מקרקעין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקרקעין הם נכסים שאינם מיטלטלין. דהיינו קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה. על פי רוב ההגדרות, כוללים המקרקעין כל דבר המחובר לקרקע חיבור של קבע, ויש אף הגדרות הכוללות דברים המחוברים חיבור זמני. לישות בעלת הבעלות במקרקעין יש זכות להחזיק במקרקעין ולעשות בהם עסקאות. הבעלות על מקרקעין חלה גם מתחת לפני הקרקע, וגם מעל הקרקע למעט מעבר אווירי מעל הקרקע. מקרקעין קרויים גם נִכְסֵי דְלָ‏א נָ‏יְדֵי (ובראשי תיבות: נדל"ן), משום שמאפיין של נכסים אלה הוא חוסר היכולת להזיזם ממקומם.

בכל מדינות העולם, המדינה שומרת לעצמה את הזכות על המשאבים הטבעים שלה כגון מחצבים ובסמכותה להפקיע את הקרקע.

העברת הבעלות על מקרקעין נעשית באמצעות מכירתם. קיימות עסקאות נוספות במקרקעין, המקנות זכות שימוש בנכס בלא העברה של הבעלות ובהן שכירות וחכירה, זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם לתקופה מסוימת. בישראל יש גם עסקאות מסוג דמי מפתח, עסקת נדל"ן המהווה מעין הכלאה בין רכישת הנכס לשכירתו.

בהערכת שוויו נכס מקרקעין, כבסיס לעסקה בנכס זה או לשם ביטוחו עוסק שמאי מקרקעין.

בטיפול משפטי של העברת, רכישת או מכירת נכס מקרקעין עוסק עורך דין מקרקעין.

מטלטלים המחוברים לקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטות משפט שונות התחבטו מלומדים בשאלה מתי מטלטלים המחוברים לקרקע נחשבים למקרקעין.

החוק בישראל מציג שתי הגדרות שונות למקרקעין. בחוק מיסוי מקרקעין מופיעה ההגדרה:

"קרקע בישראל, לרבות בתים, בנינים ודברים אחרים המחוברים לקרקע חיבור של קבע."

בעוד בחוק המקרקעין הוגדר המקרקעין כ:

"מקרקעין" - קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה‏[1]

בתי המשפט בישראל פסקו שאין להבין דברים אלו כפשוטם, בהתאם למבחן פיסי האם המטלטלים מחוברים או אינם מחוברים, אלא טענו למבחן ממבט כללי. השופט יצחק עמית הציע מספר מבחנים לאבחנה בין מחוברים הנחשבים למקרקעין לבין כאלו שלא‏[2]:

  • מבחן הכוונה – האם הכוונה המקורית בעת חיבור האובייקט הייתה לחיבור של קבע או לחיבור ארעי. מבחן זה הוא המבחן העיקרי ואת המבחנים להלן יש לראות כמבחני משנה או מבחני עזר.
  • המבחן הפיסי או מבחן הבורג – האם ניתן לנתק את האובייקט מבלי לגרום נזק ממשי לאובייקט או למקרקעין.
  • מבחן כלכלי – האם האובייקט יאבד באופן ניכר משוויו בעקבות ניתוקו.
  • מבחן אופי וזהות של האובייקט – האם האובייקט יאבד את זהותו ואופיו בעקבות ניתוקו.
  • מבחן זהות המקרקעין וערכם הכלכלי לאחר ניתוק האובייקט – האם ערך המקרקעין יאבד באופן ניכר, או שהמקרקעין יאבדו את זהותם ומאפייניהם.
  • מבחן השכל הישר וחוש המומחיות של המשפטן.

במשפט העברי קיימות הגדרות שונות לגבי היקף המטלטלים החוברים הנחשבים למקרקעין ואף קיימות מחלוקות בין החכמים בנושא. במסכת שבועות רבי מאיר פוסק שענבים בשלות העומדות להבצר אינן נחשבות למקרקעין ולעומת זאת "חכמים אומרין, כל המחובר לקרקע, הרי הוא כקרקע"‏[3]. בהלכות טומאה וטהרה, יש כלל ש"כל כלי המחובר לקרקע אינו מקבל טומאה", אולם לפי הסבר הרב עובדיה מברטנורא והרב ישראל ליפשיץ למשנה במסכת כלים‏[4] כלל זה חל רק על כלים שחוברו מהתחלה לקרקע או שיועדו לשימוש במחובר לקרקע, וכלי שחובר לקרקע אף שהוא יכול לשמש במנותק מהקרקע אינו נחשב למקרקעין להיטהר‏[5].

מקרקעין בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מקרקעין בישראל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק המקרקעין תשכ"ט, סעיף 1
  2. ^ ע"א 2587/12, מלונות צרפת ירושלים בע"מ נגד מנהל מס שבח אזור ירושלים
  3. ^ משנה, מסכת שבועות, פרק ו', משנה ו'
  4. ^ משנה, מסכת כלים, פרק כ', משנה ד'
  5. ^ הרב אליקים לבנון, טבילת כלים חשמליים, לאמונת עיתיך" 97, אתר כושרות