שליה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השליה היא איבר שמתפתח יחד עם העובר במהלך ההריון אצל נקבות יונקים שאינם יונקי כיס ואינם יונקי ביב. תפקידה העיקרי לאפשר חילוף חומרים בין האם לעובר. תפקידים נוספים - ייצור והפרשת הורמונים וכן שכבת מגן נוספת המגנה על העובר מפני חבלות ומפני חדירת מיקרו-אורגניזמים אל העובר.
השיליה נושאת את החומר התורשתי של העובר אולם היא אינה חלק מהעובר ואינה חלק מהאם. השליה ממוקמת בדופן הרחם וממנה יוצא חבל הטבור. כלי הדם של האם מעבירים חמצן ומזון לשליה שם מתבצע חילוף חומרים בין דם האם לדם העובר ללא מגע ישיר ביניהם. העובר קולט את חומרים דרך חבל הטבור והפסולת שנאגרת בדמו עוברת בכיוון ההפוך על מנת שהאם תפריש אותה. השליה של העובר מפרישה בעצמה פרוגסטרון לאחר כשלושה חודשים של הריון.
זמן קצר לאחר הלידה, הרחם מתכווץ ופולט החוצה את השליה וחבל הטבור. באדם השיליה נפלטת לאחר כ-15 דקות מזמן הלידה.
