חלבון עוברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חלבון עוברי (Alpha fetoprotein או AFP) הוא גליקופרוטאין שמרכזי בדם של עוברים ומיוצר כבר בשק החלמון העוברי.

חלבון זה מקודד על ידי הגן AFP, גן שממוקם על זרוע q של כרומוזום 4. הוא חלבון הפלזמה הנפוץ ביותר בעובר האנושי. רמתו בפלזמה יורדת במהירות לאחר לידה, אך מתחילה לרדת לפני הלידה בסוף השליש הראשון של ההריון. התפקיד של החלבון העוברי אצל מבוגרים אינו ידוע, עם זאת בעוברי מכרסמים הוא קושר את הורמון האסטרוגן כדי למנוע את הובלתו על פני השליה. הפונקציה העיקרית של זה היא למנוע את הפיכה של עובר נקבה לזכר. החלבון העוברי האנושי אינו קושר אסטרוגן, תפקידו בעוברי אדם פחות ברור. הוא חלבון פלזמה גדול המיוצר על ידי שק החלמון והכבד במהלך התפתחות העובר.

חלבון עוברי (AFP) הוא גליקופרוטאין שמשקלו המולקולארי 68,000, הינו רצף של 591 חומצות אמינו ופחמימות.‏[1]

בדיקת חלבון עוברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקות כמו בדיקת חלבון עוברי ובדיקת התבחין המשולש הינן בדיקה מומלצת לאישה בכל הריון. מטרתן איתור הריונות בעלי סיכון למומים בעמוד השדרה של העובר, לאמוד את הסיכון לעובר הסובל מתסמונת דאון. רמות של חלבון עוברי בדם האישה, הגבוהות מהנורמה בייחוס לשבוע ההריון, מעידות על האפשרות של מום פתוח בתעלה העצבית של העובר המתפתח. מום כזה עלול לפגוע קשות בתפקודם של הילד ושל המבוגר.

מהו מום פתוח בתעלה העצבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעלה העצבית מתפתחת בראשית חייו של העובר, וממנה מתפתחים המוח ועמוד השדרה. אם חלה הפרעה בתהליך הנורמלי של סגירת התעלה העצבית, יהיה לתינוק מום פתוח בתעלה העצבית הגורם לדליפת כמות גדולה של החלבון למי השפיר ולדם האישה. עקב כך הכמות הנמדדת בדם האישה גבוהה מהנורמה. מומים קשים או חוסר ברקמת מח גורמים למוות בסמוך ללידה, או לנכות קשה. בדיקת חלבון עוברי מגלה מומים אלה ברוב המקרים.

משמעות תוצאות הבדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם נמצא כי חלבון עוברי ברמות גבוהות, ייתכנו שלוש אפשרויות:

  • שההריון הוא רב-עוברי.
  • ששבוע ההריון מתקדם יותר ממה שנמסר בזמן הבדיקה.
  • שקיים סיכון-יתר למום בתעלה העצבית.

תוצאות אלו מחייבות בדיקה מעמיקה נוספת על ידי סריקה על-קולית (אולטרה סאונד) של התעלה העצבית, ייעוץ גנטי המתייחס לתוצאות הבדיקות ולעתים המלצה לביצוע בדיקת מי שפיר לקביעת רמות החלבון העוברי במי השפיר. חלק מהמומים הפתוחים מתגלים בסריקה העל-קולית המתאימה, ואין צורך בבדיקת מי השפיר כדי להמליץ על הפסקת ההריון‏[2].

למה משמש תבחין משולש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך הזמן התברר שרמות של חלבון עוברי הנמוכות מהנורמה, לפי שבוע ההריון, יכולות להצביע על עובר הסובל מתסמונת דאון (מונגולואיד). על-פי הבדיקה ובהתחשב בגילה של האישה, פותחה נוסחת הסתברות לחיזוי הסיכון ללידת עובר עם תסמונת דאון. אולם כושר החיזוי של השיטה שהסתמכה רק על רמות החלבון העוברי היה נמוך מאוד. לכן הוחל בחיפוש מאומץ של סמנים נוספים שרמתם בדם האישה בהריונות עם התסמונת שונה מרמתם בהריונות ללא התסמונת, וכושר החיזוי המשולב שלהם אמין יותר מזה המתקבל מבדיקת החלבון העוברי בלבד. כיום נבדקים בדם האישה שלושה מרכיבים:

שמה של הבדיקה הן בפי הקהל הרחב והן בפי הצוות המקצועי נשאר בדיקת חלבון עוברי, אך למעשה מדובר בתבחין משולש, והערך של כל הסימנים ביחד, בהתחשב בגיל האישה, קובע את הסיכון המשוקלל שלה ללידת ילד עם תסמונת דאון. התבחין המשולש העלה, אם כן, את כושר החיזוי להריונות בסיכון ללידת ילד עם התסמונת. למרות השיפור בכושר החיזוי שלו, התבחין המשולש, הוא בגדר בדיקת סינון בלבד, שאיננה מגלה את כל ההריונות עם תסמונת דאון.

תוצאות בדיקת חלבון עוברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הבדיקות תלויות בשבוע ההריון, ויש לבדוק אותו לפני שמחליטים על המשך התהליך. הסיכון המשוקלל לתסמונת דאון בהריון נתון, מותנה בשני קריטריונים; בגיל האישה ובשבוע ההריון שלה. את הסיכון המשוקלל יש להשוות לסיכון של האישה ללידת ילד עם תסמונת דאון בהתאם לגילה. התוצאות מתחלקות לשלוש קבוצות:

  • הסיכון המשוקלל דומה לסיכון שמקורו בגיל האישה ההרה: הבדיקה לא הוסיפה למעשה כל מידע.
  • הסיכון המשוקלל גבוה מן הסיכון שמקורו בגיל: מדובר בהריון בסיכון מוגבר ללידת ילד עם תסמונת דאון.
  • הסיכון המשוקלל נמוך מן הסיכון שמקורו בגיל: הריון כנראה תקין.

כשהסיכון המשוקלל שונה מהסיכון לתסמונת שמקורו בגיל בלבד ההחלטה על המשך הבירור נעשית במכון הגנטי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1] חלבון עוברי באתר ויקירפואה
  2. ^ http://www.starmed.co.il/DOH/AFPTest