חיל הנדסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלס של חיל ההנדסה הישראלי עוסק בפינוי מוקשים באמצעות מגלה מוקשים.
מרגמת מצור מסוג טרבושה. אחד מכלי המצור של ימי הביניים. המהנדסים היו אחראים ללוחמת המצור בעת העתיקה וימי הביניים.
דחפור D9 משוריין של חיל ההנדסה הישראלי חוצה תעלת נ"ט על גבי גשר מישר.

חיל הנדסה או חיל הנדסה קרבית (בראשי תיבות: חה"ן) הוא אחד מחילות היבשה היסודיים (יחד עם חי"ר, חיל שריון וחיל תותחנים) שמהווים מרכיב חיוני בכל צבא. חיל ההנדסה מתמחה בכל הקשור להנדסה צבאית בשדה הקרב - בנייה והריסה, עבודות עפר, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, מיקוש ופריצת מכשולים, גישור וצליחה - ובעל חשיבות מכרעת בלוחמה הקרקעית. בחלק מצבאות העולם, ובהם צה"ל, לוחמי חיל ההנדסה מתפקדים גם כלוחמי חי"ר ועוברים הכשרה קרבית מורכבת, במהלכה הם מאומנים בלחימת חיל רגלים טיפוסית יבשתית רגילה (בצה"ל לוחמי חיל ההנדסה הקרבית מוגדרים כלוחמי חוד ובעלי הכשרה ברמת רובאי 07). תפקידיו של חיל ההנדסה מגוונים: מצד אחד, עליו לאפשר ניידות לכוחות (בייחוד ליחידות ממוכנות) ולסייע לכוחות שריון וחי"ר בהתגברות על מכשולים הנדסיים (בתים ממולכדים, פריצת מכשולים, שדות מוקשים, צירים ושטחים, חבלה). מצד שני, עליו למגן את הכוחות ולהגביל את תנועת כוחות האויב. לרוב מתבצע הדבר באמצעות יחידות ייעודיות על ידי חפירת תעלות, הטמנת מוקשים ובניית ביצורים. בנוסף, בצבאות המודרניים חיל ההנדסה הוא הסמכות העליונה בכל הנוגע לחומרי נפץ וחבלה וחיל חיוני הקיים בכל צבא מודרני בעולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל ההנדסה הוא אחד החילות העתיקים ביותר שעדיין מהווה חלק חיוני והכרחי בכל צבא שהוא. כל חיל הנדסה באותן צבאות, הוא חיל חי"ר וחיל הנדסי. כבר בעת העתיקה נדרשו הצבאות העתיקים למהנדסים ובנאים שיכשירו דרכים ויבנו מכשירי מלחמה וכלי מצור. צבאות העמים בסהר הפורה היו הראשונים לפתח לוחמת מצור מתקדמת המבוססת על התקנים הנדסיים מתוחכמים כגון מעוטים ומגדלי מצור ניידים. את המצור ניהלו מהנדסים שפיקדו על החיילים, הרגמים והחפרים והורו להם כיצד למוטט את חומות האויב. מנגד, המהנדסים היו אחראים על בניית ביצורים וניהול ההגנה מפני לוחמת המצור של האויב.

הצבא הרומי היה אולי הצבא בעל האוריינטציה ההנדסית ביותר בעת העתיקה. בנוסף למכונות המצור המשוכללות שבנו הרומאים, הם סללו דרכים לכל מקום בו הגיעו ובנו כמעט מדי יום מחנות ניידים מעץ ששימשו ללינת הלגיונות. המהנדסים הרומאים הצליחו להכשיר דרכים רבות ובנו גשרים על פני נהרות רחבים, חלק גדול מהם עדיין קיימים גם היום.

בימי הביניים, ההנדסה הקרבית התמקדה בעיקר בלוחמת מצור, כאשר המהנדסים תכננו וניהלו מצור על טירות ומבצרים. המהנדסים השגיחו על בניית אמצעי המצור ועל השימוש בחפרים ופלסים (sappers בלועזית) על מנת לחפור תחת יסודות החומה ולמוטטה באמצעות שרפתם. על המהנדסים היה להצליח לפרוץ את הביצורים לפני שהצד הנצור יצליח לארגן מתקפת נגד או שהרעב והעייפות יכריעו את הצד הצר.

כאשר הופיעו התותחים, המהנדסים היו אחראים לאחזקתם, וכן על פיתוח ביצורים מיוחדים כנגד ארטילריה. מאוחר יותר, האחריות על הפעלת התותחים עברה לחיל התותחנים.

במאה ה-20, כאשר החל שימוש נרחב ביותר בחומרי נפץ, חיל ההנדסה קיבל על עצמו את האחריות בכל הנוגע לשימוש ולטיפול בהם. חיל ההנדסה פיתח מומחיות בהכנת, שימוש ונטרול חומרי נפץ ופצצות למיניהן. חיל ההנדסה אחראי על פיתוח מגוון מוקשים, רימונים ומטעני חבלה ולעיתים רבות - על הטמנתם והפעלתם בשטח (כדי לפוצץ גשרים, מסילות רכבת, תשתיות אויב ועוד). בנוסף, לחיל ההנדסה יש בצבא בלעדיות בכל הנושא שנוגע לטיפול בחומרי נפץ מסוכנים וסילוק פצצות. חיל ההנדסה הוא זה שאחראי על פינוי שדות מוקשים, פתיחת צירים בהם יש סכנה למטעני גחון ונטרול מטעני חבלה שהטמין האויב. בנוסף, חיל ההנדסה מטפל בנפלי תחמושת ומנטרל תחמושת שלא התפוצצה.

בנוסף לתפקידים החדשים שנובעים מחשיבותם של חומרי הנפץ, שמר חיל ההנדסה על התפקידים המסורתיים שלו הכוללים הבטחת ניידות, פריצת דרכים ומכשולים, גישור על תעלות, הפעלת כלי צמ"ה, בניית ביצורים והנחת מכשולים בפני האויב.

בצבאות רבים בעולם כוחות ההנדסה הקרבית לא מאורגנים כחיל אלא מפוזרים כפלוגות, גדודים או רגימנטים ששייכים אורגנית לחטיבות או דיוויזיות בכל יחידות השדה הקרביות. למשל: גדוד ההנדסה הקרבית הראשון של חיל הנחתים האמריקני.

חיל ההנדסה הישראלי הוקם ב-1947 עם פרוץ מלחמת העצמאות בהתבסס על יוצאי "המהנדסים המלכותיים" של הבריגדה היהודית ואנשי מחלקות החבלה והביצורים של ההגנה והפלמ"ח, ומוסד רשמית ב-1948. לחיל ההנדסה מורשת קרב מפוארת: הוא השתתף בכל מלחמות ישראל, כאשר הוא מוביל ומפלס את הדרך לכוחות צה"ל. הוא בלט במיוחד בפריצת דרך בורמה, בניית קו בר-לב, מבצע אבירי לב (צליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים), מבצע חומת מגן ומבצע צוק איתן. כיום חיל ההנדסה כולל גדודי הנדסה קרבית, פלסים, מערך צמ"ה (שמפעיל ציוד מכני הנדסי ובעיקר דחפורי D9 משוריינים), אמצעי גישור וסער, חבלנים ויחידת הנדסה למשימות מיוחדות העוסקת בקומנדו הנדסי, חבלה, סילוק פצצות ולוחמת מנהרות. לוחמי חיל ההנדסה הקרבית מוגדרים כלוחמי חוד וזוכים להכשרה קרבית ברמת רובאי 07, בדומה לחיל הרגלים.

ייעוד חיל הנדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחיל ההנדסה מספר תפקידים:

דחפור משוריין של צה"ל מדגם CAT D9R מבצע עבודות עפר.
מאז מלחמת העולם השנייה היו הדחפורים כלי הכרחי בכוחות ההנדסה הקרבית ומגוון השימושים שלהם היה נרחב במיוחד: בניית ביצורים, פריצת מכשולים, סילוק מוקשים, הכשרת דרכים, הערמת סוללות עפר, בניית עמדות לטנקים ואף הריסת תשתיות אויב.
רכב הנדסה קרבית באפלו MRAP אמריקאי שפותח לצורך פתיחת צירים והתגברות על מטעני חבלה מאולתרים במלחמת עיראק.
רובוט חבלה וסילוק פצצות של חיל הנחתים האמריקני. הסלק שבתמונה מחבר לרובוט נפץ, אותו יתקין הרובוט על מטען חבלה שנתגלה בסביבה על מנת לפוצצו באופן מבוקר.

כלים ואמצעים בחיל הנדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דחפור D7MCAP של צבא ארצות הברית. זהו דחפור צבאי בלתי-מאויש המשמש לניקוי שדות מוקשים
טנק גישור
מוקש נגד טנקים

הכלים הטיפוסיים לחילות ההנדסה הם:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]