חזקה (קניין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חֲזָקָה הוא מושג משפטי המתאר שליטה אפקטיבית בנכס, יהא זה נכס מקרקעין או נכס מיטלטלין. מושג החזקה נפרד ממושג הבעלות ותיתכן חזקה שאינה מלווה בבעלות. שכירות ועכבון הי סוגי חזקה כדין הנפרדים מן הבעלות. חזקה שלא כדין הנפרדת מהבעלות היא עקב גזל או גנבה.

שיטות משפט שונות מקנות לחזקה חשיבות כה רבה, עד שידועה האימרה האנגלית העתיקה לפיה "החזקה היא תשע עשיריות מהחוק" ("Possession is nine points in the Law" או בלשון מודרנית יותר "possession is nine-tenths of the law").

חזקה ובעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשפט הישראלי, ישנם מקרים מסוימים בהם חזקה רבת שנים במקרקעין מקנה בעלות. כאן יש להבחין בין טענה לבעלות מהותית בנכס, לבין הטענה שתקופת התביעה התיישנה, ולכן לא ניתן לתבוע את סילוק יד התופס מן הנכס. במקרה האחרון, ההתיישנות היא דיונית בלבד, והבעלות בנכס נותרת של הבעלים המקוריים, אך הוא אינו יכול לפעול לקבלת החזקה לידיו.

לפי סעיף 78 לחוק הקרקעות העות'מאני, מי שעיבד קרקע מסוג מירי במשך 10 שנים רצופות, זכה לבעלות עליה. במקרקעין לא מוסדרים לאחר 15 שנים יכול המחזיק לטעון להתיישנות, אך לא יוכל להרשם כבעלים במרשם המקרקעין. על פי סעיף 51 לפקודת הסדר מקרקעין, מי שמוכיח לפקיד ההסדר בעת ההסדר כי הוא מחזיק בקרקע מעבר לתקופת ההתיישנות, רשאי יהיה להרשם כבעליה. זכות זו נקראת במשפט "חזקת שנים". במקרקעין מוסדרים אין התיישנות, וגם מי שמחזיק בקרקע שנים רבות לא יזכה לקבל בעלות בהם.

חשיבות החזקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קביעת המחזיק בנכס היא חשובה במגוון של הקשרים משפטיים. כך, למשל, מוקנות למחזיק בנכס מקרקעין, בפרק ב' של חוק המקרקעין, זכויות רבות שנועדו להגן על החזקתו, לרבות הזכות לנקוט בכוח לסילוק פולש. כן חשוב איתורו של המחזיק לצורכי חיוב בארנונה.

על פי כללי הסמכות העניינית תביעות הנוגעות לחזקה במקרקעין (וכן תביעות הנוגעות לחזקה במיטלטלין הכרוכות בתביעות הנוגעות לחזקה במקרקעין), הן בסמכותו של בית משפט השלום.

חזקה במשפט העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזקת ראיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשפט העברי, מהווה החזקה ראיה למחזיק בנסיבות מסוימות. על פי המשפט העברי כל אדם שהחזיק בנכס במשך שלוש שנים בידיעת הבעלים, ולא ערער הבעלים על חזקתו בבית-דין, הרי שהחזקה עצמה מהווה ראיה שהנכס בבעלותו.

לפי המשפט העברי החזקה אינה מהוה דרך לקנות את הנכס, אלא רק להביא ראיה לבעלות על הנכס, ואם המחזיק מודה שלא הייתה כל הקניה אחרת (כגון על ידי כסף), הרי שאין בהחזקתו ממש.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.