מלחמות ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיום הקמתה ידעה ישראל שבע מלחמות, שתי אינתיפאדות (התקוממויות פלסטיניות), וכמו כן הייתה מעורבת במספר רב של עימותים צבאיים אשר אינם מוגדרים כמלחמות, אשר מהווים את ההיבט הצבאי במכלול המורכב של הסכסוך הישראלי ערבי.

מלחמות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

העימותים הבאים הוכרו בישראל רשמית כמלחמות ישראל‏[1]:

ראש הממשלה ושר הביטחון: דוד בן-גוריון, הרמטכ"ל: יעקב דורי.
ראש הממשלה ושר הביטחון: דוד בן-גוריון, הרמטכ"ל: משה דיין.
רה"מ: לוי אשכול, שר הביטחון: משה דיין, הרמטכ"ל: יצחק רבין.
  • מלחמת ההתשה (8 במרץ 1969 - 7 באוגוסט 1970) הייתה מאמץ מצרי בעיקרו לשחוק את רצון הלחימה של כוחות צה"ל בחצי-האי סיני ובתעלת סואץ, ולעורר התנגדות בעורף הישראלי להמשך הכיבוש של סיני - זאת, לא עלה בידי המצרים לעשות.
ראש הממשלה: לוי אשכול ואחר כך גולדה מאיר. שר הביטחון: משה דיין. הרמטכ"ל: חיים בר-לב.
  • מלחמת יום הכיפורים (6 באוקטובר 1973 - 24 באוקטובר 1973), הידועה בפי הערבים כמלחמת אוקטובר הגדולה או מלחמת הרמאדן. שבה ניסו מצרים וסוריה להחזיר לעצמן חלק מהשטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים, ובסופה היו בירותיהן מאוימות על ידי כוחות צה"ל.
ראש הממשלה: גולדה מאיר. שר הביטחון: משה דיין. הרמטכ"ל: דוד אלעזר (דדו).
  • מלחמת לבנון הראשונה (6 ביוני 1982 - 29 בספטמבר 1982), או בשמה הרשמי מבצע שלום הגליל; החלה כ"מבצע שלום הגליל", שנועד להרחיק את איומי הקטיושות מלבנון ולסלק ממנה את ארגוני הטרור.
ראש הממשלה: מנחם בגין. שר הביטחון: אריאל שרון. הרמטכ"ל: רפאל איתן.
ראש הממשלה: אהוד אולמרט. שר הביטחון: עמיר פרץ. הרמטכ"ל: דני חלוץ.


מלחמה שנים צד ראשון צד שני ראש הממשלה שר הביטחון רמטכ"ל אבדות למדינת ישראל תוצאה
כוחות צה"ל אזרחים
מלחמת העצמאות 1947 - 1949 Flag of Israel.svg היישוב ואחר כך ישראל

Flag of Egypt (1922–1958).svg מצרים
סוריה
Flag of Jordan.svg ירדן
Flag of Lebanon.svg לבנון
Flag of Iraq (1921–1959).svg עיראק
Flag of Saudi Arabia.svg ערב הסעודית
Flag of Palestine.svg צבא מלחמת הקודש בהנהגת אל-חוסייני
Flag of the Mutawakkilite Kingdom of Yemen.svg הממלכה המותווכלית של תימן
Flag of the Arab League.svg צבא השחרור בהנהגת קאוקג'י
Muslim Brotherhood Emblem.jpg ארגון האחים המוסלמים

דוד בן-גוריון דוד בן-גוריון יעקב דורי כ-4,000 חיילים נהרגו 2,373 אזרחים נהרגו
מלחמת סיני (מבצע קדש) 1956 Flag of Israel.svg ישראל
Flag of the United Kingdom.svg הממלכה המאוחדת
Flag of France.svg צרפת
Flag of Egypt (1952-1958).svg מצרים משה דיין 231 חיילים נהרגו‏[2]
899 חיילים נפצעו
4 שבויים‏[3]
 ?
  • ניצחון צבאי ישראלי
  • כיבוש ישראלי של סיני (עד 1957)
  • כוח חירום של האו"ם מתפרס בסיני.
מלחמת ששת הימים 1967 Flag of Israel.svg ישראל

Flag of Egypt.svg מצרים
Flag of Syria.svg סוריה
Flag of Jordan.svg ירדן
Flag of Iraq (1963-1991); Flag of Syria (1963-1972).svg עיראק

לוי אשכול משה דיין יצחק רבין 779 חיילים נהרגו

2,593 חיילים נפצעו
15 שבויים

 ?
  • ניצחון מוחץ ישראלי
  • ישראל כבשה את רצועת עזה וסיני ממצרים
  • ישראל כבשה את הגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) מירדן
  • ישראל כבשה את רמת הגולן מסוריה
מלחמת ההתשה 1969 - 1970 Flag of Israel.svg ישראל

Flag of United Arab Republic.svg מצרים
Flag of the Soviet Union.svg כוחות סובייטים במצרים

גולדה מאיר חיים בר-לב 721 חיילים נהרגו

705 חיילים נפצעו

מעל 100 אזרחים נהרגו‏[4][5]
מעל 700 אזרחים נפצעו‏[2]
התשה של שני הצדדים
מלחמת יום הכיפורים 1973 Flag of Israel.svg ישראל

Flag of Egypt (1972-1984).svg מצרים
Flag of Syria.svg סוריה
חילות משלוח:

Flag of Iraq (1963-1991); Flag of Syria (1963-1972).svg עיראק

Flag of Jordan.svg ירדן
Flag of Morocco.svg מרוקו
Flag of Saudi Arabia.svg ערב הסעודית
Flag of Libya.svg לוב
Flag of Kuwait.svg כווית
Flag of Algeria.svg אלג'יריה
Flag of Sudan (1956-1970).svg סודאן

דוד אלעזר 2,656 חיילים נהרגו

7,251 חיילים נפצעו
294 שבויים

 ?
מלחמת לבנון הראשונה
(מבצע שלום הגליל)
1982

Flag of Israel.svg ישראל
Flag of Lebanon.svg החזית הלבנונית
צבא דרום לבנון
LFFLAG.gif הכוחות הלבנוניים

Flag of Palestine.svg אש"ף
Flag of Lebanon.svg חזית ההתנגדות הלאומית הלבנונית
Flag of Syria.svg סוריה
Flag of the Amal Movement.svg אמל

מנחם בגין אריאל שרון רפאל איתן 675 חיילים נהרגו
לפחות 4,000 חיילים נפצעו‏[6][7]
 ?
מלחמת לבנון השנייה 2006 Flag of Israel.svg ישראל

Flag of Hezbollah.svg חזבאללה
Flag of the Amal Movement.svg אמל[8]
Flag of the Lebanese Communist Party.svg המפלגה הקומוניסטית הלבנונית[9]
Flag of Palestine.svg החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית[10]

אהוד אולמרט עמיר פרץ דני חלוץ 121 חיילים נהרגו
(מהם 2 שנחטפו)
628 חיילים נפצעו‏[11]
44 אזרחים נהרגו
2,000 אזרחים נפצעו
  • הפסקת אש.
  • הרחקת החזבאללה מדרום לבנון
  • פריסת צבא לבנון בדרום לבנון והצבת כוח יוניפי"ל ליד הגבול בדרום לבנון.

מפקדי המטה הכללי צה"ל במלחמות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות טרם התגבשו תפקידי המטה הכללי. מפקדי צה"ל היו:

רמטכ"ל: יעקב דורי, ס.: צבי איילון, ראש אג"ם:יגאל ידין, ראש שירות מודיעין: איסר בארי, חיים הרצוג, ראש אכ"א: משה צדוק, אפסנאות: יוסף אבידר, מ. חזית הצפון: משה כרמל, מ. חזית תיכון: דן אבן, שלמה שמיר, מ. חזית מרכז: צבי איילון, מ. חזית דרום: יגאל אלון מ. חזית ירושלים: דוד מרכוס, מ. שירות אויר: יהושע אשל, ישראל עמיר, אהרון רמז, מ. שירות ים: גרשון זק, נחמן (פול) שולמן, שלמה שמיר, מ. שירות משוריינים: יצחק שדה, ראש אגף הדרכה: אליהו בן חור

תפקיד במטכ"ל מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת לבנון השנייה
רמטכ"ל משה דיין יצחק רבין יצחק רבין
חיים בר לב
דוד אלעזר רפאל איתן דן חלוץ
סגן הרמטכ"ל - חיים בר לב חיים בר לב ישראל טל משה לוי משה קפלינסקי
ראש אג"ם/ראש אמ"ץ מאיר עמית עזר ויצמן עזר ויצמן
דוד אלעזר
ישראל טל משה לוי גדי איזנקוט
ראש אמ"ן יהושפט הרכבי אהרון יריב אהרון יריב אליהו זעירא יהושע שגיא עמוס ידלין
ראש אכ"א גדעון שוקן שמואל אייל שמואל אייל
שלמה להט
הרצל שפיר משה נתיב אלעזר שטרן
ראש אגף אפסנאות/אט"ל מאיר אילן מתתיהו פלד מתתיהו פלד
עמוס חורב
נחמיה קין יוחנן גור אבי מזרחי
אלוף פיקוד הצפון יצחק רבין דוד אלעזר דוד אלעזר
מרדכי גור
יצחק חופי אמיר דרורי אודי אדם
אלוף פיקוד המרכז צבי גור עוזי נרקיס רחבעם זאבי יונה אפרת אורי אור יאיר נוה
אלוף פיקוד הדרום אסף שמחוני ישעיהו גביש ישעיהו גביש
אריאל שרון
שמואל גונן
חיים בר לב
חיים ארז יואב גלנט
מפקד חיל האויר דן טולקובסקי מרדכי הוד מרדכי הוד בני פלד דוד עברי אליעזר שקדי
מפקד חיל הים שמואל טנקוס שלמה אראל שלמה אראל
אברהם בוצר
בנימין תלם זאב אלמוג דוד בן בעש"ט
מפקד גייסות השריון חיים לסקוב ישראל טל ישראל טל
אברהם אדן
אברהם אדן משה בר כוכבא בני גנץ
(מפקד זרוע היבשה)
ראש מחלקת ההדרכה חיים בר-לב[12] אריאל שרון אריאל שרון
יצחק חופי
מנחם מרון אורי שמחוני -
ראש אג"ת - - - - אהוד ברק יצחק הראל
אלוף פיקוד העורף - - - - - יצחק גרשון
ראש אגף התקשוב - - - - - אודי שני

עימותים אלימים שלא הוכרו כמלחמות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצעי צבא הגנה לישראל

מאפיינים של המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל אחת מהמלחמות מאפיינים משלה, ואין מלחמה דומה לרעותה. בכל זאת יש מקום לבחינה משווה של המלחמות לפי קטגוריות שונות:

  • מלחמת ברירה: האם הייתה בידי ישראל היכולת להימנע ממלחמה זו, או שהמלחמה נכפתה עליה על ידי אויביה? "מלחמת שלום הגליל" היא המלחמה הראשונה שעליה נאמר שהיא מלחמת "יש ברירה"‏[14], אך משנטבע מונח זה, קל לטעון שגם "מבצע קדש" נכלל בקטגוריה זו, שהרי החל ביוזמת ישראל. בשני המקרים עמדה מדינת ישראל בפני בעיה קשה שהציבו בפניה אויביה, אך גדול הספק, בהתאם לנתונים שהיו ידועים לפני המלחמה, ועוד יותר מכך לפי תוצאותיה, האם יציאה למלחמה הייתה הצעד ההכרחי לפתרון בעיות אלה. יש הטוענים שאף מלחמת יום הכיפורים הייתה מלחמת "יש ברירה", משום שישראל לא התקדמה במסלול של שיחות שלום שהוצע לה בשנים שקדמו למלחמה, ובכך בחרה במודע במסלול המלחמה‏[15].
  • מידת הפגיעה באוכלוסייה האזרחית: "האינתיפאדה השנייה" בולטת יותר מכל קודמותיה בהיקף הפגיעה באוכלוסייה האזרחית. האסטרטגיה של הפלסטינים במלחמה זו היא לפגוע באוכלוסייה האזרחית בישראל, ומרבית הקורבנות הישראלים במלחמה זו הם אזרחים. גם האוכלוסייה הפלסטינית נפגעת, משום שהמפגעים יוצאים מקרבה ולכן ניסיונות לאתרם מביאים בהכרח לפגיעה באזרחים. גם במלחמת העצמאות, שבה ניסו שני הצדדים לכבוש יישובים אזרחיים, הייתה פגיעה ניכרת באוכלוסייה אזרחית; כך, כמה יישובים יהודיים חרבו ותושביהם גורשו (כפר עציון ועוד), וגורל דומה פקד כארבע-מאות יישובים פלסטינים שחרבו. במהלך "מלחמת ההתשה" פעל צה"ל פעמים אחדות כנגד תשתיות אזרחיות של מצרים.
  • הישגים טריטוריאליים: במרבית המלחמות כבשה ישראל שטחים נרחבים, מהם שנותרו בידה עד עצם היום הזה, ומהם שהוחזרו לאחר זמן קצר או ממושך. מלחמת ההתשה ומלחמת לבנון השנייה הן המלחמות היחידות שבהם לא היו לישראל יעדים טריטוריאליים (מעבר ליעד של שמירת הקיים).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גד ברזילי, דמוקרטיה במלחמות: מחלוקת וקונצנזוס בישראל, ספרית פועלים, 1992 .
  • מוטי גולני, מלחמות לא קורות מעצמן, הוצאת מודן, 2002.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כפי שמופיע באתר משרד הביטחון
  2. ^ 2.0 2.1 Israeli Casualties in Battle, באתר הספרייה היהודית המקוונת
  3. ^ (1994) The Collins Encyclopedia of Military History. HarperCollins, 1343. 
  4. ^ Mitchell G. Bard, ‏The War of Attrition, 1967-1970, באתר הספרייה היהודית המקוונת
  5. ^ Netanel Lorch, ‏The Arab-Israeli Wars, באתר משרד החוץ של מדינת ישראל, 2 בספטמבר 2003 (באנגלית)
  6. ^ Lebanese Civil War 1982
  7. ^ The Lebanon War
  8. ^ Daily Star. "Timeline of the July War 2006". Retrieved April 17, 2007.
  9. ^ Herbert Docena (2006-08-17). "Amid the bombs, unity is forged", Asia Times Online. "The LCP...has itself been very close to Hezbollah and fought alongside it in the frontlines in the south. According to Hadadeh, at least 12 LCP members and supporters died in the fighting." 
  10. ^ Associated Press (2006-08-06). "PFLP claims losses in IDF strike on Lebanon base", The Jerusalem Post. 
  11. ^ דו"ח ועדת וינוגרד עמ' 353, (מבוסס על נתוני מפקד רפואה פיקודי צפון מיום 9 בנובמבר 2006 )‏
  12. ^ בלחימה קיבל מינוי חירום של מפקד חטיבה 27
  13. ^ בינואר 2012 הסכים שר הביטחון אהוד ברק לבדוק מחדש את נושא הענקת אות לחימה "ללוחמי רצועת הביטחון" לבקשת פורום "רצועת הביטחון מלחמה ללא שם"
  14. ^ שלום הגליל, מבצע, באתר הכנסת
  15. ^ ‏אורי בר-יוסף, "בין מלחמה לשלום: הצעת ההסדר המצרית מפברואר 1973, הדחייה הישראלית ומלחמת יום כיפור כמלחמת ברירה", אלפיים 31, 324456‏
    אורי בר-יוסףיותר גרוע מגולדה ודיין, באתר הארץ, 14 במאי 2010‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]