפורסם וההרסני.

חיל ההנדסה מפעיל מערכות מתקדמות במטרה להגן על צה"ל מאיומי אב"כ (נשק אטומי, ביולוגי או כימי) ולטהר שטחים שזוהמו. אמצעים אלה כוללים אמצעי גילוי וזיהוי (כגון סיגל וקאד"ט), ערכות זיהוי חומרים כימיים, אמצעי טיהור (כגון המנו"ר) ומיגון אישי ללוחמים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דחפור של חיל ההנדסה פורץ את דרך בורמה הישראלית
"תמסח" (ז'ילואה) - לדוברה היה חלק מכריע בין האמצעים להנחתת כוחות בגדה המערבית של תעלת סואץ ב-16 באוקטובר 1973
האינתיפאדה השנייה: דחפורי D9 הורסים בית של מחבל ששימש לפעילות טרור ברצועת עזה.
גדוד להב 603 של חיל ההנדסה הישראלי מפוצץ מבנה טרור במבצע עופרת יצוקה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי

חיל ההנדסה הוקם בשנת 1947 בידי עמנואל שחר, מפקדו הראשון, על בסיס כוחות ההנדסה, הבנייה והחבלה של ההגנה ואנשי הבריגדה היהודית ששירתו בחיל ההנדסה המלכותי של בריטניה. במלחמת העצמאות חולק החיל לשני שירותים: "שירות ההנדסה" האחראי על הנדסה קרבית (חבלה, מיקוש, פריצת דרכים, הסוואה) ו"שירות האכסון" האחראי על בניית מחנות, מוצבים ותשתיות. בסוף המלחמה שני השירותים התאחדו. במלחמה עצמה נטל חיל ההנדסה תפקיד חשוב: הוא פוצץ גשרים על נהר הירדן ובדרום הארץ ובכך סייע לבלימת התקדמות הלגיון הערבי והצבא המצרי למרכז הארץ. בנוסף, נטל חיל ההנדסה חלק חשוב במערכה על ירושלים, כאשר פרץ את דרך בורמה באמצעותה הועבר סיוע לנצורים. אירוע זה הונצח באנדרטת "דרך הגבורה" סמוך ליער חולדה.

החיל נטל חלק בכל מלחמות ישראל, בפריצת דרך, בניית ביצורים ופינוי מוקשים.

במבצע קדש, לקח חה"ן חלק מרכזי באיסוף שלל רב מהצבא המצרי הנסוג ובהריסת התשתית הצבאית המצרית בסיני ("מבצע עמורה") עליה קיבל צל"ש גדודי ראשון מסוגו בצה"ל. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הפעילו לוחמי הצמ"ה של החיל טרקטורים ודחפורים (חלקם משוריינים וחלקם לא) בגזרת האון תחת אש כבדה של הסורים, ועל כך זכו מספר מפעילים לעיטור העוז. במלחמת ששת הימים מילא חיל ההנדסה חלק חשוב בפריצה לרמת הגולן וטיהור ירושלים והרמה ממוקשים שהניחו צבאות ערב. בקרב על עמק דותן התנדבו כוחות הנדסה לסייע לכוח שריון שנתקע מדרום לג'נין והופגז באש ארטילרית כבדה. לוחמי ההנדסה נלחמו בגבורה לצד הטנקים כלוחמי חרמ"ש (חיל רגלים משוריין) ולא נסוגו למרות האבדות הכבדות שספגו.

במלחמת ההתשה היה חיל ההנדסה אחראי על בניית ואחזקת קו בר-לב: ביצורים ומעוזים לאורך תעלת סואץ. הקו עמד בהפגזות ארטילריות רבות והביצורים הצילו חיי חיילים רבים. על כך זכה חיל ההנדסה לפרס ביטחון ישראל בשנת 1969.

במלחמת יום הכיפורים (1973) נטל חה"ן חלק מרכזי בהדיפת צבאות ערב ובהעברת המלחמה אל שטח האויב. בחזית הדרום, נטל חיל ההנדסה חלק מרכזי ומהותי במבצע אבירי לב לצליחת תעלת סואץ. כוחות הצליחה של חה"ן, שהתכוננו למבצע עוד מ-1968, העבירו טנקים וכוחות צנחנים לגדה המערבית‏[16] באמצעות דוברות והקימו 3 גשרים (בהם החזיקו תחת אש כבדה) באמצעותם הצליחו כוחות צה"ל לכתר את הארמייה השלישית ולאלץ את המצרים להיכנע. על הצליחה והחזקת הגשרים תחת אש כבדה זכו מספר קצינים ולוחמים בחיל בעיטורים וצל"שים.

בחזית הצפונית, מערכת המכשולים שבנה חיל ההנדסה סייעה בבלימת הסורים, וכוחות חה"ן הובילו את הדיפת הסורים תוך פריצת הדרך לכוחות השריון. בחרמון, מפעילי הצמ"ה של חה"ן פרצו דרך למוצב החרמון ודחפור די-9 ישראלי אף הצליח לפרוץ דרך לשיא החרמון (הפסגה הגבוהה ביותר ברכס החרמון) לפני הסורים (בכך הוא נהייה כלי הרכב הממונע הראשון שהגיע לשיא החרמון). את מוצב החרמון כבשו חיילי חטיבת גולני.

החל משנות ה-80 של המאה ה-20, החל חיל ההנדסה במיגון הכלים שלו מתוך הכרה בסיכון בו נמצאים החיילים המפעילים אותם. כתוצאה מכך נולד נגמ"ש הפומ"ה וערכות המיגון לכלי הצמ"ה שמפעיל החיל. בשנות ה-90 של המאה ה-20 שקד חיל ההנדסה על התעצמות ובניין הכוח כאשר המהלכים המרכזיים היו העברת בית הספר להנדסה צבאית (בה"ד 14) לבסיס צוקי עובדה שבדרום הארץ ואיחוד סיירת יעל והיחס"פ ליחידת עילית הנדסית בשם יהל"ם. בהתאמה, שמו של החיל שונה לחיל ההנדסה הקרבית.

באינתיפאדה השנייה, לקחו הדחפורים המשוריינים (D9) של חיל ההנדסה חלק ניכר בפעילות בשטחים: פתיחת צירים, חישוף, הריסת בתי מחבלים (בין השאר בנוהל סיר לחץ) וניקוי זירות מטענים. במקרים מסוימים, היוו הדחפורים לא רק גורם מסייע כי אם גורם מכריע. בנוסף לדחפורים בלטו בפעילות גם יחידות הס"פ שנטרלו מטעני חבלה, גדוד המח"ץ 605 שקיבל צל"ש רמטכ"ל במבצע חומת מגן וגדוד להב 603 שבלט בלחימה ברצועת עזה.

במלחמת לבנון השנייה פרצו כוחות ההנדסה צירים לכוחות החי"ר והשריון, וניקו זירות מטענים. במהלך הקרבות עלה D9 על מטען גחון של 500 ק"ג חומר נפץ, אך שרד ללא ספיגת נזק משמעותי. כמו כן, בסוף קרב מארון א-ראס ירה כוח של גדוד 601 צפע שריון על הקסבה של הכפר ובכך החריב אותה תוך הריגת עשרות מחבלים. כוחות ההנדסה השמידו מוצבים ומערכות בונקרים של חזבאללה. 7 לוחמי הנדסה נהרגו במלחמה. שני לוחמי הנדסה קיבלו את עיטור המופת ושניים צל"ש רמטכ"ל.

במבצע עופרת יצוקה פרצו כוחות ההנדסה צירים לכוחות החי"ר והשריון, וניקו זירות מטענים. דחפורי D9 שהובילו את הכוחות ספגו הרבה מטענים וטילי נ"ט, אך בדרך כלל ללא נזק משמעותי לכלים. כוחות יהל"ם ניטרלו מאות מטעני חבלה והשמידו מנהרות תת-קרקעיות. גדודי חיל ההנדסה הסדירים וכוחות המילואים השמידו כ-600 מבנים ממולכדים ומבנים ששימשו לפעילות טרור באמצעות דחפורים (רובם) וחומר נפץ (מיעוטם). במבצע נהרג לוחם יהל"ם בהיתקלות עם מחבל מתאבד. על פועלו זכה חיל ההנדסה הקרבית לערב ותעודות הוקרה מפיקוד דרום.

ב-2010 נטל חיל ההנדסה, בעיקר באמצעות פלוגות צמ"ה 601 וצמ"ה איו"ש, חלק במאמצים לכיבוי השריפה בכרמל (2010) כאשר שלח עשרות פלסים ודחפורים משוריינים לסייע למכבי האש.

בשנים 2010-2012 הפכה יהל"ם לאחת היחידות הפעילות בצה"ל, בעיקר במבצעי לוחמה בטרור וסילוק פצצות. דבר זה התבטא בין השאר בעליה בסיקור התקשורתי על היחידה וביחסי הציבור שעושה לה צה"ל, כאות לחשיבותה ההולכת וגוברת במצב הנוכחי.

חיל ההנדסה הקרבית לקח חלק מרכזי במבצע צוק איתן ביולי 2014 ובתמרון הקרקעי ברצועת עזה. כוחות הנדסה צוותו לכל חטיבות חיל הרגלים וחיל השריון וסייעו לכוחות להתקדם בשטח הממולכד. דחפורי D9 פרצו צירים לכוחות היבשה וחישפו שטחים ומבנים לאיתור מנהרות. במבצע הופעלו לראשונה מחפרי באגר E-349 שעסקו באיתור פירי מנהרות ובחשיפת המנהרות על ידי חפירה לעומק. לוחמי יהל"ם השמידו 32 מנהרות טרור וחדירה לתוך ישראל. במהלך הלחימה נהרגו 6 לוחמי הנדסה קרבית, בהם מפעיל D9 ולוחם יהל"ם.

הנופלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הנופלים במערכות ישראל אשר שירתו בחה״ן הוא 624. ‏[17]

קצין הנדסה ראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקצין ההנדסה הראשי (קהנ"ר) של צה"ל תפקיד כפול:

  1. הוא המפקד של חיל ההנדסה הקרבית ואחראי על התווית דרכו של החיל, בניין הכוח ההנדסי ופיקוח על פעילותו.
  2. הוא הקצין האחראי על כל נושאי ההנדסה בצה"ל, ותפקידיו במסגרת זו הם למצוא פתרונות הנדסיים למצבים בשטח ולנהל פרויקטים הנדסיים קיימים.

קצין ההנדסה הראשי הוא קצין בדרגת תת-אלוף, שהוכשר כקצין בחיל ההנדסה וצבר ניסיון מבצעי כפלס ולוחם. רוב הקהנ"רים שירתו כמפקדי בית הספר להנדסה צבאית לפני שמונו לקהנ"רים.

טקס החלפת קהנ"ר, תא"ל יוסי מורלי הקהנ"ר היוצא, האלוף גיא צור מפקדת זרוע היבשה, תא"ל אושרי לוגסי הקהנ"ר הנכנס, בטקס שהתקיים ב- 30/9/2014
תא"ל אושרי לוגסי, קצין ההנדסה הראשי המכהן

קהנ"רים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אל"ם עמנואל שחר 1948-1954 מייסד חיל ההנדסה, מלחמת העצמאות
אל"ם אפרים להב 1954-1958 מבצע קדש, מבצע עמורה
אל"ם הלל אל דאג 1958-1964  
אל"ם אלחנן קליין 1964-1969 מלחמת ששת הימים
בנו, יוסף קליין, נפל במלחמת יום הכיפורים.
תא"ל ירחמיאל דורי 1969-1972 מלחמת ההתשה
בנו של הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי.
תא"ל יצחק בן דב 1972-1976 מלחמת יום הכיפורים
תא"ל אריה גולן 1976-1979  
תא"ל אבישי כ"ץ 1979-1983 מבצע שלום הגליל
תא"ל יהודה כהן 1983-1985  
תא"ל אייל יוסף 1985-1989  
תא"ל ישי דותן 1989-1992 מלחמת המפרץ, בעל עיטור המופת
תא"ל איתן לידור 1992-1995  
תא"ל אלי טולדנו 1995-1999  
תא"ל אברהם בן דוד 1999-2003 האינתיפאדה השנייה, מבצע חומת מגן
תא"ל שמעון (שימי) דניאל 2003-2007 האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה
תא"ל משה שלי 2007 - 2011 מבצע עופרת יצוקה ‏‏‏[18]
תא"ל יוסי מורלי 2011 - 2014 [19] מבצע צוק איתן
תא"ל אושרי לוגסי 2014 - מכהן [20]

המנון חיל ההנדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנות ה-2000 המנון החיל היה "לך בעקבות הכסופים". ב-2002 נכתב והולחן המנון חדש לחיל על ידי ניב גולן. ההמנון בוצע על ידי נינט טייב, אז חיילת בחיל ההנדסה ולימים זוכת כוכב נולד וידוענית מפורסמת. ההמנון מתייחס לכלל היחידות המרכיבות את החיל ("יהל"ם בכתר, עוצמה בכלי צמ"ה, גדוד המח"ץ להב ואסף פלסים מהשורה הראשונה. כל אנשי האב"כ, טוהר המשימה...") ולתפקידו של החיל כפורץ הדרך, תוך ציון המוטו של החיל "הנדסה קרבית - ראשונים תמיד" וצבע הכומתה של החיל כפי שהוא מוגדר בצה"ל - כסף.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר ההנצחה של חיל ההנדסה הקרבית ממוקם בין משמר דוד ליער חולדה, במקום ממנו נפרצה "דרך הגבורה" (דרך בורמה הישראלית). ב-1950 הוקמה במקום אנדרטה לפורצי הדרך וב-1982 היא נהפכה לאנדרטה לחיל ההנדסה ונוסף לה קיר ובו שמות כל חללי החיל. ב-22 בספטמבר 2009 הוקם במקום ביתן הנצחה ובו חדר זיכרון ותערוכה על חיל ההנדסה. ‏‏‏[21] בעתיד מתוכנן לקום באתר מוזיאון לחיל ההנדסה ובו חדר זיכרון, תצוגת מורשת, תערוכות, תצוגת כלים ואודיטוריום. ‏‏‏[22]

בשנת 2007 הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ומטבעות מדליה להנצחת חיל ההנדסה הקרבית בעיצובו של מאיר אשל, המדליה כוללת את סמל החיל והמוטו מצד אחד, ודחפור D9L משוריין עם פלס מצד שני.‏[23]

גיוס לחיל ההנדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילי חיל ההנדסה מתחבקים בתום מסע כומתה והענקת הכומתה הכסופה באתר ההנצחה של החיל ליד משמר דוד.
חיילי חיל ההנדסה הקרבית מקבלים את הכומתה הכסופה בסוף הטירונות

לשירות כלוחם בחיל ההנדסה נדרש פרופיל צבאי של 82–97, בעוד שפרופיל 72 מספיק כדי להיות לוחם או לוחמת אב"כ. כדי לעודד גיוס ובחירת החיל כעדיפות ראשונה, מאפשר חיל ההנדסה בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] למלש"בים הבוחרים בחיל בעדיפות ראשונה ב"מנילה" לבקש באיזה גדוד לשרת ואף לבקש לשרת עם חברים, במעין מבצע "חבר מביא חבר" או "לוחם מביא לוחם" כפי שקוראים לו בזרוע היבשה.

כמו כל חילות השדה שאינם חי"ר, גם חיל ההנדסה סבל בעבר מבעיות מוטיבציה בגיוס - כלומר: חלק ניכר מהמלש"בים שגויסו לחיל לא רצו לשרת בו בעדיפות ראשונה. אחד הצעדים שנעשו בנושא היה יצירת כומתה ייחודית בצבע אפור בהיר (לצד יצירת כומתות ייחודיות לחטיבות חיל הרגלים ושאר החילות), אך היא לא השיגה את המצופה, והיו שהעירו בציניות שמדובר בכומתה אפורה לחיל אפור. כדי להתגבר על בעיה זו הוגדר מחדש צבע הכומתה ככסוף ונטבעה הסיסמה "כומתות כסופות, אנשים זהב."

בתקופה זו ננקטו מספר צעדים להגדלת המוטיבציה לגיוס לחיל ההנדסה בקרב המלש"בים. שם החיל שונה מ"חיל ההנדסה" ל"חיל ההנדסה הקרבית" וההכשרה הקרבית של לוחם ההנדסה שודרגה. כמו כן הוחלט שמבין המתגייסים ליחידות השדה ורוצים לשרת ביהל"ם - יחידת העילית של חיל ההנדסה ואחת היחידות המיוחדות והמובחרות בצה"ל - חייבים לבחור לשרת בחיל ההנדסה כעדיפות ראשונה ואם ייכשלו בגיבוש/מיון ליהל"ם ישרתו ביחידות הרגילות של חיל ההנדסה.

בשנים האחרונות חלה עלייה במוטיביציה לשרת בחיל. בגיוס נובמבר 2009 כמעט כל המתגייסים שגויסו לחיל רצו לשרת בו בעדיפות ראשונה ובגיוס מרץ 2010 כל מי שגויס לחיל רצה לשרת בו בעדיפות ראשונה. בגיוס אוגוסט 2010 נרשם לראשונה ביקוש יותר מהיצע כאשר על כל מקום פנוי בחיל התמודדו 1.1 מלש"בים.‏[24]

במפקדת קצין הנדסה ראשי ייחסו זאת לתמורה בתדמיתו של החיל מחיל אפור ומסייע לחיל קרבי הנמצא בחוד הלחימה, דבר שהתבטא בפעילות כוחות ההנדסה מאז תחילת המאה ה-21, בלחימה בטרור, ובהעלאת רמת הרובאי ל-07 (כמו חי"ר); וכן למאמצי השיווק והגברת המוטיבציה שמבצע החיל. מאמצים אלה כוללים כנסי גיוס ובהם תצוגות תכלית של יכולות החיל ומתן אפשרות למלש"בים לשאול שאלות בנוגע לשירות העתידי בחיל ,‏[25] מפגשים אישיים בין מלש"בים ללוחמים וקצינים בחיל, פורומי שאלות ותשובות באינטרנט,‏[26] ביקורים בבתי ספר תיכונים ועוד. עוד מאמץ שתרם להגדלת המוטיבציה היא האפשרות שנתנו למלש"בים הבוחרים בחיל ההנדסה בעדיפות ראשונה ב"מנילה" לבחור את הגדוד בו הם רוצים לשרת ואף לרשום שמות של חברים איתם הם רוצים לשרת, והללו ישובצו ביחד ככל הניתן ("חבר מביא חבר"). כדי לבקש זאת צריך למלא טופס הנמצא באתר חיל ההנדסה הקרבית.

בנות בחיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמת אב"כ עם מסכת אב"כ וביגוד מגן על רקע רכב טיהור

מפקד בהל"ץ ולימים הקהנ"ר אבישי כ"ץ איפשר ב-1972 לראשונה לנשים לשרת בבית הספר להנדסה צבאית כמדריכות הנדסה קרבית, ומאז חלק ניכר מההדרכות וההכשרות בבית הספר מועברות על ידי מדריכות.

בעקבות בג"ץ אליס מילר פתח חיל ההנדסה לנשים גם את יחידות האב"כ, שם הן מוכשרות כרובאי 03 ובסיום הטירונות ואימון מתקדם שירתו כלוחמות ביחידות מעורבות (בנים משרתים לצד בנות) של גדוד האב"כ. בשנת 2011 הפסיק חיל ההנדסה לגייס נשים לתפקידי לוחמות בגדוד האב"כ.

גדודי הפלסים, יחידות הצמ"ה ויחידת יהל"ם עדיין סגורים בפני בנות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל ההנדסה הקרבית (צה"ל)
סמלי חיל ההנדסה
חיל ההנדסה בצה"ל
ראו גם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות מאתרים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות וגלריות[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה דוד, "תופסים צבע", מוסף "המגזין", של מעריב, 11 ביולי 2011. עמ' 4-5.
  2. ^ שחר רופין, ‏טכניקה חדשה תאפשר לכל מחלקת הנדסה להשמיד משגרי אויב, באתר צה"ל, 11 ביוני 2014.
  3. ^ 3.0 3.1 גילי כהן, רמת רובאות חדשה ללוחמים: 07-חה"ן, "במחנה", 15 ביולי 2009‏.
  4. ^ גדוד אסף 601, באתר חיל ההנדסה הקרבית.‏
  5. ^ גדוד אסף, באתר יד לשריון.‏
  6. ^ המחץ 605, באתר חיל ההנדסה הקרבית.‏
  7. ^ גדוד 605 וצליחת התעלה, בפורום צבא וביטחון בפרש.‏
  8. ^ גדוד להב 603, באתר חיל ההנדסה הקרבית‏.
  9. ^ גדוד להב, באתר יד לשריון.‏
  10. ^ סי"ל = סרבל ייעודי לאב"כ/ללוחם. זהו סרבל מיגון משופר ונוח יותר נגד חל"כ.
  11. ^ מיכל גלברד, ‏יעד הלחימה המבוקש ביותר לנשים - גדוד קרקל, באתר צה"ל, 31 באוקטובר 2014.
  12. ^ הוקם גדוד האב"כ הראשון של צה"ל – "ינשוף", דובר צה"ל, 13 בדצמבר 2010.
  13. ^ ‏חנן גרינברג, חשיפה: היחידה לטרור כימי וביולוגי, באתר ynet‏, 19 בדצמבר 2005.
  14. ^ ‏גילי כהן, תפקיד חדש בחיל ההנדסה: "פלס-סייר", במחנה, 29 ביולי 2009.‏
  15. ^ מבצע אח ורע, בפורום צבא וביטחון, פרש.‏
  16. ^ שרה ליבוביץ-דר, יחידת הסירות נאבקת על התהילה במלחמה, באתר nrg‏, 7 באוקטובר 2011.
  17. ^ ‏מספר החללים נכון ל-16 בספטמבר 2013. ראו מערכת אתר צה"ל, ‏כסופי הכומתה התייחדו עם זכרם של חללי החיל, באתר צה"ל, 16 בספטמבר 2013.
  18. ^ קצין הנדסה ראשי חדש נכנס לתפקידו, דובר צה"ל, 23 באוגוסט 2007‏.
  19. ^ דניאלה בוקור, ‏תא"ל יוסי מורלי נכנס לתפקידו כקצין ההנדסה הראשי, באתר צה"ל, 24 באוגוסט 2011.
  20. ^ הנדסה מחליפה ידיים, באתר זרוע היבשה (צה"ל), 1 באוקטובר 2014.
  21. ^ ‏איתמר שגב, נחנך בית חיל ההנדסה הקרבית, אתר זרוע היבשה (צה"ל), 23 בספטמבר 2009‏.
  22. ^ אתר ההנצחה המתוכנן, אתר חיל ההנדסה.‏
  23. ^ מדליה הנדסה קרבית - מידע ותמונות, באתר החברה הממשלתית למדליות ומטבעות
  24. ^ איתמר שגב, ביקוש שיא להנדסה, אתר זרוע היבשה (צה"ל), 3 באוגוסט 2010.
  25. ^ למשל כנס יולי למתגייסי אוגוסט 2010.
  26. ^ באתר חיל ההנדסה היה פורום שהיה פעיל עד סוף 2009. באתר זרוע היבשה (צה"ל) פורום חיל ההנדסה עדיין פעיל.
Flag of Israel.svg
צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
אגפים אגף המבצעים · אגף המודיעין · אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה · אגף התכנון · אגף כוח האדם · אגף התקשוב
זרועות זרוע היבשה · זרוע האוויר והחלל · זרוע הים
פיקודים פיקוד הצפון · פיקוד המרכז · פיקוד הדרום · פיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאיים · הפרקליטות הצבאית · המכללות הצבאיות · דובר צה"ל · הרבנות הצבאית · מפקדת העומק
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגלים · חיל השריון · חיל התותחנים · חיל ההנדסה הקרבית · חיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואה · חיל הלוגיסטיקה · חיל החימוש · חיל המודיעין · חיל הקשר והתקשוב · חיל המשטרה הצבאית · חיל השלישות · חיל החינוך והנוער · החיל הכללי
ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg