משמר העמק
| משמר העמק | |||||||||||
| מחוז | הצפון | ||||||||||
| מועצה אזורית | מגידו | ||||||||||
| גובה ממוצע | 104 מטר | ||||||||||
| תאריך ייסוד | 1926 | ||||||||||
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||||
| סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||||
| מוצא המייסדים | פולין וגליציה | ||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011: | |||||||||||
| - אוכלוסייה | 1,170 תושבים | ||||||||||
|
|||||||||||
| http://www.megido.org.il/info/ yesh/mishmar-haemek.htm | |||||||||||
משמר העמק הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר במערב עמק יזרעאל, לצד כביש 66, בתחום השיפוט של מועצה אזורית מגידו.
הקיבוץ נוסד ב-1922 על ידי אנשי "השומר הצעיר" שעלו מפולין ומגליציה, חלקם אנשי גדוד שומריה, ועלה לקרקע בשנת 1926.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
במשך מספר שנים לא היה כביש לקיבוץ והדרך לחיפה עברה בחולות שבחורף היו לבוץ. בתחילת שנת 1929 תוכנן ביקור של ג'ון ד. רוקפלר, הבן בחפירות הארכיאולוגיות בתל מגידו, שהוא תרם לחפירתן[1], לכבוד הביקור, שלא יצא אל הפועל, נסלל כביש 66 מחיפה למגידו וכביש זה שימש את משמר העמק[2].
במאורעות תרפ"ט הותקף הקיבוץ ותושביו נאלצו לעוזבו באופן זמני (לעשרה ימים) בהוראת המשטרה הבריטית.[3] נטישת המקום עוררה פולמוס ציבורי ביישוב העברי.[4] אורי צבי גרינברג כינה את הקיבוץ "הפקר העמק" והאשים את תושביו בפחדנות.[5]
ב-1931 הוקם בקיבוץ המוסד החינוכי הראשון של קיבוצי הקיבוץ הארצי (שלימים ייקרא "שומריה"), שבו התחנכו חניכים מכל קיבוצי התנועה וכן ילדי חוץ. במהלך השנים הוקמו מוסדות דומים בקיבוצים אחרים של התנועה ו"שומריה" היה למוסד אזורי שבו התחנכו ילדי הקיבוצים משמר העמק, הזורע, מגידו וגבעת עוז.
במלחמת העצמאות היווה הקיבוץ מטרה לצבא ההצלה של קאוקג'י, שקיווה לפרוץ את המעבר לחיפה דרך הקיבוץ. ב-4 באפריל 1948 פתח צבא ההצלה במתקפה על הקיבוץ, בכוח של למעלה מגדוד ובסיוע ארטילרי. הייתה זו, למעשה, הפעם הראשונה שבה השתמשו בתותחים במלחמת העצמאות. ההפגזות גרמו לאבדות בין המגינים וחברי הקיבוץ וכן לנזק רב למבני המשק. במהלך המתקפה משורייני האויב הגיעו עד גדרות המשק.[6] הקרבות נמשכו עד 13 באפריל 1948 (עם הפוגה קצרה בתיווך הבריטים, שבה נלקחו כל ילדי הקיבוץ למקום מבטחים בקיבוצים שכנים) והסתיימו בניצחון המגינים הודות לעזרה מחטיבת הפלמ"ח שנקראה לעזרה, והגיעה לאחר 4 ימים מראשית הקרבות במקום.
ביום 24 בדצמבר 1948, ערב חג החנוכה ה'תש"ט, חלפו בשמי הקבוץ ארבעה מטוסי חיל האוויר העיראקי. הטייסים, שסברו כי מדובר בשדה התעופה רמת דוד, שיחררו פצצות על המבנה המרכזי בקיבוץ, שהיה חשוף לחלוטין להתקפות האויב וללא מגן, והרגו 4 בני אדם, מהם 3 ילדים בני 8. הדבר הוסיף לטראומה הקשה אותה חווה הקיבוץ עקב ההתקפה הערבית עליו כ-8 חודשים קודם לכן.
כיום, מקור ההכנסה העיקרי של הקיבוץ הוא מפעל תמה - תעשיות משמר העמק[7], מפעל למוצרי פלסטיק העובד בשיתוף עם קיבוץ גלעד. המפעל נמנה עם המפעלים המכניסים ביותר בתנועה הקיבוצית כולה, ברציפות מאז שנת 1999. ענפים נוספים: רפת, לול, מטעים, שלחין, ואידאה מערכות מידע[8].
חמישה מחברי הקיבוץ כיהנו כחברי כנסת מטעם מפ"ם: מרדכי בנטוב שגם כיהן כשר בממשלות ישראל, מנהיג מפ"ם יעקב חזן, אמרי רון, אמה תלמי ומאיר תלמי. כמו כן כיהנו כח"כים, לאחר עזבם את משמר העמק, בן הקיבוץ אמנון לין והסופר משה שמיר.
[עריכה] לקריאה נוספת
- ישעיהו בארי, הקיבוץ שלי: משמר העמק, משמר העמק 1992.
- ישראל חדרי, 1927, ראשיתו של משמר העמק, בתוך: אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך ב', פרק קי"ז.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- משמר העמק באתר מועצה אזורית מגידו
- משמר העמק באתר הרשות לפיתוח הגליל
- משמר העמק, באתר תנועת העבודה
- משמר העמק, דבר, 7 בנובמבר 1930
- לזכרם - אתר ההנצחה של משמר העמק
[עריכה] הערות שוליים
- ^ כביש חדש לכבוד רוקפלר, דואר היום, 28 בינואר 1929
חנוכת כביש מגידו, דבר, 14 במרץ 1929 - ^ Parallel quest: a search of a person and a people, page 392
- ^ משמר העמק, דבר, 2 בספטמבר 1929
ההתנפלות על משמר העמק, דבר, 6 בספטמבר 1929
חורבן משמר העמק, דבר, 18 בספטמבר 1929 - ^ ראו למשל: אביבה אופז (עורכת), ספר הקבוצה, ירושלים: יד בן צבי, תשנ"ו, עמ' 211-209
- ^ אורי צבי גרינברג, ספר הקטרוג והאמונה, תל אביב, תרצ"ז-1937, עמ' קמ-קמא. ראו: דליה קרפל, ממציא הפשיזם הישראלי, באתר הארץ
אל עץ? ואל טף?, אורה ערמוני, קרני עם-עד, "הקיבוץ", 24.1.2002 - ^ משמר העמק שוקט ודרוך לבאות, דבר, 20 באפריל 1948
- ^ TAMA PLASTIC INDUSTRY
- ^ דף הבית של אידאה מערכות מידע
|
||||||||