חיל ההנדסה הקרבית

המונח "חיל ההנדסה" מפנה לכאן. לערך העוסק במושג הכללי של חילות הנדסה, ראו חיל הנדסה.

חיל ההנדסה הקרבית
סמל הכומתה, תג ודגל חיל ההנדסה "ראשונים תמיד"
פרטים
כינוי	הכסופים, מוהנדסים
מדינה	ישראל
שיוך	צה"ל
יחידת אם	זרוע היבשה (צה"ל)
סוג	חיל הנדסה
תאריכים וזמנים
הקמה	1947 כשירות ההנדסה
מקים	עמנואל שחר
מלחמות	כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	אמצעים של חיל ההנדסה: רובה M4, דחפור די-9, פומ"ה, אמצעי מיקוש וחבלה, צמ"ה, אמצעי אב"כ
פיקוד
מפקדים	מפקדי החיל

חיל ההנדסה הקרבית (בראשי תיבות: חה"ן) הוא אחד מהחילות בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל. זהו כוח ההנדסה הקרבית של צה"ל. ייעודו של החיל הוא הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל תוך שלילת יכולת זו מהאויב, בנוסף אחראי החיל על תחומים שונים בתחומים הדורשים ידע ומומחיות בנושאי הנדסה צבאית בהם רובוטיקה, עיסוק בחומרי נפץ והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבציונלי. תפקידי החיל כוללים פריצת מכשולים, ביקוע קווי הגנה עוינים, פריצת שדות מוקשים, ניתוץ ביצורים, הכשרת צירי תנועה, גישור וצליחה, מיקוש הגנתי, עיסוק בחומרי נפץ, חבלה, סילוק פצצות, בניית קווי הגנה ומכשולים, בניית ביצורים, הפעלת ציוד מכני הנדסי וציוד סער, משימות הריסה ובנייה תחת אש, והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי בשדה הקרב. החיל מופקד על 3 גדודי פלסים סדירים (601 - "אסף", 603 - "להב" ו-605 - "המח"ץ") ובהם מחלקות סיור ופלוגות צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) כבד, גדוד אב"כ, ויחידות הנדסיות למשימות מיוחדות העוסקות בקומנדו, חבלה, סילוק פצצות, רובוטיקה ועוד.

מאפייני החיל

כומתה בצבע כסף של חיל ההנדסה

סיכת לוחם חה"ן

חיל ההנדסה הקרבית הוא אחד מחמשת החילות של זרוע היבשה. שורשי החיל נעוצים עוד בתקופה שלפני מיסוד צה"ל.

לחיל ההנדסה כומתה בצבע אפור בהיר, המוגדר רשמית ככסוף, שעליה סמל החיל: חרב בתוך צריח שמוקף בהילה שמסמלת פיצוץ. הצבע הכסוף נבחר בשנת 1983 על ידי קצין הנדסה ראשי, אבישי כ"ץ, שהחליט לשנות את צבע הכומתות של החיל משחור כדי להעצים את תדמיתו: כץ נזכר שבילדותו הוא קרא סיפור בשם "מכרות המלך שלמה", אשר בו סופר על שני שבטים, האחד טוב, ואחד רע, כאשר השבט הטוב נקרא: "שבט כסופים", לא ניתן היה להשתמש בצבע כסף על הבד הצבאי, אז הוחלט לבחור בצבע דומה – אפור בהיר, שמוגדר רשמית ככסוף.

צבעי הדגל החילי הם שחור וכתום. צבעי הדגל נבחרו בעקבות מבצע עמורה ("אדמה חרוכה") בו השמיד חיל ההנדסה את תשתיות הצבא המצרי בחצי האי סיני בעקבות הנסיגה ממנו אחרי מבצע קדש. כתום מסמל את להבות הפיצוצים והשחור את האדמה החרוכה שהשאיר חיל ההנדסה. המוטו של החיל הוא "הנדסה קרבית - ראשונים תמיד".

על פי אתר דובר צה"ל:

	חיל ההנדסה הישראלי הוא אחד החילות הוותיקים בצה"ל, ופעילותו מגוונת ומשתרעת על מספר תחומים המשלבים הנדסה צבאית, פריצת מכשולים, בנייה והריסה, לחימה וטיפול בחומרים כימיים (חומרי נפץ ואב"כ). ייעודו של חיל ההנדסה בצה"ל הוא פריצת הדרך לכוחות היבשה. חיל ההנדסה הקרבית, מפלס את דרכו של צה"ל בקרב האש היבשתי. החיל עסוק מאוד בימי שלום כבימי מלחמה, ייעודו המרכזי של החיל הוא התגברות על מכשולים קרקעיים טבעיים ומלאכותיים בזירת הלחימה על מנת לאפשר תנועה מהירה קדימה של הכוחות הלוחמים. לוחמי החיל עוסקים גם בהנחת מכשולים על מנת להגביל את חופש התנועה של האויב וליצור תנאי שטח שיקשו על התקדמותו של האויב על ידי פיזור מוקשים, גדרות, ביצורים ותעלות. חיל ההנדסה עוסק במגוון רב של פעולות: הנחה ופינוי של מוקשים, ביצוע פעולות חבלה וסער, גישור על פני מכשולי מים וקרקע, צליחה, מיגון וביצור כוחות ניידים ונייחים, הסוואה, סילוק פצצות ונטרול מטעני חבלה ותחמושת שלא התפוצצה, הפעלת ציוד מכני-הנדסי לפינוי מכשולים קרקעיים וליצירת מכשולים לאויב ועוד.

המקצוע הצבאי של חיילי ההנדסה הוא פלס. קיימים מקצועות נוספים, והם: מטהר (חיילי האב"כ), סלק (יחידת ס"פ) ומפעיל צמ"ה. חיל ההנדסה בצה"ל הוא חלק מכוחות היבשה, ולכן כפוף לזרוע היבשה ומורכב מגדודי הנדסה קרבית, פלוגות ציוד מכני הנדסי, יחידת אב"כ ויחידת יהל"ם ("יחידה הנדסית למשימות מיוחדות" שבין השאר עוסקת בסילוק פצצות, קומנדו הנדסי, הריסה וחבלה, מודיעין הנדסי, רובוטיקה ופינוי מוקשים).

הכלים האופיינים לחיל ההנדסה הם: הפומ"ה - נגמ"ש הנדסה מתקדם ייחודי וממוגן היטב; ודחפור די-9 (D9) - בולדוזר כבד תוצרת קטרפילר שזוכה לתוספת מעטה שריון תוצרת ישראל. בנוסף מפעיל החיל מגוון אמצעים הנדסיים, בהם טנקי גישור, אמצעי צליחה, כלי צמ"ה שונים, מוקשים ואמצעי חבלה, אמצעי פריצה (כגון צפע שריון ההרסני), אמצעי סילוק פצצות ואמצעי הגנה מפני איומי אב"כ. לוחמי ההנדסה חמושים בדומה ללוחמי חי"ר; נשקם האישי הם רובי M16 מקוצרים מדגמי CAR-15 או M4A1 קרבין. נשקי מחלקה כוללים מקלעים, רובי צלפים ורקטות נ"ט.

מבנה ותפקידים

חיל ההנדסה הוא החיל האחראי להנדסה הצבאית (כלומר: ההנדסה הקרבית וביצורים) בצה"ל. בראשו עומד קצין ההנדסה הראשי (הקהנ"ר) שאחראי הן לבניין הכוח ההנדסי, הן לתפעול של חיל ההנדסה והן לסיפוק צורכי ההנדסה של כלל הצבא. את כוחות ההנדסה עצמם מפעילים הפיקודים האזוריים.

לעתים קרובות מסייע חיל ההנדסה גם לכוחות חי"ר במשימותיהם, אף אם אין להם היבט הנדסי. חיילי ההנדסה (פלסים) זוכים להכשרה בסיסית: רובאי 05, ואחר כך רובאי 07 ופלס 06. כמו כן, עקב הצורך בסיוע הנדסי לכוחות החי"ר, לכל חטיבת חי"ר מצורפת פלוגת חבלה והנדסה (פלחה"ן), זוהי פלוגת חיילים מחטיבת החי"ר שעוברת הכשרה בת חודשיים בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ) אך איננה כפופה לחיל ההנדסה אלא לחטיבה שבה היא פועלת.

חיל ההנדסה מחולק למספר יחידות עיקריות:

• גדודי הנדסה קרבית (בסדיר ובמילואים)
• יחידות הנדסה פיקודיות
• פלוגות צמ"ה כבד (חלק מהגדודים והיחידות הפיקודיות)
• יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות)
• גדוד האב"כ (הכולל את פלוגות אנקור, ברקן, גרניט, ופלוגת ההכשרה "דיה")
• בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ)

גדודי הנדסה קרבית

סיכת הפלס

פומ"ה - בהכנה לתרגיל מחלקה יום, גדוד 601

לוחמי הנדסה קרבית הכוללים צלף עם חליפת הסוואה ורובה צלפים M-24 ושני קלעי סער עם רובה M4.

גדודי ההנדסה הקרבית מהווים את עיקר כוחו של החיל בעת שגרה. מדובר בגדודי פלסים המשלבים פלסים, רובאים, מסייעות ולוחמי צמ"ה. ישנם שלושה גדודי הנדסה בשירות סדיר ועוד מספר רב יותר בשירות מילואים. שלושת הגדודים הסדירים הם:

• גדוד אסף 601
• גדוד המח"ץ (הבקעה, מיקוש, חבלה וצליחה) 605
• גדוד להב 603

מהות ותפקידים

הגדודים הם האחראים על הפעילות של החיל בגזרות השונות ועל סיוע הנדסי - של פריצה, גישור ופינוי שדות מוקשים - לכוחות היבשה בזמן מלחמה. קיימת מגמה להעלאת רמת הרובאות של הגדודים ולהשוותה לזו של החי"ר. בהתאם, כלי הנשק והפק"לים שעומדים ברשות כל גדוד זהים לאלה הנמצאים בחטיבות החי"ר וכוללים מקלעים, רובי צלפים ומטולי רקטות. בנוסף, הגדודים מפעילים את נגמ"ש הפומ"ה הייחודי לחיל ההנדסה.

בנוסף למשימותיהם ההנדסיות, מבצעים הגדודים משימות בט"ש (ביטחון שוטף) ופעולות של חי"ר על מנת להקל על העומס של חטיבות החי"ר. הגדודים מבצעים מעצרים, מארבים, ומאיישים מחסומים ועמדות שמירה. כל גדוד כולל מחלקת סיור - מחס"ר (ראו הרחבה בהמשך) המורכבת מהחיילים והמפקדים המצטיינים בגדוד. תפקידה בגדוד דומה לתפקידה של הפלס"ר בחטיבה. בזמן מלחמה מטרתם לסרוק את השטח ולאתר מכשולים בעוד מועד ולתת מודיעין הנדסי, בעת שגרה ועימות מוגבל תפקידם כולל פעולות חי"ר כגון מעצרים ומארבים. בנוסף הכח משמש את הגיזרה ככוח הנדסי איכותי ונקרא למשימות מיוחדות. כל גדוד כולל גם פלוגת צמ"ה.

חיילי הגדודים מוסמכים כרובאי 05-חה"ן ופלס 05 אחרי טירונות בסיסית, ואחרי אימון מתקדם הם מוסמכים כרובאי 07-חה"ן ‏‏, ובנוסף הם מוסמכים כפלס 06 וזוכים לענוד את סיכת הפלס.

אחרי סיום מסלול הכולל תעסוקה מבצעית של 4 חודשים, זוכים הלוחמים לענות את סיכת "לוחם הנדסה".

מ"כים של הנדסה מוסמכים כפלס 08 ורובאי 08 ואילו קציני הנדסה מוסמכים כרובאי 12 ופלס 12.

היסטוריה של הגדודים

• גדוד אסף 601 היה הגדחה"ן הראשון בצה"ל והוקם על בסיס פלוגות הנדסה מחטיבת גולני, חטיבת גבעתי וחטיבה 7 ב-1947. הפלוגות אוחדו לגדוד סדיר ב-1954. הגדוד עזר בסלילת "שביל הנחש" למצדה. בשנת 1956 הוקמה פלוגת הצמ"ה של הגדוד. הגדוד נטל חלק פעיל בכל מלחמות ישראל. בשנת 1956 זכה בצל"ש רמטכ"ל גדודי (הראשון בסוגו בצה"ל) על מבצע עמורה להרס התשתיות המצריות בחצי האי סיני. בשנים 1967-1969 פעל הגדוד בבניית ואחזקת ביצורי קו בר-לב תחת הפגזות מצריות כבדות. בזכות פעילות זאת זכה חיל ההנדסה בפרס ביטחון ישראל ב-1969. ב-1982 נטל הגדוד תחת פיקודו של פיני דגן חלק חשוב במבצע שלום הגליל והגיע עד לביירות, שם טיהר רחוב ממולכד ועמוס מחבלים באמצעות ירי צפע שריון. ב-7 באוקטובר 2000 נחטפו 3 מחיילי הגדוד על ידי חזבאללה. גופותיהם הוחזרו רק ב-2004 אחרי משא ומתן ממושך שכלל גם שחרור של כ-400 מחבלים מהכלא הישראלי. בשנות ה-2000 הוכפף מפיקוד מרכז לחטיבה 401.‏‏ ‏‏
• גדוד המח"ץ 605 הוקם אחרי מלחמת יום הכיפורים על בסיס גדוד צליחה במילואים שהוקם ב-1967 ונקרא גם הוא "גדוד 605". הגדוד הכשיר את גדודי הצליחה במילואים 630 ו-634 והשתתף בפעולת כראמה. הגדוד לקח חלק במבצע אבירי לב לצליחת תעלת סואץ. ב-1977 הוצב ת"פ פיקוד צפון וב-1978 הפך לגדוד הנדסה משוריין. בשנת 2002 זכה הגדוד בצל"ש רמטכ"ל גדודי על פעולתו במבצע חומת מגן. בשנות ה-2000 הוכפף מפיקוד צפון לחטיבה 188. ‏‏ ‏‏
• גדוד להב 603 הוקם ב-1993 על-מנת לסייע בהחזקת רצועת הביטחון בדרום לבנון. קדם לגדוד זה גדחה"ן מילואים בשם זה שפעל בפיקוד דרום עקב מחסור בכוחות הנדסה באזור זה. במהלך האינתיפאדה השנייה לחם הגדוד ביהודה ושומרון (עד מבצע חומת מגן) ולאחר מכן תפס קו ברצועת עזה, שם היה אחראי להריגתם של למעלה מ-70 מחבלים בגזרה – הישג שבגינו זכתה מחלקת הסיור של הגדוד בצל"ש. בנוסף סייעו לוחמי הגדוד להתבצרות ומיגון הכוחות והיישובים בגזרה. בשנות ה-2000 הוכפף מפיקוד דרום לחטיבה 7. ‏‏ ‏‏

מחלקות סיור

מחלקת סיור (מחס"ר) היא מחלקה בגדוד שתפקידה הוא סיור הנדסי.

מחלקת הסיור הראשונה בגדוד ההנדסה הוקמה ב-1994, מייסדיה היו קציניה ומפקדיה של סיירת יעל מיחידת יהל"ם. מטרתם הייתה להקים צוות סיור קטן ואיכותי שיבצע משימות כגון: תצפית ומודיעין בקו המגע בצורה איכותית עם מיומנות גבוהה בכל סוגי הלוחמה (שטח פתוח, סבוך, ובנוי), הסוואה ברמה גבוהה מאד, ניווטים רגליים ורכובים, לוט"ר ופריצה, וכך היה. ב-2005 זכה המחס"ר של גדוד 603 בצל"ש אלוף פיקוד דרום על פעילותה ברצועת עזה בה הרג כמות שיא של כ-70 מחבלים.

כיום בכל גדוד הנדסה ישנה מחלקת סיור. הצוות מונה 16 לוחמים המתניידים על 4 האמרים בפיקוד מפקד צוות. המחס"ר מורכב בדרך כלל מן החיילים המצטיינים בגדוד. בעת מלחמה מטרת המחס"ר היא לסרוק את השטח, לאתר מכשולים בעוד מועד, ולספק מודיעין הנדסי. בעיתות שגרה ובעימות מוגבל מבצע המחס"ר את הפעילות המורכבת בגזרת הגדוד כולו, כולל מעצרים, פריצות, משימות חבלה, מארבים, סריקות לגילוי אמל"ח, תצפיות חודרות וכדומה.

לוחם חדש שמגיע עובר סדרת הכשרות הכוללות אימונים רבים: לוחמה, ניווטים, קורס מודיעין וסיור, הסוואה, פריצה, חבלה וקרב מגע. כמו כן יש אפשרות לצאת לקורסים מגוונים: נהיגה מבצעית, תשאול, מדריך קרב מגע, קורס תיעוד, חובשים, סיירות ועוד. כדי להתקבל למחס"ר יש להיות חייל מצטיין בגדוד: רק בין 2 ל4 לוחמים מצטיינים מכל מחזור יתקבלו להכשרות, ורק הטובים מביניהם יגיעו למחס"ר עצמו.

יחידות הנדסה פיקודיות

סמלי יחידות ההנדסה הפיקודיות: צפון, מרכז ודרום.

יחידות ההנדסה הפיקודיות (נקראות גם מהנ"פיה - מפקדת הנדסה פיקודית) אחראיות על ביצור הגזרה וביצוע משימות הנדסיות שונות בשגרה ובשעת חירום. תפקידיהם כוללים בניית מוצבים, סלילת צירים, הקמת גדרות, הצבת מחסומים וביצוע פרויקטים הנדסיים גדולים (בשיתוף מרכז הבינוי וקבלנים אזרחיים). בעת מלחמה, מצטרפות היחידות הפיקודיות לאוגדות הפיקודיות ומסייעות להן במאמצי הפריצה, תוך ניצול הידע שרכשו על הגזרה בה התמקצעו. יחידות ההנדסה הפיקודיות כפופות למהנ"פ (מפקד ההנדסה הפיקודי) הכפוף פיקודית לאלוף הפיקוד, ומקצועית לקהנ"ר (קצין הנדסה ראשי).

פלוגות צמ"ה

סיכת לוחם צמ"ה

פלוגת צמ"ה קיימת תחת פיקודם של כל גדוד הנדסה קרבית ויחידת הנדסה פיקודית, וכן ביחידות מילואים שונות. פלוגות הצמ"ה אחראיות על הפעלת ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) ומבצעות מגוון משימות: בניית ביצורים, פריצת מכשולים, פתיחת צירים, פינוי מוקשים, עבודות עפר, הריסת מתקני אויב, הריסת בתים, סלילת דרכים וחילוץ רק"מים תקועים. מלבד דחפורים ממוגנים מפעילות פלוגות הצמ"ה גם מחפרים ממוגנים, מעמיסים אופניים, מעמיסים קומפקטיים, מחפרונים, מפלסות, עגורנים ניידים וציוד בנייה.

פלוגות הצמ"ה חונות בדרך-כלל בנפרד מהגדוד, במצב כוננות. כל יחידה בצה"ל הזקוקה לסיוע של צמ"ה, יכולה לבקש לספח למשימתה מפעילי צמ"ה על ציודם. כיום מסופחים רוב מפעילי הצמ"ה ליחידות חי"ר ושריון של צה"ל, המשתמשות בדחפורי ה-D9 הממוגנים בפעולות הבט"ש ביהודה, שומרון ועזה. במסגרת פעילותם באינתיפאדה השנייה, עלה מעמדם של מפעילי הצמ"ה והם נהפכו לחלק חשוב בפעילות הצבאית כנגד הטרור.

בשעת חירום ועיתות מלחמה, פלוגות הצמ"ה מצטרפות לגדודים ופורצות את הדרך עבור כוחות השריון. במסגרת פעילות זו מצורפים ליחידות הצמ"ה לוחמי הנדסה ושריון שעברו הכשרה על הפעלת טנקי גישור והפעלת טנקי הנדסה המצוידים באמצעים לפריצת שדות מוקשים כגון מגוב נוכרי, רקטות ריצוף או צפע שריון.

דחפור די-9 משוריין, הכלי הקרבי העיקרי של יחידות הצמ"ה

בעקבות האינתיפאדה השנייה הוקמו בנוסף לפלוגות הצמ"ה הגדודיות שלוש יחידות צמ"ה אזוריות מיוחדות - ביהודה ושומרון צמ"ה איו"ש ("חתולי הבר") ובגזרת עזה צמ"ה עזה-דרום ("אבירי הפלדה") וצמ"ה עזה-צפון ("חתולי הפלדה") - שהתמקצעו בלוחמה בשטח בנוי ומלחמה בטרור בשטחים הללו ומובילות שם את הפעילות המבצעית והלוחמה בטרור.

בנוסף ליחידות הצמ"ה הקרביות קיימות גם מספר יחידות צמ"ה עורפיות: יחידה הצמ"ה המטכ"לית המועסקת במשימות בנייה וביצורים בעורף, צמ"ה חיל-אוויר - המועסקת בבנייה והכשרת שדות-תעופה ומנחתים עבור חיל האוויר וצמ"ה "בית הלל" המועסקת בבניית כבישים, שבילים ומוצבים בצפון ופינוי שלגים בהר החרמון.

קורס צמ"ה אורך כ-7-8 שבועות בבהל"צ, בו מוסמכים החיילים כמפעילי צמ"ה 07 ומוכשרים להפעיל טרקטור זחלי ודחפור די-9. בנוסף קיים קורס הרחבה בין 4-6 שבועות בבהל"צ, שמעלה את ההסמכה למפעילי צמ"ה 08, ובו מוכשרים החיילים להפעיל משאית, יעה אופני וכלי צמ"ה אופניים אחרים. כלל הרישיונות שמקבלים על הכלים במהלך הקורסים תקפים גם באזרחות ומוכרים על ידי משרד הרישוי ומשרד העבודה והרווחה. כמו כן, במסגרת יחידות הצמ"ה קיימים גם מספר מסלולים פיקודיים: קורס מפקדי צמ"ה, קורס קציני צמ"ה ומסלול מנהלי עבודה (שלבים 10, 12 ו-13) המחייב חתימה לקבע.

גדוד האב"כ (גדוד 76)

סיכת לוחם אב"כ

לוחמי אב"כ של חיל ההנדסה

גדודי האב"כ (ראשי תיבות של: אטומי, ביולוגי, כימי) נועדו לפעול במלחמה כוללת, במתן מענה לשימוש בלחימה כימית נגד הכוחות בחזית, כמו כן ולנוכח האיום ההולך וגובר הם גם הכוח שיסייע בטיפול בזירה של פיגוע כימי.

תפקיד הגדודים הוא זיהוי וטיהור השטח מחומרי לחימה כימיים או חומרי לחימה ביולוגיים (חל"כ, חלב"ג) בשדה הקרב כדי לאפשר את מעבר הכוחות הלוחמים בשטח המזוהם (המכשול הלא קונבנציונלי) הגו"ז מתבצע על ידי אמצעים מגוונים כגון ה"קאדט", תיק גו"ז, ו"סיגל". הטיהור מתבצע ברובו על ידי רכב הטיהור מנו"ר, ולטיהור משלים, באזורים בהם למנו"ר אין אפשרות לטהר משתמשים ב"הופר" וב"מטפי טיהור" מסוגים שונים.

בשיגרה עוסקות הפלוגות הסדירות בפעילות ביטחון שוטף בכל הגזרות. לוחמי היחידה מצוידים ומאומנים בהפעלת ציוד חי"ר אישי לצורך ביצוע משימות הביטחון השוטף בשגרה ועל-מנת לאפשר תפקוד בחזית בזמן מלחמה.

גדודי האב"כ המבצעיים כוללים 4 פלוגות סדירות: "אנקור", "ברקן", "גרניט", ו"דיה" (פלוגת מסלול - המשמשת להכשרות) ומורכבים משילוב של לוחמים ולוחמות. במהלך מסלול ההכשרה עוברים הלוחמים, בנוסף לאימונים היעודיים בלוחמת אב"כ, גם הכשרת לוחמת פרט.

אימוני היחידה עוסקים, בין השאר, בפעולות גילוי וזיהוי חומרי לחימה לא קונבנציונליים (גו"ז), וטיהור ופריצת שטחים "נגועים". עיסוקים ייעודיים אלה כרוכים בהפעלת ציוד רגיש. לחימת האב"כ מתבצעת בשטח בבגדי מגן ייחודיים (ע"ע במ"פ ובמ"י), מה שמצריך מהלוחמים סיבולת גבוהה. מסלול ההכשרה של לוחם ביחידות האב"כ מתחיל בהכשרה בת 4 חודשים בבא"ח הנדסה בצוקי עובדה (בהל"ץ), ואחריה אימונים ותעסוקות מבצעיות. בסוף המסלול, אשר אורך 8 חודשים, מקבל הלוחם הסמכה ייחודית של "מטהר 06" ומוסמך כ"רובאי 03". חלק מן הלוחמים יוצאים למסלול פיקודי כבר לאחר שמונה חודשים. קורס המפקדים נערך במרכז אב"כ. בסופו משובצים המפקדים בפלוגות המבצעיות, בבסיס הטירונים, בקורס קצינים או נשארים בענף המפקדים בתור מפקדי קורס מ"כים (גננים).

בחיל ההנדסה החלו לשלב גם לוחמות, אשר משתתפות במגוון תפקידי היחידה. הלוחמות עוברות גיבוש בן יומיים על מנת להתקבל לגדוד 76. הגדוד הוא פורץ דרך מבחינת פיתוח לוחמות. הלוחמת הראשונה אשר סיימה את קורס הסמ"בים (סמלים בכירים) הייתה מגדוד האב"כ, פלוגת ברקן. עד היום סיימו בהצלחה 3 לוחמות קורס צלפים מטעם הגדוד, קורס שאינו זמין כיום ללוחמי הגדוד. למרות זאת החל מגיוס מרץ 2011 בוטל גיוס הבנות לגדוד.

מרכז האב"כ נמצא במחנה צריפין וכולל את בית הספר לאב"כ (אב"כ א), האחראי על כל ההכשרות בצה"ל בנושא האב"כ ואת ענף תו"ם (תורה ומחקר) שאחראי על פיתוח אמצעים ותורת לחימה לצה"ל כולו בנושא האב"כ.

היחידה הוכרזה בתור גדוד בחירום הידוע בשם "ינשוף" ומאוחר יותר כגדוד אב"כ סדיר‏ שמאגד את כל פלוגות האב"כ הסדירות בצה"ל ואף מכשיר את לוחמיה לתת מענה לטרור כימי וביולוגי. ‏‏ בכל הנוגע לטיפול באיומי אב"כ בעורף, עובד מערך האב"ך של חיל ההנדסה בשיתוף פעולה עם פלגות שונות ביהל"ם וצוותי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף.

גדוד 76 נחשב חלק מחיל ההנדסה אך בעיקרון זהו גדוד מטכ"לי אשר מסופח לחה"ן רק בהכשרות (טירונות, אימון מתקדם, קורסי המפקדים הסמלים והקצינים).

בית הספר להנדסה צבאית

ערך מורחב – בית הספר להנדסה צבאית

בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) הוא היחידה בחיל ההנדסה האחראית על כלל ההכשרות ההנדסיות בצה"ל. בהל"צ ממוקם בבה"ד 14 שנמצא כיום ליד צוקי עובדה. הבסיס הועבר לשם מאדוריים במהלך שנות התשעים של המאה העשרים.

תפקידו של בהל"ץ הוא להכשיר את חיילי חיל ההנדסה בתור פלסים שלב 5 (בעלי הכשרת רובאי 05) ולאחר אימון מתקדם פלסים שלב 6 (רמת הרובאות עולה ל-07). בנוסף, הוא מכשיר את לוחמי חיל ההנדסה במיקוש, חבלה, גישור, פריצה, הפעלת הפומ"ה וכן מבצע הכשרות ייחודיות לאלה הממשיכים לענפי הצמ"ה (ראו קורסי צמ"ה), האב"ך או קצונה. בעתיד אמור לקום בבהל"ץ בית ספר לחבלה וכן מערך הכשרות לתפקיד "פלס-סייר" שיכשיר את לוחמי המחס"ר (מחלקות סיור) של חיל ההנדסה. ‏‏ הענפים בבהל"ץ הם:

פלסים של חיל ההנדסה מתאמנים בגילוי מוקשים.

מחפר צבאי ממוגן עליו מוכשרים מפעילי צמ"ה בבהל"צ.

• ענף הכשרות היסוד
  • הכשרת הלוחם (טירונות)
    • פלוגת טירוני גדוד אסף (פלחה"ן "אופק")
    • פלוגת טירוני גדוד להב (פלחה"ן "ברקן")
    • פלוגת טירוני גדוד המח"ץ (פלחה"ן "געש")
    • פלוגת טירוני אב"כ
    • פלוגת טירונים תומכ"ל
  • הכשרה מתקדמת (אימון מתקדם)
    • פלוגת אימון מתקדם של גדוד אסף
    • פלוגת אימון מתקדם של גדוד להב
    • פלוגת אימון מתקדם של גדוד המח"ץ
• ענף המקצועות
  • מדור המיקוש והחבלה (מו"ח)
  • מדור הרק"ם
  • מדור הצמ"ה
  • קורס מדריכות חה"ן ואב"כ (כיום הקורס מכשיר גם מדריכים בנים במסלול "הסדר")
• גדוד הפיקוד (גדוד 614)
  • פלוגת נץ
  • פלוגת שחף (כוללת מחלקה של אב"כ)
  • פלוגת עיט (מרכזת את קורס המ"כים אג"ם שפתוח לכלל יחידות השדה של צה"ל)
  • פלוגת ח"ץ (חה"ן צוערים - השלמה החיילית של קורס קציני חה"ן)

בנוסף להכשרת חיל ההנדסה, מספק הבית ספר הכשרה ואימונים לכלל היחידות הלוחמות של צה"ל ובין השאר מאמן את הפלחה"ן (פלוגות חבלה והנדסה) של חטיבות החי"ר השונות וכן את אנשי היחידות המיוחדות הנדרשים למיומנויות חבלה בסיסיות.

בנוסף להדרכות, החיילים בבהל"ץ - המאוגדים תחת גדוד "היובל" (614) - משמשים כעתודה מבצעית ומידי פעם יוצאים לבצע פעולות בט"ש ומסייעים לכוחות בשטח. כוחות מגדוד זה פוצצו את בנייני התאומים בצומת נצרים. ‏‏

יחידת יהל"ם

ערך מורחב – יהל"ם

לוחמי יהל"ם באימון מסכם

יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות) היא יחידת העילית של חיל ההנדסה. היא אחראית למשימות חבלה מיוחדות, פריצה הנדסית ימית, טיפול במטעני חבלה וחומרי נפץ רגישים במיוחד (סילוק פצצות), חשיפת מנהרות וסליקים, פיתוח אמצעי חבלה ואמצעי חבלנות וכן הדרכה ופיתוח תו"ל הנדסי לחבלה וס"פ. היחידה מחולקת למספר פלגות:

• סיירת יעל - משימות הנדסיות מיוחדות, קומנדו, מודיעין הנדסי, מומחי הריסה, חבלה וחומרי נפץ.
• יחס"פ או ס"פ - הפלגה לסילוק פצצות.
• ספי"ר - סילוק פצצות אוויר, עובדת בצמוד לחיל האוויר הישראלי.
• סמו"ר - פלגת סליקים ומנהרות.
• הבזק - פלגת הרובוטיקה.
• מדרון מושלג - פלגה המתמחה בפריצה חמה וקרה.

בנוסף לפלגות כאלה קיימות עוד פלגות שייעודן מסווג ופלגות העוסקות בבניין הכוח ביחידה (בית הספר האחראי על הכשרה ואימונים, תכנון ופיתוח והמכון לפירוק פצצות).

יהל"ם נחשבת לאחת מיחידות העילית המובחרות בצה"ל ורוב פעילותה מסווגת. על היחידה מפקד קצין מחיל ההנדסה בדרגת סגן-אלוף.

יחידת יפת"ח

ערך מורחב – יחידת יפת"ח

דוד לסקוב עם מטען ירבוע שפותח על ידי יחידת יפת"ח

בשנת 1957 מונה דוד לסקוב לסגן קצין הנדסה ראשי. הוא הקים את "חוליית לסקוב" שמטרתה הייתה פיתוח אמצעי לחימה מיוחדים עבור חיל ההנדסה. לימים הפכה "חוליית לסקוב" ליחידת "יפת"ח", הקיימת ופועלת עד היום בשורות צה"ל, כיום במסגרת זרוע היבשה.

יחידה זו אחראית בין השאר לפיתוח גשר הגלילים, מערכת "אור יקרות" ורקטות ה"זאב" (שהופעלו במהלך מלחמת ההתשה ואחת מהן פגעה והרגה את הרמטכ"ל המצרי). דוד לסקוב היה מפקד היחידה במשך שנים רבות. הוא שירת עד מותו בגיל 86 (היה החייל המבוגר ביותר בצה"ל), ותמיד היה מוכן לתרום מניסיונו ורעיונותיו היצירתיים לצבא. לסקוב תכנן מספר גשרים וביצורים עבור חיל ההנדסה, ורובם יושמו בהצלחה בשטח.

במהלך השנים יפת"ח יצאה מחיל ההנדסה, אל מפח"ש (מפקדת חילות השדה), משם לאט"ל (אגף טכנולוגיסטי), ובתחילת 2006, עם ייסוד החט"ל עברה לחט"ל (חטיבה טכנולוגית ליבשה) תחת זרוע היבשה.

אמצעים

ערך מורחב – אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי

דחפור צבאי ממוגן מדגם D9R.

חיל ההנדסה מתאפיין בכך שהוא מפעיל כלים מגוונים בנוסף לכלי הנשק הרגילים של זרוע היבשה. פרט לנשק קל ורק"מ כמו החי"ר, מפעיל חיל ההנדסה גם כלי צמ"ה, אמצעי גישור וצליחה, אמצעי סילוק פצצות, אמצעי פריצת שדות מוקשים, מיקוש ואמצעי חבלה ואמצעי הגנה בפני לוחמה כימית וביולוגית.

הנשק האישי של לוחמי ההנדסה הסדירים הם רובי M4 קרבין ו-M4A1 פלאט-טופ כאשר בקרב כוחות מילואים עוד ניתן למצוא רובי CAR-15 (מקוצר) M-16A2 וגליל. חימוש נוסף כולל רימונים, מקלעים, רובי צלפים, רובי בארט M82A1 ורקטות נ"ט.

חיל ההנדסה ידוע בנגמ"ש הייחודי לו - הפומ"ה. זהו נגמ"ש הנדסי מתקדם המבוסס על תובה של טנק צנטוריון. נגמ"ש הפומ"ה ממוגן בכבדות ומצויד באמצעים הנדסיים מתקדמים (חלקם מסווגים). בנוסף אליו משרתים בחיל נגמ"שים מדגמי נקפדון ו-M-113. בשירות יהל"ם נמצא גם הנקפומ"ה, נגמ"ש הנדסי מיוחד המבוסס על הנקפדון.

בנוסף לרק"מ ההנדסי מפעיל חיל ההנדסה מגוון כלים הנדסיים ייעודים, בהם טנקי גישור ומגוון כלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) בהם דחפורים, מחפרים, מעמיסים אופניים ועוד. מכלי הצמ"ה, ידועים במיוחד דחפורי ה-D9 המשוריינים שנטלו חלק נכבד בפעילות החיל באינתיפאדה השנייה.

בהיותו אחראי על תחומי החבלה, סילוק הפצצות והגנת האב"כ בצה"ל מפעיל חיל ההנדסה אמצעים מתקדמים וייעודים בתחומים אלה. החיל מפעיל אמצעי מיקוש וחבלה מתקדמים, מטעני חבלה, כלי פריצה ומשתמש במגוון חומרי נפץ. החיל גם מפעיל אמצעים מתקדמים לסילוק פצצות הכוללים רובוטים בשלט רחוק, אמצעי מיגון לחבלנים, שבשים וגלאים וכן מערכות לפינוי מוקשים בעת קרב הכוללים מגובים שונים, רקטות ריצוף ואת הצפע שריון המפורסם וההרסני. חיל ההנדסה מפעיל מערכות מתקדמות במטרה להגן על צה"ל מאיומי אב"כ (נשק אטומי, ביולוגי או כימי) ולטהר שטחים שזוהמו. אמצעים אלה כוללים אמצעי גילוי וזיהוי (כגון סיגל וקאד"ט), ערכות זיהוי חומרים כימיים, אמצעי טיהור (כגון המנו"ר) ומיגון אישי ללוחמים.

• 

  רובה סער M4A1 קרבין "פלאט-טופ" - הנשק האישי של לוחמי ההנדסה

• 

  נגמ"ש הנדסה פומ"ה ודחפור משוריין D9R (ברקע: דגל ישראל ודגל חיל ההנדסה)

• 

  מחפר ממוגן ויעה אופני (שופל)

• 

  דחפור D9R גורר חודר קוני לאיתור מנהרות

• 

  יעה אופני ממוגן מדגם 966G

• 

  טאטרה דרילר: מקדח בורות על גבי משאית טאטרה

• 

  רובוט של יהל"ם

• 

  אמצעי הגנה אב"כ

קצין הנדסה ראשי

לקצין ההנדסה הראשי (קהנ"ר) של צה"ל תפקיד כפול:

1. הוא המפקד של חיל ההנדסה הקרבית ואחראי על התווית דרכו של החיל, בניין הכוח ההנדסי ופיקוח על פעילותו.
2. הוא הקצין האחראי על כל נושאי ההנדסה בצה"ל, ותפקידיו במסגרת זו הם למצוא פתרונות הנדסיים למצבים בשטח ולנהל פרויקטים הנדסיים קיימים.

קצין ההנדסה הראשי הוא קצין בדרגת תת-אלוף, שהוכשר כקצין בחיל ההנדסה וצבר ניסיון מבצעי כפלס ולוחם. רוב הקהנ"רים שירתו כמפקדי בית הספר להנדסה צבאית לפני שמונו לקהנ"רים.

קהנ"רים

שם	תקופת כהונה	הערות
אל"מ עמנואל שחר	1948-1954	מייסד חיל ההנדסה, מלחמת העצמאות
אל"מ אפרים להב	1954-1958	מבצע קדש, מבצע עמורה
אל"מ הלל אל דאג	1958-1964
אל"מ אלחנן קליין	1964-1969	מלחמת ששת הימים בנו, יוסף קליין, נפל במלחמת יום הכיפורים.
תא"ל ירחמיאל דורי	1969-1972	מלחמת ההתשה בנו של הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי.
תא"ל יצחק בן דב	1972-1976	מלחמת יום הכיפורים
תא"ל אריה גולן	1976-1979
תא"ל אבישי כ"ץ	1979-1983	מבצע שלום הגליל
תא"ל יהודה כהן	1983-1985
תא"ל אייל יוסף	1985-1989
תא"ל ישי דותן	1989-1992	מלחמת המפרץ, בעל עיטור המופת
תא"ל איתן לידור	1992-1995
תא"ל אלי טולדנו	1995-1999
תא"ל אברהם בן דוד	1999-2003	האינתיפאדה השנייה
תא"ל שמעון (שימי) דניאל	2003-2007	האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה
תא"ל משה שלי	2007 - 2011	מבצע עופרת יצוקה ‏‏
תא"ל יוסי מורלי	2011 - מכהן	הקהנ"ר הנוכחי‏

היסטוריה

דחפור של חיל ההנדסה פורץ את דרך בורמה הישראלית

"תמסח" (ז'ילואה) - הדוברה שיחקה תפקיד מכריע שאיפשר הנחתת כוחות בגדה המערבית של תעלת סואץ עוד ב-16 באוקטובר 1973

האינתיפאדה השנייה: דחפורי D9 הורסים בית של מחבל ששימש לפעילות טרור ברצועת עזה.

גדוד להב 603 של חיל ההנדסה הישראלי מפוצץ מבנה טרור במבצע עופרת יצוקה

ערך מורחב – היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי

חיל ההנדסה הוקם בשנת 1947 בידי עמנואל שחר, מפקדו הראשון, על בסיס כוחות ההנדסה, הבנייה והחבלה של ההגנה ואנשי הבריגדה היהודית ששירתו בחיל המהנדסים המלכותיים של בריטניה. במלחמת העצמאות חולק החיל לשני שירותים: "שירות ההנדסה" האחראי על הנדסה קרבית (חבלה, מיקוש, פריצת דרכים, הסוואה) ו"שירות האכסון" האחראי על בניית מחנות, מוצבים ותשתיות. בסוף המלחמה שני השירותים התאחדו. במלחמה עצמה נטל חיל ההנדסה תפקיד חשוב: הוא פוצץ גשרים על נהר הירדן ובדרום הארץ ובכך סייע לבלימת התקדמות הלגיון הערבי והצבא המצרי למרכז הארץ. בנוסף, נטל חיל ההנדסה חלק חשוב במערכה על ירושלים, כאשר פרץ את דרך בורמה באמצעותה הועבר סיוע לנצורים. אירוע זה הונצח באנדרטת "דרך הגבורה" סמוך ליער חולדה.

החיל נטל חלק בכל מלחמות ישראל, בפריצת דרך, בניית ביצורים ופינוי מוקשים.

במבצע קדש, לקח חה"ן חלק מרכזי באיסוף שלל רב מהצבא המצרי הנסוג ובהריסת התשתית הצבאית המצרית בסיני ("מבצע עמורה") עליה קיבל צל"ש גדודי ראשון מסוגו בצה"ל. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הפעילו לוחמי הצמ"ה של החיל טרקטורים ודחפורים (חלקם משוריינים וחלקם לא) בגזרת האון תחת אש כבדה של הסורים, ועל כך זכו מספר מפעילים לעיטור העוז. במלחמת ששת הימים מילא חיל ההנדסה חלק חשוב בפריצה לרמת הגולן וטיהור ירושלים והרמה ממוקשים שהניחו צבאות ערב. בקרב על עמק דותן התנדבו כוחות הנדסה לסייע לכוח שריון שנתקע מדרום לג'נין והופגז באש ארטילרית כבדה. לוחמי ההנדסה נלחמו בגבורה לצד הטנקים כלוחמי חרמ"ש (חיל רגלים משוריין) ולא נסוגו למרות האבדות הכבדות שספגו.

במלחמת ההתשה היה חיל ההנדסה אחראי על בניית ואחזקת קו בר-לב: ביצורים ומעוזים לאורך תעלת סואץ. הקו עמד בהפגזות ארטילריות רבות והביצורים הצילו חיי חיילים רבים. על כך זכה חיל ההנדסה לפרס ביטחון ישראל בשנת 1969.

במלחמת יום הכיפורים (1973) נטל חה"ן חלק מרכזי בהדיפת צבאות ערב ובהעברת המלחמה אל שטח האויב. בחזית הדרום, נטל חיל ההנדסה חלק מרכזי ומהותי במבצע אבירי לב לצליחת תעלת סואץ. כוחות הצליחה של חה"ן, שהתכוננו למבצע עוד מ-1968, העבירו טנקים וכוחות צנחנים לגדה המערבית‏ באמצעות דוברות והקימו 3 גשרים (בהם החזיקו תחת אש כבדה) באמצעותם הצליחו כוחות צה"ל לכתר את הארמייה השלישית ולאלץ את המצרים להיכנע. על הצליחה והחזקת הגשרים תחת אש כבדה זכו מספר קצינים ולוחמים בחיל בעיטורים וצל"שים.

בחזית הצפונית, מערכת המכשולים שבנה חיל ההנדסה סייעה בבלימת הסורים, וכוחות חה"ן הובילו את הדיפת הסורים תוך פריצת הדרך לכוחות השריון. בחרמון, מפעילי הצמ"ה של חה"ן פרצו דרך למוצב החרמון ודחפור די-9 ישראלי אף הצליח לפרוץ דרך לשיא החרמון (הפסגה הגבוהה ביותר ברכס החרמון) לפני הסורים (בכך הוא נהייה כלי הרכב הממונע הראשון שהגיע לשיא החרמון). את מוצב החרמון כבשו חיילי חטיבת גולני.

החל משנות ה-80 של המאה ה-20, החל חה"ן במיגון הכלים שלו מתוך הכרה בסיכון בו נמצאים החיילים המפעילים אותם. כתוצאה מכך נולד נגמ"ש הפומ"ה וערכות המיגון לכלי הצמ"ה שמפעיל החיל. בשנות ה-90 של המאה ה-20 שקד חיל ההנדסה על התעצמות ובניין הכוח כאשר המהלכים המרכזיים היו העברת בית הספר להנדסה צבאית (בה"ד 14) לבסיס צוקי עובדה שבדרום הארץ ואיחוד סיירת יעל והיחס"פ ליחידת עילית הנדסית בשם יהל"ם. בהתאמה, שמו של החיל שונה לחיל ההנדסה הקרבית.

באינתיפאדת השנייה, לקחו הדחפורים המשוריינים (D9) של חיל ההנדסה חלק ניכר בפעילות בשטחים: פתיחת צירים, חישוף, הריסת בתי מחבלים (בין השאר בנוהל סיר לחץ) וניקוי זירות מטענים. במקרים מסוימים, היוו הדחפורים לא רק גורם מסייע כי אם גורם מכריע. בנוסף לדחפורים בלטו בפעילות גם יחידות הס"פ שנטרלו מטעני חבלה, גדוד המח"ץ 605 שקיבל צל"ש במבצע חומת מגן וגדוד להב 603 שבלט בלחימה ברצועת עזה.

במלחמת לבנון השנייה פרצו כוחות ההנדסה צירים לכוחות החי"ר והשריון, וניקו זירות מטענים. במהלך הקרבות עלה D9 על מטען גחון של 500 ק"ג חומר נפץ, אך שרד ללא ספיגת נזק משמעותי. כמו כן, בסוף קרב מארון א-ראס ירה כוח של גדוד 601 צפע שריון על הקסבה של הכפר ובכך החריב אותה תוך הריגת עשרות מחבלים. כוחות ההנדסה השמידו מוצבים ומערכות בונקרים של חזבאללה. 7 לוחמי הנדסה נהרגו במלחמה. 2 לוחמי הנדסה קיבלו את עיטור המופת ו-2 צל"ש רמטכ"ל.

במבצע עופרת יצוקה פרצו כוחות ההנדסה צירים לכוחות החי"ר והשריון, וניקו זירות מטענים. דחפורי D9 שהובילו את הכוחות ספגו הרבה מטענים וטילי נ"ט, אך בדרך כלל ללא נזק משמעותי לכלים. כוחות יהל"ם ניטרלו מאות מטעני חבלה והשמידו מנהרות תת-קרקעיות. גדודי חיל ההנדסה הסדירים וכוחות המילואים השמידו כ-600 מבנים ממולכדים ומבנים ששימשו לפעילות טרור באמצעות דחפורים (רובם) וחומר נפץ (מיעוטם). במבצע נהרג לוחם יהל"ם בהיתקלות עם מחבל מתאבד. על פועלו זכה חיל ההנדסה הקרבית לערב ותעודות הוקרה מפיקוד דרום.

ב-2010 נטל חיל ההנדסה, בעיקר באמצעות פלוגות צמ"ה 601 וצמ"ה איו"ש, חלק במאמצים לכיבוי השריפה בכרמל (2010) כאשר שלח עשרות פלסים ודחפורים משוריינים לסייע למכבי האש.

בשנים 2010-2012 הפכה יהל"ם לאחת היחידות הפעילות בצה"ל, בעיקר במבצעי לוחמה בטרור וסילוק פצצות. דבר זה התבטא בין השאר בעליה בסיקור התקשורתי על היחידה וביחסי הציבור שעושה לה צה"ל, כאות לחשיבותה ההולכת וגוברת במצב הנוכחי.

החיל איבד 618 מחייליו מאז הקמתו, שנפלו במערכות ישראל ובעת מילוי תפקידם.

המנון חיל ההנדסה

עד שנות ה-2000 המנון החיל היה "לך בעקבות הכסופים". ב-2002 נכתב והולחן המנון חדש לחיל על ידי ניב גולן. ההמנון בוצע על ידי נינט טייב, אז חיילת בחיל ההנדסה ולימים זוכת כוכב נולד וידוענית מפורסמת. ההמנון מתייחס לכלל היחידות המרכיבות את החיל ("יהל"ם בכתר, עוצמה בכלי צמ"ה, גדוד המח"ץ להב ואסף פלסים מהשורה הראשונה. כל אנשי האב"כ, טוהר המשימה...") ולתפקידו של החיל כפורץ הדרך, תוך ציון המוטו של החיל "הנדסה קרבית - ראשונים תמיד" וצבע הכומתה של החיל כפי שהוא מוגדר בצה"ל - כסף.

• מילות השיר "המנון חיל ההנדסה הקרבית ", באתר שירונט
• קליפ וידאו וביצוע של ההמנון, אתר עמותת חה"ן

הנצחה

אתר ההנצחה של חיל ההנדסה הקרבית ממוקם בין משמר דוד ליער חולדה, במקום ממנו נפרצה "דרך הגבורה" (דרך בורמה הישראלית). ב-1950 הוקמה במקום אנדרטה לפורצי הדרך וב-1982 היא נהפכה לאנדרטה לחיל ההנדסה ונוסף לה קיר ובו שמות כל חללי החיל. ב-22 בספטמבר 2009 הוקם במקום ביתן הנצחה ובו חדר זיכרון ותערוכה על חיל ההנדסה. ‏‏ בעתיד מתוכנן לקום באתר מוזיאון לחיל ההנדסה ובו חדר זיכרון, תצוגת מורשת, תערוכות, תצוגת כלים ואודיטוריום. ‏‏

בשנת 2007 הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ומטבעות מדליה להנצחת חיל ההנדסה הקרבית בעיצובו של מאיר אשל, המדליה כוללת את סמל החיל והמוטו מצד אחד, ודחפור D9L משוריין עם פלס מצד שני.‏

• 

  האנדרטה ודגל החיל לצד דגל ישראל

• 

  קיר הזיכרון לחללי חיל הנדסה במערכות ישראל

• 

  לוח הסבר שהוצב בחגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל

גיוס לחיל ההנדסה

חיילי חיל ההנדסה מתחבקים בתום מסע כומתה והענקת הכומתה הכסופה באתר ההנצחה של החיל ליד משמר דוד.

לשירות כלוחם בחיל ההנדסה נדרש פרופיל צבאי של 82–97, בעוד שפרופיל 72 מספיק כדי להיות לוחם או לוחמת אב"כ. כדי לעודד גיוס ובחירת החיל כעדיפות ראשונה, מאפשר חיל ההנדסה בשנים האחרונות למלש"בים הבוחרים בחיל בעדיפות ראשונה ב"מנילה" לבקש באיזה גדוד לשרת ואף לבקש לשרת עם חברים, במעין מבצע "חבר מביא חבר" או "לוחם מביא לוחם" כפי שקוראים לו בזרוע היבשה.

כמו כל חילות השדה שאינם חי"ר, גם חיל ההנדסה סבל בעבר מבעיות מוטיבציה בגיוס - כלומר: חלק ניכר מהמלש"בים שגויסו לחיל לא רצו לשרת בו בעדיפות ראשונה. אחד הצעדים שנעשו בנושא היה יצירת כומתה ייחודית בצבע אפור בהיר (לצד יצירת כומתות ייחודיות לחטיבות חיל הרגלים ושאר החילות), אך היא לא השיגה את המצופה, והיו שהעירו בציניות שמדובר בכומתה אפורה לחיל אפור. כדי להתגבר על בעיה זו הוגדר מחדש צבע הכומתה ככסוף ונטבעה הסיסמה "כומתות כסופות, אנשים זהב."

בתקופה זו ננקטו מספר צעדים להגדלת המוטיבציה לגיוס לחיל ההנדסה בקרב המלש"בים. שם החיל שונה מ"חיל ההנדסה" ל"חיל ההנדסה הקרבית" וההכשרה הקרבית של לוחם ההנדסה שודרגה. כמו כן הוחלט שמבין המתגייסים ליחידות השדה ורוצים לשרת ביהל"ם - יחידת העילית של חיל ההנדסה ואחת היחידות המיוחדות והמובחרות בצה"ל - חייבים לבחור לשרת בחיל ההנדסה כעדיפות ראשונה ואם ייכשלו בגיבוש/מיון ליהל"ם ישרתו ביחידות הרגילות של חיל ההנדסה.

בשנים האחרונות חלה עלייה במוטיביציה לשרת בחיל. בגיוס נובמבר 2009 כמעט כל המתגייסים שגויסו לחיל רצו לשרת בו בעדיפות ראשונה ובגיוס מרץ 2010 כל מי שגויס לחיל רצה לשרת בו בעדיפות ראשונה. בגיוס אוגוסט 2010 נרשם לראשונה ביקוש יותר מהיצע כאשר על כל מקום פנוי בחיל התמודדו 1.1 מלש"בים.

במפקדת קצין הנדסה ראשי ייחסו זאת לתמורה בתדמיתו של החיל מחיל אפור ומסייע לחיל קרבי הנמצא בחוד הלחימה, דבר שהתבטא בפעילות כוחות ההנדסה מאז תחילת המאה ה-21, בלחימה בטרור, ובהעלאת רמת הרובאי ל-07 (כמו חי"ר); וכן למאמצי השיווק והגברת המוטיבציה שמבצע החיל. מאמצים אלה כוללים כנסי גיוס ובהם תצוגות תכלית של יכולות החיל ומתן אפשרות למלש"בים לשאול שאלות בנוגע לשירות העתידי בחיל , מפגשים אישיים בין מלש"בים ללוחמים וקצינים בחיל, פורומי שאלות ותשובות באינטרנט, ביקורים בבתי ספר תיכונים ועוד. עוד מאמץ שתרם להגדלת המוטיבציה היא האפשרות שנתנו למלש"בים הבוחרים בחיל ההנדסה בעדיפות ראשונה ב"מנילה" לבחור את הגדוד בו הם רוצים לשרת ואף לרשום שמות של חברים איתם הם רוצים לשרת, והללו ישובצו ביחד ככל הניתן ("חבר מביא חבר"). כדי לבקש זאת צריך למלא טופס הנמצא באתר חיל ההנדסה הקרבית.

בנות בחיל

לוחמת אב"כ עם מסכת אב"כ וביגוד מגן על רקע רכב טיהור

מפקד בהל"ץ ולימים הקהנ"ר אבישי כ"ץ איפשר ב-1972 לראשונה לנשים לשרת בבית הספר להנדסה צבאית כמדריכות הנדסה קרבית, ומאז חלק ניכר מההדרכות וההכשרות בבית הספר מועברות על ידי מדריכות.

בעקבות בג"ץ אליס מילר פתח חיל ההנדסה לנשים גם את יחידות האב"כ, שם הן מוכשרות כרובאי 03 ובסיום הטירונות ואימון מתקדם משרתות כלוחמות ביחידות מעורבות (בנים משרתים לצד בנות) של גדוד האב"כ.

גדודי הפלסים, יחידות הצמ"ה ויחידת יהל"ם עדיין סגורים בפני בנות.

ראו גם

חיל ההנדסה הקרבית (צה"ל)
חיל ההנדסה בצה"ל
חיל ההנדסה הקרבית (ערך ראשי) היסטוריה כלים הנדסיים ואמצעי לחימה דחפור משוריין CAT D9 נגמ"ש הנדסה פומ"ה אמצעי אב"כ יהל"ם מייסד החיל עמנואל שחר הממציא והמהנדס דוד לסקוב
ראו גם
קטגוריה:חיל ההנדסה הישראלי הנדסה קרבית צבא הגנה לישראל

• היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי
  • חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים
• צבא ההגנה לישראל
• הנדסה קרבית
• מלחמות ישראל
• מבצעי צבא הגנה לישראל
• קורס צמ"ה
• אבירי הפלדה (צמ"ה עזה)
• דחפור די-9 בשירות צה"ל - הדחפור המשוריין של חיל ההנדסה ושימושיו
• צליחה בצה"ל
• מוקש

קישורים חיצוניים

אתרים רשמיים

• אתר חיל ההנדסה הקרבית של עמותת חיל ההנדסה "פלס"
  • הנדסה קרבית לוחמי החוד, סרט תדמית
  • אמצעי לחימה
  • פורומים
• חיל ההנדסה הקרבית – באתר זרוע היבשה (צה"ל)
  • פורום חיל ההנדסה הקרבית
  • אמצעי הלחימה של חיל ההנדסה
• חיל ההנדסה באתר דובר צה"ל
• חיל ההנדסה של צה"ל באתר הגיוס של אכ"א "עולים על מדים"

כתבות מאתרים רשמיים

• רועי כספי, המדינה שבדרך: פריצת דרך בורמה הישראלית ופריצת צירים במלחמת לבנון השנייה, אתר זרוע היבשה (צה"ל)
• איתמר שגב, הצמ"ה של חיל ההנדסה – עובדות ומספרים, אתר זרוע היבשה (צה"ל)
• איתמר שגב, ביקוש שיא להנדסה – גיוס אוגוסט 2010: לראשונה ביקוש של 1.1 מתגייסים על כל מקום פנוי, אתר זרוע היבשה (צה"ל)
• ינשופי האב"כ - על הקמת גדוד האב"כ החדש וסרט מהאימונים, אתר זרוע היבשה (צה"ל)
• סמדר קרמפף, "המעמד של חיל ההנדסה עלה, ובצדק" - סיכום כהונתו של משה שלי כקהנ"ר ועל תוכנית ההתעצמות של החיל, ביבשה, 12.9.2011
• סמדר קרמפף, עוברים כל מכשול (כולל סרט וידאו), אתר זרוע היבשה (צה"ל)
• יעל לבנת, ‏דוהרים על הפומ"ות כל הדרך לצפון, באתר צה"ל, 3 במרץ 2013
• נעם שרעבי, הצעד הראשון, ביבשה 2013, אתר זרוע היבשה (צה"ל)

מידע כללי

• מיכל דניאלי, ‏חיל ההנדסה הקרבית, באתר ‏mako‏‏, ‏1 ביולי 2011‏
• אגף חיל ההנדסה הקרבית – באתר "יחידה" – אתר יחידות צה"ל
• פורום חיל ההנדסה הקרבית – באתר "יחידה" – אתר יחידות צה"ל
• מערך האב"כ של צה"ל, סקירה בפורום צבא וביטחון בפרש
• טירונות בחיל ההנדסה
• מסלול מפעיל צמ"ה בחיל ההנדסה: סקירה, שו"ת.
• ראיון עם הקהנ"ר שמעון דניאל בעיתון במחנה: אתר דו"צ, reprint
• ראיון עם הקהנ"ר משה שלי ב-IsraelDefense

תמונות וגלריות

• תמונות של אימון הנדסה קרבית, פורום צבא וביטחון בפרש
• תמונות של צמ"ה צוקים – גדוד 601, פורום צבא וביטחון בפרש
• תמונות של "אבירי הפלדה" – פלוגת צמ"ה עזה, פורום צבא וביטחון בפרש
• תמונות של "חתולי הבר" – פלוגת צמ"ה איו"ש (D9, שופל), פורום צבא וביטחון בפרש
• תמונות של אימון צמ"ה מילואים ברמת הגולן, פורום צבא וביטחון, פרש
• תמונות של תרגיל המשלב שריון, הנדסה, חי"ר ומסוק יסעור, פורום צבא וביטחון, פרש
• תמונות כלי צמ"ה של אבירי הפלדה, בפורום צבא וביטחון בפרש
• פינוי שדה מוקשים בגבול ישראל-ירדן על ידי חיל ההנדסה הקרבית, ערוץ צה"ל בפליקר

הערות שוליים

ערך מומלץ